מאפייני המיזם העסקי חברתי:

• מטרה מוצהרת – חיזוק רווחת הקהילה. המטרה העיקרית של המיזם היא קידום הקהילה או קבוצה מסויימת בה. אחד המאפיינים העיקריים שלו הוא שאיפתו לטפל תפיסה של אחריות חברתית/סביבתית וקהילתית. הרעיון הוא שחייבת להיות מטרה חברתית (זו המטרה הראשונית) – זו המהות והסיבה להקמתו. כמובן שיש גם מטרות עסקיות אבל חייבת להיות מטרה חברתית.
• יוזמה של קבוצה בעלת מטרות או צרכים משותפים – תוצר התארגנות של אנשים ששייכים לקהילה או לקבוצה שיש לה מטרות או צרכים משותפים. מיזמים עסקיים חברתיים בניגוד לעסקיים מגיעים מקבוצה של אנשים בעלי מטרה משותפת שאותה ישיגו באמצעות כלים עסקיים.
• מימד המשילות – אם בעסקים המילה האחרונה היא של בעלי המניות, כאן יש שיתוף של בעלי העניין בקבלת ההחלטות. זהו מימד משתף שומה למגזר השלישי. ישנה עצמאות של הגוף מקבל ההחלטות (מאפיין של המגז"ש), מודל משילות המערב מגוון בעלי עניין (מאפיים של המגז"ש), מגבלת זכויות לבעלי המניות, הגבלות על חלוקת רווחים (מאפיין של ארגוני מגז"ש).
• מימד כלכלי – מרכיבים של סיכון כלכלי (מאפיין מגזר העסקי). הכנסות מבוססות שוק – סחר במוצרים או שירותים לקידום מטרות חברתיות. משאבים מגוונים – יכולתם של המיזמים להתקיים תלוי במאמציהם של העובדים והמשתתפים במיזם להקבטיח מקורות הכנסה יציבים (דוגמא – מיזם כל יכול). המגזר השלישי בדרך כלל ימצא כאשר יש כשל שוק. פה אנו מדברים על ארגונים בעלי סיכון כלכלי הם נמצאים בתוך מערכת של תחרותיות. בין אם הם מתחרים על מוצרים ועלויות או מגבלות של עסקים (הם לא יכולים לגייס תרומות).

ההגדרה עומדת על שלושה בסיסים:

• מטרה חברתית או סביבתית שהיא הסיבה לקיומו של הארגון
• פעילות עסקית של מכירת מוצרים או שירותים במטרה להשיא רווחים תוך שאיפה שפעילות זו תבטיח את קיימותו של הארגון
• פעילות זו מבוססת על שלושה עקרונות: (שלושה סטנדרטים מוגדרים כמסווגים אם זה ארגון מגז"ש או לא). איך נדע אם זו יזמות עסקית חברתית?
• המוצרים או השירותים המיוצרים/מסופקים על ידי הארגון ו/או תהליך ייצורם/אספקתם מבטאים את המטרות החברתיות של הארגון. (הפעילות עצמה מבטאת את המטרה החברתית)
• הרווחים מהפעילות המסחרית מושקעים במטרה שלשמה הוקם המיזם. המשקיעים זכאים לקבל החזר על השקעותיהם, לעיתים בצירוף רווח מוגבל. (הרווחים חוזרים – זה מסווג מעסקים).
• המיזם משלם לעובדיו שכר נאות ומפק להם תנאי עבודה נאותים ואינו נוקט בפרקטיקות שיש בהן משום ניצול של עובדים/קליינטים, צרכנים או ספקים לאורך כל השרשרת העסקית (שכר מינימום לפחות. אם ארגון משלם שכר הנמוך או לא משלם כלל אז הוא מגז"ש).
• מערך משילות המשלב בעלי עניין שונים בתהליך קבלת ההחלטות כדרך להדגיש את צביונו החברתי/קהילתי של המיזם.

יש לי מטרה חברתית ואני נמצא בסיכון כלכלי. אם אני רוצה לשרוד לאורך זמן אני חייב שבפעילות שאני עושה יהיה לה יתרון תחרותי (יצירת ערך או מחיר נמוך). בדיוק כמו בעסקים, ארגוני מגז"ש לא צריכים יתרון תחרותי כי אין מישהו אחר שעושה את זה / שיקח את זה כי לאף ארגון עסקי לא כדאי להכנס.

סוגי התארגנות: ניתן לחלק את הארגונים הפועלים בתחום הכלכלה החברתית לשלושה סוגי התאגדות: קואופרטיבים חברתיים, עמותות המקימות מיזמים עסקיים, ארגונים עסקיים המונעים כלפי מטרות חברתיות.

1. קואופרטיבים חברתיים: הקואופרטיב בהגדרתו הוא גוף כלכלי השייך במשותף לחבריו, ולכן החברים יכולים לחלק את עודפי הכסף כרצונם. קואופרטיבים הם ארגוני אזרחים המתאגדים כדי לבנות במשותף מסגרת כלכלית (לייצור או לצרכנות) והארגון שייך לחבריו. התנועה הקואופרטיבית שיש לה באופן מסורתי ייצוג נכבד בתחומי הצרכנות, החקלאות, השיכון והאשראי, התפתחה גם לכיוונים חברתיים ברורים כגון יצירת מקומות עבודה לאוכלוסיות המתקשות למצוא תעסוקה. (אגד הייתה קואופרטיב).
2. קואופרטיבים חברתיים יצרניים: התאגדויות עצמאיות של אזרחים להן יש מטרות חברתיות, בדומה לעמותות אולם בשונה מהן הן מורשות לחלק רווח לחבריהם. מטרתם המרכזית היא להמציא תעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות. צורה זו של פעילות נפוצה מאוד באירופה ובמיוחד באיטליה אך בארץ יש מספר קטן יחסים של קואופרטיבים חברתיים שהקומו בשנים האחרונות על ידי אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה, למשל 'שומר ישראל' (קואופרטיב של עולים חדשים שעשו קבוצה שהם חברת כוח אדם של שמירה) ו'המתפרה' במצפה רמון – המטרה הייתה לספק תעסוקה וזה הפך את זה תפיסתית לעסק חברתי ולכן חלוקת הרווחים שונה.

קואופרטיבים חברתיים צרכניים: קואופרטיבים בעלי מאפיינים חברתיים המהווים קבוצות צרכנות, למשל קואופרטיבים למזון אורגני מהווים קבוצת צרכנות למוצרים אורגניים שמטרותיה כוללות לא רק שימור איכות הסביבה אלא גם חלק גדול מפעילותה עוסק בתכנים חברתיים כגון – מפגשי קהילה, קיום כלכלה מקומית וחיזוק הקשרים החברתיים בין חברי הקואופרטיב. ארגונים אלו כוליים גם מספר קואופרטיבים צרכניים לממכר מזון מוזל בשכונות שוליים בערים שונות. המטרה יכולה להיות למשל להוריד את הקשר העלויות בין החקלאי לבין המוכר, להוריד את פערי התיווך. הרעיון הוא שחברי הקואופרטיב עובדים בארגון.