החברה הישראלית – מרכזיות המדינה ושינויים במעמדה חלק ב'

§   שליטה באוכלוסייה ובטריטוריה הפלשתינית בשטחים: עד הסכם

אוסלו, ישראל ניהלה את השטחים הללו באמצעות המשטר הצבאי

שבראשו עומד מנהל פעילות הממשלה בשטחים, שהוא קצין צבא. אלוף שהוא מנצח על כל הפעילות של המדינה ביחס לפעילות בטריטוריה הפלסטינית. זה גוף שמורכב בחלקו מאנשי צבא ובחלקו מאזרחים ממשרדי ממשלה. מדובר על מערך מדינתי עם כוח כלכלי עצום כלפי האוכלוסייה בשטחים שקובע את ממדי הפיתוח, את דפוסי התעסוקה של הפלסטינים בהתאם לאינטרסים של הכלכלה בישראל, של הרוב היהודי. למשל, הממשל הצבאי והמתפ״ש הם אלו שהיו אחראים על ויסות הכניסה של פועלים ערבים לשוק העבודה בישראל וקבעו כמה פלסטינים יכלו לעבוד בישראל בהתאם למצב הכלכלי בישראל. אם זקוקים לידיים עובדות – נאפשר כניסת פלסטינים מהשטחים, אם צריך לצמצם – נצמצם את מספר

הרישיונות. מדובר במנגנון של המדינה שמועסקים בו מאות אנשים ואחראי על השליטה באוכלוסייה ובטריטוריה הפלסטינית. עד 77

הגוף הזה הפעיל את מדיניות ההתיישבות של מפלגת העבודה, שהייתה המפלגה השלטת – לא להתיישב בריכוזים של אוכלוסייה )בעיקר ברמת הגולן ובעמק הירדן.( לאחר 77 ועד היום, מי שמפעיל את המדיניות זה הגוף של המתפ״ש. אי אפשר לסלול שום קו מים או כביש ללא אישור של המפקד הצבאי בשטח. הצבא זה גוף מאוד חשוב כגוף מדינתי שמפעיל את השליטה באוכלוסייה ובטריטוריה הפלסטינית. אחרי אוסלו זה השתנה כי במקומות שישראל יצאה

מהם אין יותר ממשל צבאי.

ב. היחלשות ההגמוניה: היחלשות המדינה מאמצע שנות ה70- ואילך:

·   מלחמת :1973 מדובר במקום של הצבא בתוך החברה בישראל כאחד הארגונים

המדינתיים החזקים בישראל – בעקבות הביקורת הציבורית על חוסר התפקוד שלו ב,73- מעמד הקדושה שהיה לצבא בישראל הלך ונסדק. האמונה שצה״ל הוא כל

יכול הלכה ונסדקה, ביקורת כלפי הצבא עלתה, אחד המנגנונים החשובים של

המדינה עד אז – איבד את החשיבות שלו בהשוואה לעבר.

·   העשור האבוד: המשבר הכלכלי :74-84 זה היה חלק ממשבר עולמי. בעקבות

מלחמת יום כיפור, המדינות הערביות המפיקות נפט התחילו להשתמש במחירי הנפט ככלי נגד ישראל. הם התחילו להעלות את מחירי הנפט בעולם, מחירי האנרגיה עלו, עלה מחיר הסחורות – ויחד עם משברים כלכליים במערב זה הכניס

את המערכת הכלכלית העולמית לתקופה משברית שהתאפיינה מצד אחד בקיפאון כלכלי והיעדר צמיחה, ומצד שני בעליית מחירים, אינפלציה וסטגפלציה. העוצמה של השילוב הזה בישראל הביאה להיפר-אינפלציה: המחירים עלו ב400%- בשנה והמדינה לא מצליחה לנהל את הכלכלה. זה הלך והחריף גם כתוצאה משינויים תכופים במדיניות הכלכלית – בחלק מהתקופה העבודה בשלטון וברובה הליכוד

בשלטון. ישראל נכנסה לתקופה של כלכלה במשבר שהמאפיין העיקרי שלו הוא חוסר היכולת לנהל את המשבר והפגיעה באוטונומיה של המדינה. משרד האוצר מאבד את השליטה בניהול התקציב, את היכולת שלו לנווט את המדיניות הכלכלית שהייתה דיי מוצלחת בין שנות ה50- לשנות ה.60- אחת התוצאות של המשבר היא

שמבחינה בינלאומית ישראל נכנסה לקטגוריה של מדינות כמו ברזיל ומקסיקו, מדינות שבנקים בעולם מפחדים להלוות להן. לכן העוצמה של המדינה לא רק בתוך המדינה הלכה ונחלשה, אלא גם כלפי חוץ היא הפכה למדינה ש״מסוכן״ לעשות איתה עסקים וכך קשה לגייס אשראי לפעילות. במשך 10 שנים הכלכלה בישראל הייתה במצב משברי – 10 שנים שאבדו לכלכלה בישראל. הוא משקף במידה רבה את היחלשות הסוכנויות המדינתיות כלפי פנים וכלפי חוץ. נוצרה פה סכנה ממשית

ליכולת של המדינה בכלל לפעול ולתפקד.

עוד כתבות מעניינות:

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים