אתיקה בעסקים:

  1. התרבות העסקית מבוססת על תפיסות של מקסימיזציה, ניצול הזדמנויות, ניצול משאבים, רווח, אופטימזציה ומנטליות של 'שורה תחתונה'. תפיסות אלו, חשובות ככל שיהיו, חייבות להתקיים לצד עקרונות של אתיקה בעסקים הכוללים כנות, הגינות, שקיפות, מילוי הבטחות, נאמנות, ערכים, אחריות, יושרה, כבוד לזולת ומוסריות. קריטריונים לקוד אתי מתייחסים למרכיבים כגון – כבוד לחוק, הטמעת קוד אתי שוחד, שדולה ותחרות.

דוגמא לאתיקה בעסקים: Enron: חברת אנרגיה אמריקאית שבסיסה ביוסטון – טקסס. לפני קריסתה הייתה הפירמה בין 7 התאגידים הגדולים בארה"ב. החל מהמחצית השניה של שנות ה-80 אנרון התמקדה יותר ויותר בתחום של סחר באנרגיה. קודם לכן, המנכ:ל קנת' ליי עסק בעיקר בהובלתו של גז – צינור גז ענקי היה אחד מנכסיה העיקריים של החברה. מאז החברה עברה מיזוג גדול עם interNorth. חלק גדול מעושרה וחשיבותה של הפירמה הגיע כאמור ממסחר ומתיווך באנרגיה. במינוח פיננסי מקצועי – קנייה ומכירה של חוזים עתידיים על חשמל ועל גז טבעי. עד 1995 כבר הייתה אנרון הגורם הכי משפיע בשוק בגז של אמריקה הצפונית (בערך 20% מנתח השוק). מאז, החברה הרחיבה את יכולות התיווך שלה לתחומים נוספים – פלדה, זמן פרסום בטלויזיה, ביטוח, מים וגם רוחב פס או קיבלות לתקשורת העברת נתונים באינטרנט. היא הצליחה כמעט בכל מה שעסקה בו והפכה לגורם מרכזי בתעשייה האמריקנית מן הצד הפיננסי והמסחרי. בשנת 2000 הייתה אנרון בשיא תפארתה – היא העסיקה כ- 21,000 עובדים והייתה אחת החברות הגדולות בעולם בתחומי החשמל, הגז הטבעי, יצור הנייר ותהקשורת. הכנסות החברה עמו בשנה זו על כ- 111 מיליארד שולר. דבר שזיכה אותה בתואר החברה החדשנית ביותר בארה"ב במשך 6 שנים רצופות. חלק ניכר מהצמיחה שלה (עליית ערך המניה) נגרם במסגרת גל ההתלהבות מהאינטרנט. היא נחשבה לאחת מהחברות הגדולות בתחום המסחר המקוון. בכירי הארגון ידעו כי חלק מההתרחבות החל להוות סיכון מסוים מבחינתו של התאגיד. בעיקר – כניסתה לתחום רוחב הפס. הפרויקים שהיו קשורים בתחום זה תבעו השקעה ברמה של 10 מיליארד דולר. חלק מהטיפול בתחום זה נעשה בדרך בלתי שגרתית – 'שותפויות חשאיות' שאפילו השמות שלהם היוו קודים מסווגים. כאשר היה מדובר בנכסים ובחבויות – אשר התאגיד לו רצה כי יופיכו במאזן, הועברו הרישומים (שהיו סודיים, וכנראה לא בהכרח נעשו לפי כל כללי החשבונאות הציבורית החוקית המקובלת) אל ספרי השותפויות האלו שנחשבו גופים נפרדים. בסתיו 2001 רואי החשבון של החברה החליטו כי השיטה הזו אינה יכולה להימשך היא העריכה כי על אנרון להתייחס אל השותפויות כאלו מרכיב אינטגרלי בנכסי התאגיד והחבויות שלו. הדו" על הרבעון השלישי של 2001 לימד מה גדולה הייתה החבות ומה גדול היה הסיכון העסקי בפעילויותיה של הנהלת אנרון לגבי התחומים החדשים ובאמצעות השותפויות. 10 מיליארד נמחקו מההון העצמי. בשורה האחרונה – הפסד של 618 מליון דולר. נציבות ניירות ערך דרשה הסברים. היא קיבלה אותם וכמעט כל אחד מהם גילה למעשה בעיה חדשה או לפחות שאלה תמהה מצד המשקיעים. באמצע נובמבר 2001, אנרון פרסמה דוח מתוקן על הרבון השלישי והודיעה כי בתוך שבוע יהיה עליה כנראה לשלם 690 מליון דולר במזומן כדי לעמוד בתנאים שהוצבו לגיוס הכספים אשר בהם השתמשה לאחרונה. כעבור יום עוד תיקון שפרעון החוב עומד על 4 מיליארד דולר. אחרי פחות משבועיים, נציגי אנרון הציגו בפני בית המשפט בקשה מפורטת ומנומקת לקבלת הגנה מפני הנושים. בסוף 2001 קרסה החברה בפשיטת רגל הגדולה, המתוקשרת והמסובכת ביותר בכל הזמנים. התגלה כי החברה דיווחה מאזנים שקריים לאורך זמן באופן שיטתי ומונחה מלמעלה, ויצרה תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת. מחיר המניה צנח תוך כמה שבועות משיא של קרוב ל-90$ לסנטים ספורים. בבדיקה לאחור התגלה כי בכירים בחברה סחרו במניות על בסיס מידע פנים, עבירה חמורה ביותר בארה"ב. בעקבות השערוריה הוגשו תביעות נגד בכירי החברה, חלקם יישבו את התביעה על ידי תשלום מכיסם הפרטי. קנת' ליי וג'פרי סקילינג (מנכ"ל לשעבר) נשפטו על חלקם בפרשה. בנוסף נתבע ליי על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית בסכום של 90 מליון $. ליי טען לחפותו בחלק מהסעיפים בטענה שהסובבים הוליכו אותו שולל. ב25/5/2006 הורשע בכל 6 סעיפי האישום שהואשם. סקילינג ב19 מתוך 28 הסעיפים. ב-5.7.2006 נפטר ליי מהתקף לב בטרם גזר דינו. סקילינג נידון ל24 שנות מאסר וחויב להחזיר לקרן הפנסיה של אנרון 26 מליון דולר מכיסו. תאגיד רואי החשבון שהיה אחד הגדולים בתחום פורק מכיוון שחתם על המאזנים בלי לגלות את התרמית בהם. אנרון עדיין קיימת כיום לאחר שיצאה מפשיטת הרגל ב2004. המילה אנרון הפכה בעקבות השערורייה למילה נרדפת לתרמית זדונית ולשחיתות תאגידית.

מקרים כמו אנרון פגעו באמון הציבור בארה"ב והובילו לחקיקה מזורזת של חוק Sabanes Oxeley שהחמיר מאוד את הדרישות מהחברות הציבוריות. החוק מחייב בין היתר את המנהל הכללי הראשי ומנהל הכספים הראשי לחתום על הצהרה נלווית לדוחות הכספיים שמבהירה חד משמעית תוך קביעת עונשים חמורים ביותר להצהרה שקרית. בנוסף ניתנו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לוועדת הביקורת שתהא מורכבת מדירקטורים חיצוניים, לרבות מומחה אחד לפחות בנושא כספים שהבקרה על החברה היא עיקר עיסוקו. כמו כן דורש החוק החדש פיתוח קוד אתי עליו תהיה חתומה ההנהלה והפצתו בציבור. על פי מדד השחיתות הבינלאומי המפורסם מידי שנה על ידי הארגון לשקיפות בינלאומית, ישראל נמצאת במקום ה-26 מתוך 146 בשנת 2004 (לעומת מקום 21 ב-2003 ו-18 ב-2002). המדד נקבע לפי שיעורי קשרי השוחד והשחיתות בין העסקים והממשל במדינות השונות וכן לפי תופעה של חוסר שקיפות. המדינות בעלות רמת האתיקה העסקית הגבוהה ביותר הן- פינלנד, דנמרק, ניו זילנד, איסלנד, סינגפור, שבדיה ושוויץ

עוד כתבות מעניינות: