הארגונים אינם מחלקים רווחים

  1. : הפקת רווחים אינה מטרתם העיקרית, אף כי יכול שיצברו רווח (עודף תפעולי). עודפים אינם מחולקים למקימי או מנהלי הארגון אלא מושקעים חזרה במשימותיו. זה לא אומר שהארגון לא מרוויח או לא מניב רווחים אלא שלא מחלקים אותם כי אין למי (אין בעלים – שווי מניה – 0). הרווחים כולם צריכים לחזור למימוש המטרה המרכזית של הארגון. (דוגמא – חניון בביה"ח זה עסק שאין לו מטרה אידיאולוגית/ערכית/אג'נדה – זה נקרא הכנסה עסקית לארגון מגזר שלישי. יש שר"פ – שירותי רפואה חיצוניים שהם מרכיב עסקי בתוך מגזר שלישי.
  2. ארגונים עצמאיים: בעלי מכניזם של ניהול עצמי, אינם יחידת סמך של ארגון אחר (מיועד להבחין בין ארגונים וסניפים). לארגון יש תקנות ומדיניות הנקבעים פנים ארגונית על ידי הנהלתו. הארגונים אינם נשלטים באופן בלעדי על ידי גופים חיצוניים (למרות שתיתכן השפעה חיצונית מסוימת). לארגוני המגזר השלישי יש *וועד מנהל – שקובע את המדיניות *מנהל – שכיר *דירקטוריון *קיימת הפרדה בין קובעי המדיניות למנהלים בפועל על מנת שלא יהיו ניגודי אינטרסים.
  3. לארגונים יש מרכיב של תרומה/התנדבות(חייב להיות): חלק ממקורות הכנסתו יהיו מתרומות וחלק מפעולתו תושתת על מתנדבים. לא בכל ארגון יש בהכרח מתנדבים, אך קיימים בארגון תפקידים שביצועם הינו על בסיס וולנטרי – וועד מנהל למשל שאמור לפעול על בסיס התנדבותי של חברים בארגון. ההצטרפות וההשתתפות היא וולונטרית בהכרח, ואינה נעשית מכפייה, תחת איום או מכוח חוק. על מנת להיות חבר במגזר השלישי עליך לבוא מרצונך האישי – זהו סעיף שיוצר בעייתיות עבור קופות החולים שניגשות לחיילים כאשר הם משתחררים.

הפונקציות השונות של ארגוני המגזר השלישי:

הפונקציה אותה ממלא הארגון מכתיבה את אופיו: היא מעצבת את מטרותיו, מבנהו הארגוני, סוג כוח האדם שהוא מעסיק וכו'. (שתי הפונקציות הראשונות הן העיקריות)

  1. פונקציית הספקת שירותים: הגיוון הקיים באופן הספקת השירותים ובאופיים הוא רב ואין 'כללים ברורים' לגבי תחומי הספקת השירותים ואופן הספקתם על ידי ארגוני המגזר השלישי. מאפיינים:
  2. שירותים לצד ג' כגון מעון יום לילדים, שירותים ישירים כמו טיפול רפואי או תמיכה נפשית.
  3. שירותים שיש בהם א-סימטריה במידע (מעון יום) או לא (הספקת ציוד וחבילות מוצרים).
  4. ללא כל תשלום או בעבור תשלום מלא
  5. מסופקים על ידי מתנדבים, לקוחות השירות עצמם או אנשים מקצוע שכירים
  6. ברמה ארצית או מקומית
  7. בסניף הארגון, בבית הלקוח, באינטרנט
  8. במימון ממשלתי או כזה שנשען על תרומות, תקבולים בעבור השירות או דמי חבר.
  9. בפיקוח ממשלתי או ללא פיקוח
  10. על ידי ארגון ממוסד או על ידי התארגנות שורשית (grassroots) שאינה ממוסדת.

משמעויות ארגוניות:

  • מבנה ארגוני פורמאלי והירארכי (דומה לארגונים עסקיים)
  • העסקת אנשי מקצוע בשכר ודומיננטיות של הפרופסיונלים בארגון (דומיננטיות של המנכ"ל בהנהגת הארגון).
  • עירוב עובדים ומתנדבים
  • מתח בין היבט חברתי להיבט מקצועי (המנהל כל הזמן בדירלמה בין החברתי למקצועי. לדוג' בית חולים שנותן שירותי רפואה לפליטים ומסתננים – יוצר גרעין.
  • גיוון אפשרויות מימון
  • תחרות עם ארגונים אחרים על לקוחות ומשאבים אחרים, סביבה ארגונית ייחודית – תחרות עם ארגונים עסקיים. ארגונים אלו נמצאים בסביבה תחרותית גם עם עסקים וגם עם ארגוני מגזר שלישי לדוגמא בתחום המזון – 'לתת' ו'פתחון לב' שנותנים את אותו שירות. בניגוד למגזר השלישי – לא נראה שיתופי פעולה בין ארגוני מגזר שלישי.
  • פונקציית הסנגור: מוגדרת כ'כל ניסיון להשפיע על החלטות של אליטה ממוסדת בשם אינטרסים קולקטיביים'. הכוונה היא בעיקר לניסיונות השפעה על החלטות ממשלתיות, כולל ביקורת ובקרה על יישום מדיניות – שמירה על זכויות וייצוג קבוצות שונות בפני המדינה. אלו ארגונים שטוחים מאוד וקבלת החלטות בצורה דמוקרטית. כמעט ואין עובדים בשכר – רוב בהתנדבות. יש נסיונות לשנות חקיקה. לדוגמת ארגוני אד-הוק הם בעיקר ארגוני סנגור. השיטות בהם משתמשים ארגונים למטרות סנגור הן רבות ושונות – *פעילות שדולה (לובי) במסדרונות הממשלה ובבתי המחוקקים *מחקר ואיסוף ידע *הפגנות *שביתות *ניסיונות להשפעה על דעת הקהל דרך אמצעי התקשורת.

יעדי הפעולה של רבים ומגוונים – *הממשלה על אגפיה השונים, *המנהל הציבורי *בית המחוקקים *המערכת המשפטית *אמצעי התקשורת *הציבור הרחב.

אסטרטגיות פעולה שונות – – 'שקטות' ו'פנימיות' לעומת 'קולניות' ו'חיצוניות'. הבכה או עימות לעומת שיטות המדגישות את המשותף והמוסכם.

יש התמקדות בשלבים שונים בתהליכי קביעת מדיניות החל מהעלאת הנושא על סדר היום וכלה ביישום המדיניות.

עוד כתבות מעניינות: