סביבת עבודה וזכויות עובדים:

  1.  תחום זה מתייחס לזכויות ותנאי העסקה של עובדים בפירמה. גיבוש מדיניות מתקדמת ונאורה של סביבת עבודה הוכחה כגורמת באופן ישיר להצלחה בגיוס הון אנושי מובחר יותר והעסקתו לטווח ארוך. סביבת עבודה ראויה אף מביאה במישירין לעלייה משמעותית בפריון העבודה עקב עליה במוטיבציה ובגאווה של העובד. קיים לחץ של קבוצות בעלי עניין שונות כגון התקשורת המעתניינת (עיתונים מובילים בעולם כדוגמת עיתון Furtune שנוהגים לפרסם בכל שנה את רשימת המקומות שהכי כדאי לעבוד בהם), איגודים מקצועיים וארגוני צרכנים המעוניינים לדעת באילו תנאים עובדים האנשים אשר יצרו את מוצרי הצריכה. ספציפי יותר לארגון עצמו, כמו המושג של תרבות ארגונית – ארגונים שיוצרים סביבת עבודה תומכת ייצרו נאמנות אצל עובדיהם. (למשל – אינטל נותנת לעובדים הרבה תנאים מעבר (גן ילדים, חדר כושר). הרעיון הוא להשאיר את העובדים כמה שיותר במקום העבודה – כל החיים שלהם עוברים לשם). הרעיון של סביבת עבודה הוא גם לדאוג לסביבת העובד (למשל למשפחה – ללוות את המפוטר והגמלאי, כך מצליחים לשנות את התפיסה של העובדים לגבי פיטורים.

תחומי הפעילות העיקריים של התחום מתייחסים ל: תנאי עבודה, תגמול העובדים, גיוון בכוח האדם בארגון, קידום מקצועי בטיחות וגהות בעבודה, יחס לגימלאים מפוטרים, הימנעות מאפליה, חופש ההתאגדות (זו זכות של כל עובד והרבה מאוד עסקים מונעים את זה מהעובדים שלהם), מניעת הטרדה מכל סוג שהוא במקום העבודה (לאו דווקא הטרדה מינית).

דוגמא לסביבת עבודה וזכויות עובדים: Nike – round 1 ביקורת חריפה הוטחה בשנת 1997 בנייקי על כך שהתנאים שהא מספקת לעובדיה במפעלים כמו בהודו, וויאטנם, תאילנד ואינדונזיה ירודים במיוחד בהשוואה לאלו שעובדים במדינות מערביות וכונו סדנאות יזע (סביבת עבודה בעלת תנאי עבודה קשים ביותר כשבדרך כלל לעובדים מעט מאוד זכויות או אמצכים להתמודד עם מצבם ולפעול לשיפורו). במפעלי נייק בסין ובויאטנם התגלה כי עובדים עבדו 65 שעות שבועיות עבור שכר של מעט יותר מ10$ ובהיעדר תנאי בטיחות. הניוק יורק טיימס חשף דוח פנימי של החברה בו נכתב כי עובדים במפעל ליד העיר הו צי מין (סייגון) נחשפו לחומרים מסרטנים ברמות של פי 177 מהרמה המותרת בחוק וכי 77% מעובדי המפעל סבלו מבעיות נשימה. עוד נכתב כי עובדים שעבדו עם כימיקלים לא חבשו מסכות מגן ולא לבשו כפפות, ואלו שסבלו מבעיות נשימה לא הועברו למחלקות בהן אין כימיקלים. בתגובה מסרו פקידים בכירים בנייק כי החברה ערכה תכנית פעולה לשיפור תנאי העובדים הכוללת שיפור בטיחות, קיצוץ שעות עבודה וצמצום השימוש בכימיקלים מסוכנים.

נייקי מאוד זוהתה עם המושג 'סדנאות יזע' למרות שלפני 15 שנים כולם עשו את זה. זה מאוד פגע בחברה העסקית ואז התחיל לצאת הסלוגן של just do it ללא המילה נייק. הם ניתקו את המילה נייק מהתודעה של הציבור – מהלך שיווקי מצויין.

Nike – round2 – באפריל 2000 פורסם דוח של ארגוני זכויות אדם ועובדים על תנאי העובדים במפעלי נייק באסיה. הדוח מבוסס על ראיונות עם עובדים שנערכו שנה קודם לכן. עובדי נייק מאינדונזיה, תאילנד, קמבודיה וסין התלוננו על עונשים פיזיים כגון מכות ומשיכות אוזניים, כמו גם על כך שהם עובדים יותר מ- 72 שעות עבודה שבועיות. רובם דיווחו על זכר חודשי שנע בין 33$-39$. לאחר שהדבר נודע לתקשורת, נוצרה סערה גדולה ובעקבותיה נייקי קיבלה פרסום שלישי רב בעיתונות ובטלויזיה ותדמיתה ניזוקה. בתגובה למאמר הוקם האתר 'החרימו את נייקי' אשר הטיח בהם ביקורת נוקבת ועורר הד תקשורתי רחב.

Nike – round 3 – החברה ניסתה לשקם את התדמית השלילית שנוצרה לה בעקבות זאת ומימנה מחקר של מלכ"ר עצמאי בשם 'גלובל אליינס' לבדיקת הטענות. ממצאי הדוח היו קשים והובילו את הנהלת נייקי להודות בפגיעה בעובדים ולהכריז על הקמתו של מערך שיקום לפתרון הבעיות.

Nike – knockout – בשנת 2005 לאחר שנים רבות של הסתרה, חשפה לראשונה נייקי את שמותיהם ומיקומם של יותר מ-700 מפעלים והודתה כי בחלקם מתקיימים תנאי העסקה פוגעניים. במאי 2007 פרסמה נייקי דוח שלישי בו הכריזה בין היתר על תוכנית לביטול שעות נוספות עודפות. מבקרי החברה עם זאת מטילים ספק בכנות הדוחות וטוענים כי הרטוריקה אינה בהכרח מיתרגמת למעשים.

  • איכות הסביבה: תחום זה הולך ותופס מקום נכבד בדר היום העולמי. זיהום אוויר, קרקע ומים, פגיעה בשכבת האוזון, התחממות כדור הארץ, פסולת ומחזור, כריתת יערות ופגיעה במשאבים טבעיים כבר אינם מושגים זרים לאיש, וודאי לא לתאגידים עסקיים המהווים 'תורמים' משמעותיים לחלק גדול מהתופעות הסביבתיות שהוזכרו. חלק מהתאגידים כבר אימצו אסטרטגיה סביבתית כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם ולא כערך שולי בלבד. גופים רבים אימצו את הנחיות התקן הבין לאומי אשר דן בניהול איכות הסביבה.

*ישראל נמצאת בין המובילות מתוך 118 מדינות שנסקרו ברחבי העולם בשיעור הגידול בארגונים אשר אושרו לקבלת התקן לניהול סביבתי. נכון לשנת 2002 קיבלו 110 ארגונים בארץ אישור לתקן זה. כיום עומד מספר האישורים על 125 והוא גדל בהתמדה.

דוגמא לאיכות הסביבה: מקדונלדס: בשנת 1990 החליטו קברניטי החברה לאמץ אסטרטגיה סביבתית עסקית אשר תוביל שינוי על פני עשר שנים. במסגרת המהלך בוצעו הפעולות הבעות:

1990צמצום עובי כוסות הקפה
1991הקטנה של אינץ' אחד בגודל המפית
1992צמצום 20% בכמות הנייר באריזת ארוחות ילדים
1993הקטנת מיכלי הקרטון לצ'יפס
1994צמצום עובי פחי האשפה
1995החלפת הקרטונים החומים המשמשים ל T.A בשקיות נייר
1997צמצום משקל המגשים במסעדות
1998שימוש בעטיפות קרטון לכריכי הדגים
1999שימוש בעטיפות מבודדות להמבורגר הגדול

הצמצום בחומרי האריזה, המיכלים וכלי ההגשה והשימוש בחומרים ממוחזרים גרם לצמצום של עשרת אלפים טון חומרים לשנת מאז 1990. הצמצום בצריכת חומרי הגלם כתוצאה מהקטנת המפיות וקשיות השתיה הסתכם ב- 1000 טון לשנה. השימוש בנייר במקום פלסיק באריזות ובמיכלים הביא לצמצום של 80% בשטח האחסון. החלפת אריזות הקרטון באריזות נייר צמצמה ב-20% את עלויות ייצור האריזות. חסכון של 3,000,000,000 בעלויות חומרי גלם, ייצורם ואחזקתם.

עוד כתבות מעניינות:

בלוג

שיש דקטון הוא השיש למטבח שלכם

למרבה השמחה, המשטח המושלם קיים. אמנם תמיד יש פשרות אבל תבחרו בטוב ביותר. להלן היתרונות של דקטון.  שיש דקטון הוא בצד היקר בהשוואה לסוגים אחרים

בלוג

גישור: איזון בין קביעה עצמית לחוק

כעורך דין שבחר לעסוק רק בגישור גירושין (מכיוון שהאני מאמין של חברת גישור גירושין שלנו היא אמונה באדם, וכל כך מאמינה בלהט בתהליך זה), אנו