גורמי יסוד שעיצבו ומעצבים את החברה הישראלית

  מרכזיות האידיאולוגיה והשינויים במעמדה:

כשמסתכלים על ההיסטוריה היהודית עם תחילת המודרניות )שורת מהפכות שהביאו לעיור, תיעוש, חילון, דמוקרטיזציה ושנאת זרים( באירופה ובמקומות אחרים, ניתן לזהות מספר

תגובות למפגש של הקהילות היהודיות המסורתיות עם תופעה זו:

א. הגירה: החיים היהודיים המסורתיים בתקופת המודרניזציה הביאו לגלי הגירה מאוד גדולים לאמריקה, אוסטרליה ומקומות נוספים – חלק גם הגיעו לישראל בתקופה

הטרום-מדינתית. ב. השתלבות: גישה שאומרת שעל הקבוצה הדתית להשתלב בתוך המדינות ובתוך

הקבוצות המעמדיות.

ג. התבדלות. ד.  ציונות: זו הייתה התגובה הכי פחות משמעותית מבחינת מספר אנשים שהיא הקיפה

עד שנות ה.40- זו תנועה חילונית שטענה שהמשותף ליהודים בכל מקום זה לא היותם קבוצה דתית, אלא קבוצה לאומית. מתוקף זה ובהתאם ללאומיות, הם זכאים לבית לאומי משל עצמם. קבוצה זו החזיקה באידיאולוגיה שרצתה לשנות את הסדר היהודי המסורתי ולקחת את הגורל שלה בידיים. בציונות היו זרמים רבים: הציונות  המדינית שניסתה לפנות לאומות העולם בבקשה לקבל טריטוריה, ובראשה עמד הרצל; הציונות המעשית שהייתה קשורה לתנועה הסוציאליסטית ורצתה לדבר עם העולם אבל במקביל לרכוש קרקעות ולבנות מוסדות; הציונות הסינטטית ועוד. עד

שנות ה40- לקבוצה זו הייתה פחות השפעה, אך עם הקמת המדינה הציונות השיגה

את אחת ממטרותיה העיקריות – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל –

ומתחילים להתרחש שינויים באידיאולוגיה הישראלית.

ב.  מרכזיות הפוליטיקה והשינויים במעמדה:

את מדינת ישראל הקימו המפלגות שפעלו בתקופה הטרום-מדינתית, והן לא היו רק גופים

לייצוג אינטרסים פוליטיים אלא עסקו בפעולות רבות אחרות. היו להן גופי מחתרת )אצ״ל, ההגנה, הפלמ״ח והלח״י,( הן עסקו בספורט )מכבי, הפועל, בית״ר,( עסקו בעיתונות

)ספריית הפועלים, ״דבר״, על המשמר,( בקליטת הגירה )חילקו רשיונות,( בבריאות )כללית, מכבי,( ובנו את המוסדות. עם זאת, הפוליטיקה המפלגתית הלכה ונחלשה – והמפלגות הלכו

ואיבדו את כוחן.

ג.  הגירה-עלייה-קליטה:

החברה הישראלית היא חברת הגירה, ורוב הגידול של האוכלוסייה נוצר באמצעות גלי

הגירה. כשמדברים על הגירה לאורך זמן, ניתן לומר שמ1882- היו 3 גלי הגירה גדולים: הגל של התקופה הטרום-מדינתית :(1882-1948) בתחילת גל זה היו בישראל 25 אלףיהודים, ובסופו במאי 1948 – היו בישראל 650 אלף יהודים. רוב האנשים (80%) הגיעו

ממדינות אירופה, ו20%- הגיעו ממדינות אסיה-אפריקה.

הגל השני :(1948-1960) גל זה מנה 1,200,000 מהגרים, כאשר מחציתם הגיעו מאירופה

)בעיקר ב48- עד (52 ומחציתם הגיעו ממדינות אסיה-אפריקה, בעיקר ממרוקו ומרומניה

)אחרי .(54

הגל השלישי )נובמבר 1990 ועד היום🙁 כמעט מיליון מהגרים מברית המועצות לשעבר, וכ-

120 אלף עולים מאתיופיה.

ד.  סכסוך, מלחמה וצבא:

החברה הישראלית מעורבת לאורך זמן בקונפליקט בין-קהילתי בין הקהילה היהודית לקהילה הערבית-פלסטינית, לצד קונפליקט בין-מדינתי בין ישראל למדינות ערב. לקונפליקטים אלה משמעות גדולה מאוד בעיצוב המוסדות החברתיים, בהשפעה על המבנה הריבודי ועל

המבנה הפוליטי ועוד. אחת התוצאות קשורה לטרנספורמציה הדמוגרפית בישראל בין 1947 ל,1951- כאשר במהלך מלחמת העצמאות כ700- אלף פלסטינים שהיו אמורים להיות

בשטח המדינה הפלסטינית לפי תוכנית החלוקה ונכבשו ע״י ישראל כורשו, עזבו וברחו. זה הוליד את בעיית הפליטים ונוצרה טרנפורמציה גיאוגרפית אדירה. באותו הזמן, נקלטה העלייה היהודית בבתים ובכפרים של הערבים שעזבו. זה יוצר בעיה – איך לקיים דמוקרטיה בתנאים של סכסוך מתמשך? בחברות כאלה יש נטייה של הצבא להשתלט על המערכתהאזרחית – ובישראל נוצרה שותפות בין האליטה הצבאית והאליטה הפוליטית בכל הנוגע לביטחון לאומי. הצבא בישראל כפוף על פי החוק לממשלה, אך בפועל הוא שותף לממשלה בגיבוש המדיניות של הביטחון הלאומי. לפיכך, ישראל היא תערובת של דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה אתנית. בעיה נוספת קשורה לתפקיד המרכזי של הצבא בישראל עוד מהתקופה הטרום מדינתית אבל בעיקר עם הקמת המדינה. לצבא היה תפקיד משמעותי ביצירת

האומה היהודית בישראל – והוא מוגדר כצבא העם למרות שכיום זה לא כך בפועל בגלל אוכלוסיות שמקבלות פטורים ממגוון סיבות. עם זאת, כל עוד קיים הסכסוך – לצבא יש מעמד

מרכזי מאוד בחברה בישראל, ויש לו תפקידים בתוך החברה הישראלית.

ה. שסעים חברתיים: מעמד, מגדר, עדה/אתניות, דת ולאום:

קיים שסע בין היהודים לבין הפלסטינים אזרחי ישראל, שסע בקרב היהודים בין דתיים לחופשיים, שסע בקרב היהודים – אתני-מעמדי בין שלוש קבוצות אתניות: אשכנזים, מזרחים

ורוסים. שסע נוסף הוא השסע המגדרי, והאחרון הוא האידיאולוגי סביב השאלה של זהות, השאלה הטריטוריאלית והמחלקות הפוליטיות. יש חפיפות ומתאמים בין שסעים שונים. יש שסעים שהם דיכוטומיים )או או,( וישנם שסעים על קו רצף )כמו השסע בין דתיים

לחופשיים.(

עוד כתבות מעניינות:

דוח שנתי
בלוג

מדוע שקיפות פיננסית היא קריטית בדוח שנתי?

דוח שנתי הוא לא רק מסמך. הוא נרטיב. הוא משלב מספרים, הישגים ואסטרטגיות כדי להציג תמונה הוליסטית של השנה האחרונה של החברה. חשבו על זה כעל ספר מחזור לעסקים, שמתעד את הבריאות הפיננסית שלהם, אבני דרך ותחזית עתידית. בין אם אתם בעלי מניות, עובדים או סתם מישהו שסקרן לגבי פעילות החברה, דוח שנתי הוא המשאב שלכם למידע פנימי. זה לא רק מה שקרה אלא גם למה זה קרה ומה הלאה. אז בואו נצלול לתוך הסיבה ששקיפות פיננסית בדוחות אלה משנה את כללי המשחק עבור כל המעורבים.