החברה הישראלית – מדינה וחברה

מרכזיות המדינה ושינויים במעמדה: ניתוח לאורך זמן

מושגים מרכזיים: מדינה, חברה אזרחית, הגמוניה )עמדה של קבוצה מסוימת או קבוצות

מסוימות השולטות באמצעי הייצור, בהון הכלכלי, בכוח הפוליטי ועל מערכת הסמלים.

ההגמוניה היא עמדה שנמצאת בין המדינה לחברה האזרחית.

תיבת טקסט: התיזה העיקרית:
עם הקמת המדינה במובן הסוציולוגי, המדינה הולכת והופכת לשחקן החשוב ביותר בחברה בישראל. המרכזיות של המדינה נמשכת מאז הקמתה ועד היום, כאשר משנות ה70- אנו עדים לשינויים מסוימים במעמד הסוכנויות המדינתיות. מנקודת מבט השוואתית, גם אחרי שנות ה70- הסוכנויות של המדינה
הן שחקן חזק בחברה האזרחית.

א. ביסוס ההגמוניה: שנות ה50- עד אמצע ה70-

·   שנות ה:50- סימביוזה בין המדינה, ההסתדרות ומפא״י

בשנות ה50- וה60- התקיימה סימיוזה בין המדינה, ההסתדרות ומפא״י. כלומר, הגבולות שביניהן היו מאוד מטושטשים. זה אפשר למפא״י לשלוט על המהגרים

החדשים ולדאוג לכך שקבוצות מקורבות יקבלו משאבים. עם הקמת המדינה,

מתרחשת שורת מהלכים:

o   הבחנה בין מדינה לחברה: הארגונים המדינתיים התחילו להבחין בין מה

שהוא מדינתי לבין החברה האזרחית.

o   העברה של סמכויות מהחברה האזרחית לארגונים מדינתיים: יש שורה של

מהלכים של הבחנה בין מהם הארגונים המדינתיים שרק להם יש סמכות

להפעלת האלימות לבין החברה האזרחית. o   חיזוק המונופול של המדינה על משאבים נדירים: ראשית, קרקע. המדינה

משתלטת על הקרקע – בישראל 95% מהקרקעות הן של המדינה ומנוהלות

על ידי מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף עם קק״ל, ורק 5% היא קרקע פרטית.

משאב נוסף – מים. כל מערכת המים בישראל נשלטת על ידי המדינה. המדינה נותנת סמכויות לארגונים שונים לנהל את המים, אבל המים הם בבעלות המדינה. המדינה גם משתלטת על מערכת החינוך, זו מערכת לאומית שאפשר לעצב ולהשתמש בה לכל מיני מטרות, אך יש קבוצות שיש להן אוטונומיה בתוך מערכת החינוך. המדינה משתלטת על כל המערכת הפיננסית – משנות ה50- ועד שנות ה2000- המערכת הפיננסית בישראל

הייתה מערכת מולאמת. כל אדם שחסך – הגופים שמנהלים את הכסף הזה חויבו להעביר את הכסף הזה למשרד האוצר, שבתמורה הנפיק להם אגרות חוב מיועדות. כלומר המדינה לוקחת הלוואה מאנשים ונותנת להם ריבית

מסוים – ובכך היא שולטת על כל המערכת הפיננסית.

o   אמצעים נוספים להשגת הגמוניה:

§   כור ההיתוך: ב1948- יש פה 600-800 אלף איש, ותוך עשור

האוכלוסייה הזו מכפילה את עצמה. למהגרים שמגיעים אין הרבה מן

המשותף – לא דוברים עברית, לא שותפים לתפישות הפוליטיות, הגיעו בגלל פליטות, תוצאות מלחמת העולם השנייה וכו.' יש שאלה איך לקלוט את המהגרים האלה – הדרך שאימצו הייתה כור

ההיתוך. הפעילו שני מנגנונים חשובים על המהגרים: מנגנון אחד של דה-סוציאליזציה – תבעו מהמהגרים לזנוח את התרבות, המסורות שהם באו איתם מהמדינות השונות; ורה-סוציאליזציה – לאמץ את התרבות העברית שנוצרה בארץ ישראל. השתמשו במנגנונים שונים כדי לעשות את זה, ולמערכת החינוך היה תפקיד מאוד מרכזי. ניסו לגרום לדור הצעיר להתרחק מהתרבות של ההורים שלהם וזה הופעל בבתי הספר בצורה מאוד אלימה – ילדים התביישו בהורים שלהם. זה היה חלק מהרצון ליצור חברה חדשה. התקשורת כולה נשלטה על ידי המדינה או המפלגות והעבירה את המסרים האלה

של יצירת תרבות אחת.

§   הצבא והסכסוך: בישראל השתמשו בצבא כאמצעי מאוד חזק ליצירת

האומה היהודית הישראלית. מדובר על פעלה של גיוס שלא נועד רק

להתמודד עם האיומים במחוץ, היו לו מטרות של יצירת אומה. מדובר על גיוס חובה ושירות מילואים – שימוש בצבא כאמצעי ליצירת האומה היהודית, אין כוונה ליצור אומה ישראלית. בתהליך הזה, לערבים יש תפקיד מאוד מרכזי של יצירת הגבולות החברתיים בינם ובינינו. כאן הופעלו מנגנונים בעיקר כלפי מי שבא מארצות האיסלאם – דה-ערביזציה. כל מה שהיה קשור לתרבות הערבית היה פסול. ניסו ליצור את ההבחנה, זה לא רק אויב אלא מנגנון של יצירת גבולות חברתיים. דה-לגיטימציה לשפה הערבית, למוזיקה הערבית. אם נסתכל לאורך זמן על ידיעת השפה הערבית בקרב

היהודים בישראל – בדור הראשון של המהגרים ממדינות אסיה- אפריקה, 40% מהמהגרים דיברו ערבית, בדור השני )נולדו

בישראל( 30% דוברי ערבית, ובדור השלישי רק 9% דוברי ערבית.

זה חלק ממגמת יצירת הגבולות בינינו לבין ה״אחרים״.

עוד כתבות מעניינות:

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים