מה קרה ביוני?

מה קרה ביוני?

סוף יוני – הרצח בסרייבו. מלחמת העולם הראשונה – חודש אחרי זה. מה קרה ביולי? איך זה לא מלחמה

מקומית בין אוסטרוהונגריה בלבין סרביה?

23.7 אוסטרוהונגריה נותנת אולטימטום: האולטימטום של יולי. שהאוסטרוהונגרים יכנסו לתוך סרביה, ינטרלו אותה. יש שיגידו – זו הכרזת מלחמה. איך אפשר לקבל כזה אולטימטום? כל צד מתייעץ עם הפטרון

שלו.

איך אוסטריה יכלה לתת אולטימטום כל-כך נוקשה לסרביה שיש לה פטרון- רוסיה? ובכן, כי לאוסטריה יש את

גרמניה!

זה מה שנקרא בספרות – הצ'ק הפתוח – ולכן אומרים – גרמניה אשמה במלחמה. גרמניה מעודדת את

אוסטריה לעשות סכסוך.

קריסטופר קלארק – אומר – איך סרביה יכלה לדחות את האולטימטום!? ובכן, גם רוסיה נותנת צ'ק פתוח!

ורוסיה לא היתה פועלת בלי הסכמה מצרפת ובריטניה!? בהקשר הזה, האולטימטום הזה ב23.7- יש כמה ימים, האולטימטום נגמר, ואז אוסטרו-הונגריה מכריזה

מלחמה על סרביה. ואז נכנס לפועל כל מערך הבריתות.

לו"ז:

29.7 גיוס ברוסיה 1.8 גרמניה מכריזה מלחמה על רוסיה 3.8 גרמניה מכריזה מלחמה על צרפת 4.8 גרמניה פולשת לבלגיה

4.8 בריטניה מכריזה מלחמה על גרמניה

כולם מנסים להזדרז – רוסיה מתחילה לגייס צבא. יקח לה זמן כי היא פחות מפותחת תחבורתית. אז מרגע

שרוסיה לוחצת על הסטופר כולן רוצות לסגור את העניין לפני שרוסיה תגיע!

אז גרמניה מכריזה מלחמה על רוסיה. ובמקביל – על צרפת! יומיים אחרי-זה. כי היא יודעת שצרפת היא

בברית עם רוסיה.

ויום אחרי-זה היא פולשת לבלגיה! למה בלגיה? נבין עוד מעט.

ובכך אנגליה נכנס למלחמה – כי אנגליה מחוייבת מבחינה היסטורית להגן על בלגיה.

ביינר הציג לנו בעזרת המחשה וקרירטורה מה קורה. מי שלא ראה פספס!

ניזכר בשני הצדדים שוב!

מדינות ברית המרכז –

גרמניה +קיסרות אוסטרו-הונגריה

אימפריה עות'מאנית

בולגריה (בקטן)

מדינות ההסכמה – powers Allied

בריטניה הגדולה (והקולוניה) + צרפת + רוסיה (עד נובמבר )1917

סרביה, רומניה, יפן, איטליה (בקטן) (מ)1915-

ארה"ב (מאפריל )1917

אדוארד גריי – המנורות נכבות ברחבי אירופה, לא נראה אותן נדלקות שוב בדור שלנו.

התגייסות

יש התגייסות המונית – בבריטניה אין בכלל צבא קבע, המוניםרצים בהתנדבות להתגייס לצבא. וטפ. למה?

מאד מוזר. אוגוסט .1914

גרמניה – כיתות שלמות באוניברסיטה קמות ורוצות להתגייס לצבא. צרפת.. כולם מתרגשים ממש ומתגייסים

ממש!

!1914 רוח

העניין הזה יהפוך למיתוס אחרי-זה.

אבל אם נסתכל מאחורי הקלעים – כן, התגייסו המונים למלחמה, אבל יש פער בין עיר לכפר. באיזורי הכפר לא מיהרו להתגייס. אוגוסט זה תקופת הקציר! יש אנשים שחששו להתגייס, יש אנשים שחיכו לראות מה

יקרה.

נבין איך ההתגייסות הזאת מתנהלת.

מובליזציה טוטאלית

– מצד אחד – אנשים מתגייסים לצבא. –  מצד שני – התגייסות פוליטית. אין אופוזיציה גדולה! האינטרנציונאל השני, והאינטרנציונאל

הראשון – יכול היה להקים אופוזיציה – להגיד – פועלים גרמנים ופועלים צרפתים – למה שתילחמו אחד נגד השני? בואו נגיע למהפכה סוציאליסטית? אבל לא. המוני פועלים מתגייסים לצבאות. אין שום מפלגת אופוזיציה למלחמה! לא שומעים את הקול של שני

הפציפיסטים שיש מפוזרים איפהשהו. אין ביקורת נגדה.

– מצד שלישי – התגייסות כלכלית-תעשייתית. כל המשק עומד לרשות המדינה.

– מצד רביעי – החברה מתגייסת בצורות שונות. מוניות מסיעות חיילים לחזית נהר המארן! צרפת צריכה לנייד בזמן עצום את כל הכוחות, המוניות מתגייסות! כולם עושים את זה

בהתנדבות! –  מצד חמישי – התגייסות תרבותית! כל האמנים והתרבות של המדינה מתגייסת עלמנת לשכנע

אנשים מבחינה פסיכולוגית שצריכים לצאת למלחמה הזאת.

עוד כתבות מעניינות:

החברה הישאלית – מדינה וחברה

תהליכי גלובליזציה ויחסי מדינה-חברה: אירועים בסביבה העולמית משפיעים גם על יחסי המדינה וחברה בישראל. יש ויכוחים מאוד גדולים בין חוקרים בנוגע לתהליכים אלה: יש חוקרים