שיעור מספר 11 –מצגת 8 – אחריות חברתית של עסקים

נושא האחריות החברתית קיים בכל העולם. דיברנו בכיתה על ערב הוקרה למילואימניקים שבן גוריון מסבסדת.

לאכול בגדול:

בארה"ב תחילת שנות ה-2000, 2 נערות תובעות את מקדונדס שהם שמנות. שופטים דנים בטענה ואומרים להן שאם יצליחו להוכיח שזה נגרם ממקדונלדס ינצחו בתביעה. כמובן שלא ניתן להוכיח. אך בחור אחר לוקח את זה כאתגר ואכל במשך חודש רק מקדונלדס. זה סיפור על ניסוי שערך מורגן ספרלוק בגופו. הוא גבר בריא ורזה בן 33 שנטל על עצמו את המשימה הבאה:

לאכול שלוש ארוחות ביום במסעדות מקדונלס ולא לאכול דבר מלבדן. לטעום בארוחות שונות כל מה שמופיע בתפריט. להשיב בחיוב בכל פעם שמציעים לו מנה מוגדלת, לעסוק בפעילות גופנית כמו אמריקאי ממוצע (לכל היותר –הליכה של מייל ליום). את הניסוי ליוו שלושה רופאים ותזונאית, אשר ניבאו נזקים בריאותיים קלים. התוצאות הקשות הפתיעו את הצוות אשר ביקש ממנו להפסיק את הניסוי המסוכן. התוצאות:

ספרלוק הוסיף 12 ק"ג למשקלו, רמת הכולסטרול עלתה מ165 ל230. הכבד נפגע – נזק דומה לזה שנגרם מאלכוהוליזם קשה. הוא פיתוח סימני התמכרות, דכאון ואדישות בין הארוחות ותחושת התעלות בסמוך לזמן הארוחה. סבל מכאבי ראש והקאות, הדף המיני נחלש והפיעה בעיית אימפוטנציה. שישה שבועות לאחר בכורת הסרט בוטלו הארוחות המוגדלות ברשת שעד כה יצרו רווח לתאגיד. החלו לחלק בסניפים מד-צעדים לכאורה כדי לעודד את הלקוחות לפעילות גופנית. מקדונלדס גם השיקה מבצע פרסום שבמרכזו למרבה האירוניה עידוד לאורח חיים מאוזן ופעילות גופנית. גם בישראל מנהלים מבצעי פרסום דומים – הפחיתו לאחרונה תוך פרסום רב את מספר הקלוריות והשיקו 'מוצרי בריאות'.

מהדוגמא עולות השאלות: איפה מסיימת האחריות והבחירה האישית ואיפה מתחילה האחריות של הפירמה העסקית? האם יכול הפרט באמצעות לחץ על הפירמה לנתב ולשנות את השפעותיה הסביבתיות? למי ואם בכלל אחראיות הפירמות העסקיות ולמה?

מה היא אחריות חברתית?

תפיסת עולם המבקשת להבטיח קיום ארוך טווח של ארגונים

וסביבתם תוך התייחסות למימדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

זהו מושג יחסית חדש. בשנ העשורים האחרונים התפתח השיח הזה.

מה זו אחריות חברתית של עסקים? CSR –

(Coroporate social responsibility)

המושג נמצא בלב השיח העכשווי בקרב הקהילות העסקית, ארגוני מגזר שלישי, מחוקקים וקובעי מדיניות. לצד אחריותם של פירמות עסקית לקדם את אינטרס הרווח הפרטי ולצד חובתן לציית לחוק, עליהן להתמודד גם עם ההשלכות החברתיות של פעילותן העסקית (מה גבולות האחריות?)

זוהי חריגה מהתפיסה הליברלית הקלאסית שגורסת שהמחויבות היחידה שיש לעסק היא כלפי בעלי המניות שלו במטרה יחידה של מיקסום רווחיו. לפי פרידמן – בתפיסה הקלאסית – לא לעשות כלום שלא מניב רווח.

על מנת להבין את תחום האחריות החברתית של עסקים עלינו להכיר את הממשקים והמושגים הנמצאים בהלימה ובהקשר לתחום הזה.

ההגדרה הראשונה שדנה בCSR היא הפרמידה של קרל שבנויה משלושה

מימדים. זהו אחד מהמימדים. ההגדרה בנויה כמו פירמידה – אי אפשר

לעבור שלב מבלי שיש לך את השלבים שלפניו.

1. אחריות כלכלית: אתה לא מייצר רווח, אתה לא יכול להיות ארגון

עסקי.

• תהיה רווחי דרך החוק: מיקרוסופט עוברת על חוקי המונופליזם באופן רצוף כי הקנסות עדיפים להם. חברות עוברות על איכות הסביבה כי הקנס לא גבוה. החוק הוא תחום עמום, תחום ביניים. יש חוק ויש חוק. למשל יכול להיו תשחברה תעסיק ילדים בני 14 במדינות עולם שלישי ששם זה חוקי אבל במקומות המכירה זה לא חוקי. החוק מתחלק לשתי רמות – רמת החוק דה פאקטו ורמת החוק הנתפס.
• אתיקה: למשל נורמה שמתאימה לתרבות באותו יום של מימונה – ניתן לא להגיע לעבודה. נושא של הטרדה מינית היה נורמה לפני שהיה חוק. במקרה הזה זה הפך לחוק כי זה לא עבד כנורמה. במדרגת האתיקה החברות לא לקחו אחריות. או נורמות בהן יש שכר שונה בהתאם למין, היה צריך להעביר בחוק כי תאגידים לא לקחו ע עצמם את האחריות לזה. כאן אתה עושה מה שמצופה ממך.
• פילנתרופיה: מדברים על אחריות חברתית אסטרטגית, דרך אחריות של עסקים ישנו יתרון תחרותי. השלב הפילנתרופי. לא מצפים מהם להתעסק בזה ולכן נכיר להם תודה אם יעשו זאת. פילנתרופייה הייתה פעם מדרגה הנקראת אחריות חברתית אסטרטגית (פילנתרופיה היא נקודתית).

לאחר שתרמו חברות זה הפך לנורמה כמו בלבנון השניה שתרמו אם החברה לא תיקח את זה על עצמה היא תקבל את הדרישה לשינוי מבחוץ. בטרדה מינית הייתה פעם אתית ונורמה וכשראו שזה לא מתקיים הפכו את זה לחוק שאם לא עושים זאת מקבלים קנסות.

מגמות בעשור האחרון:

• הגברת המעורבות של הציבור וקבוצות לחץ ופעילותם לקידום נושא האחריות החברתית בקרב עסקים.
• צמצום תפקד הממשלה
• גידול התעניינות הלקוחות
• אחריות בשרשרת ההספקה
• גידול בלחץ המשקיעים ותמריצים מבוססי שוק
• טכנולוגית מידע מתקדמת
• שוק עבודה תחרותי יותר
• דרישה לגילוי רחב יותר
• גידול והתרחבות המגזר השלישי

כיום: המגמה הקיימת כיום היא של אחריות חברתית בהלימה לפעילות העסקית ותוך מתן דגש על תוצאות עסקיות בנוסף לתועלות חברתיות.

**תאגידים – כשאני נמצא בתחרות יש לי 2 כלים להתמודדות – הורדת מחירים או ערך מוסף. אם אני כבר במחיר הנמוך זה מעולה (רמי לוי למשל). האפשרות ליצור ערך מוסף כמו ליצור מיתוג שהוא מושפע ברגע ויכול להיהרס בשניוץ. הערך המוסף נמצא גם בתוך ה CSR.