סוציאליזם ומחאה חברתית-מחצית שנייה של המאה ה19

הם מנסים לפצח את הסוד של ההיסטוריה האנושית.

  מטריאליזם: "ההוויה קובעת את התודעה" – אם אתה חי בעוני, במצוקה או אם אתה עשיר, זה

יקבע את אופן המחשבה שלך. בכל כלכלה הוא מנסה להבין מהו "בניין העל," מה עומד ביסוד החברה או הכלכלה והוא הגיעה למסקנה שאלו הם אמצעי היצור. אם מבינים אותם אפשר להבין לאן החברה הולכת. בעת העתיקה היו עבדים, בפאודלית היו אריסים ובתקופתו, בתקופת התיעוש

זהו מעמד הפועלים.

  דיאלקטיקה(:תזה+אנטיתזה=סינתזה:) מתוך שני רעיונות סותרים ניתן לפתח רעיון חדש נוסף.

את זה הוא ביסס על מורהו הייגל.)1770-1831( תמיד יש התפתחות מחשבתית כי יש לסתור את הרעיון וזה יקדם אותנו. מרקס לוקח את התפיסה הזאת ועוסק במציאות, בעובדות ומנסה להבין

מהי ההתנגשות שמזיזה את גלגלי ההיסטוריה. בכל חברה ישנו מעמד מנוצל שנלחם על זכויותיו, דבר זה יוצר מאבק שמביא לשינוי וכן הלאה עד שהמעגל הזה ישבר. כך הוא כותב את המניפסט

הקומוניסטי.

–  בעיני מרקס המהפכה האמיתית היא ליצור חברת פועלים צודקת יותר. מנהיגים יפחדו בעתיד

מחברת פועלים שתעשה מהפכות ותקים מדינה בראשותה. "פועלי כל העולם התאחדו" – אתם מדוכאים, מנצלים אתכם ואין לכם מה להפסיד, זהו מסר אינטרנציונאלי, פועלי כל העולם

מנוצלים. יש קריאה לכל הפועלים בעולם לקום ולהפסיק את הניצול.

יהיו מי שייקחו את הרעיונות של מרקס ואלה יהיו חברי המהפכה הרוסית, בנוסף יהיו חברות נוספות

אשר ייקחו את הרעיון הזה.

האינטרנציונל הראשון)1864-1876( ישנו ניסיון להקים ארגון גג, כינוס של כל האנשים, מכל העולם שיש להם עניין לדון בבעיית הפועלים  – מרקסיסטים תומכי מרכז, אוטופיסטים, רוצי צדק חברתי, תומכי מאציני, אנרכיסטים ועוד. הם יפגשו באנגליה בלונדון בשנת 1864 תחילה וכל שנה הוא יתכנס במקום אחר. קרל מרקס יבחר פעם

אחר פעם לחבר ההנהלה ויהיה הדמות הבולטת ביותר. הונפקו כרטיסי חבר, ישנם נציגים מכל ארץ. בשנת 1871 ישנה הצהרה על 8 מיליון חברים אך בפועל כנראה שיש 1.2 מיליון איש. בשנת 1866 ישנו אימוץ של קו יסוד והוא אימוץ הדרישה ליום עבודה בן 8 שעות, זהו המכנה המשותף הנמוך ביותר. זהו מאבק איתנים מכיוון שבעלי ההון ובעלי המפעלים נגד זה ומנסים לשבור את המחאה

הזאת.

בשנת 1871 ישנה מלחמה בין צרפת לגרמניה ופועלי פריז מקימים קומונה – הקומונה הפריסאית והדעות לגבי הקומונה הפריסאית והאלימות שפושטת שם מפצלת את האינטרנציונל. ישנו פיצול בין תומכי מרקס לתומכי בקונין(אנרכיסטים.) בשנת 1872 מרקס מעתיק את האינטרנציונל לניו יורק ולא

מזמין את האנרכיסטים.

אנרכיזם

נגד שלטון ריכוזי, בעד חברה מבוזרת אשר שומרת על חרות הפרט.

האנרכיסטים רוצים לפרק את המדינה, הם רוצים לפרק אותה מלמעלה. הם רוצים חברה מבוזרת אשר שומרת על חירות הפרט ודבר זה יכול להתבצע אך ורק על ידי קומונות קטנות יותר. המהפכן הצרפתי פרודון)1809-1865( כותב חיבור על "מהו רכוש"? ומגיע למסקנה שהופכת לסיסמת

האנרכיזם – "הרכוש הוא גזל." הוא טוען כי מי שיש לו רכוש עשה זאת באמצעות גזל, באמצעות גניבה מאחר. בקונין)1814-1876( הרוסי מתחבר לרעיונות יותר רדיקלים והוא אף בילה בגלות ובכלא. בחיבור שלו ב1842 – "הריאקציה בגרמניה" ישנו משפט רדיקלי – "גם יצר ההרס הוא יצר בונה," צריך לפרק את המדינה, את ההגמוניות, את התאגידים והפירוק עצמו הוא דבר טוב ולא

הרסני. דבר זה יצור משהו טוב, אין רצון רק לעשות נזק והפירוק הוא דבר טוב, יש לפרק את החברה

ליחידות יותר קטנות וכך העובדים יביעו את עצמם יותר טוב.

חתירה תחת המדינה אנרכיזם וטרור מהפכני – טרור כ"תעמולה על ידי מעשה." יהיו מעשים, פיגועים, פגיעה בצמרת השלטון, זה יגרום לשלטון לרדוף אותם, הם ינקטו בצורה לא מידתית וזה יארגן את הפועלים כנגד השלטון. לכן במאה ה19- הייתה סדרה של טרור כנגד השלטון, לדוגמה רצחו את נשיא צרפת סאדי

קרנו בשנת .1894 מבחינתם כדי לפרק את המדינה כל האמצעים כשרים.

סוציאליזם רפורמיסטי סוציאל דמוקרטיה: הטבת תנאי העובדים ותיקון החברה באמצעים חוקתיים(פעילות

פרלמנטרית-מפלגתית.) זהו רעיון אשר מוליד את הסוציאל דמוקרטיה. הם אומרים כי ניתן לחיות עם הקפיטליזם ולשנות אותו באמצעות תהליכים, רפורמות, חוקים, שינויים. זוהי תפיסה אשר תוליד את המפלגות הסוציאל

דמוקרטיות. אדוארד ברנשטיין)1850-1932( כותב חיבור ביקורתי על מרקס ומציע זרם חדש – רביזיוניזם(ביקורת על מרקס) ולדעתו צריך סוציאליזם אבולוציוני. לחיבורו ישנה תגובה של רוזה לוקסנבורג)1871-1919( והיא טוענת כי הוא ממסמס את רעיונותיו של מרקס, הוא לא יביא את

המהפכה שהם רוצים. היא בעד מדינה קומוניסטית ולא מדינה אשר מתפשרת.

מתחילים להקים מפלגות סוציאל דמוקרטיות בגרמניה)1869( – ווילאם לייקנט)1826-1900( ואוגוסט פרדיננד בבל.)1840-1913( כל הזמן יהיו מרקסיסטים אשר יתנגדו להם. בצרפת תקום מפלגה סוציאל דמוקרטית על ידי ז'אן זורס)1859-1914( ויתנקשו בו בשנת 1914 מכיוון שהוא ידבר נגד מלחמת העולם הראשונה. הוא טען כי לא הגיוני שפועלים ילחמו זה נגד זה, הוא יזהה מלחמות עם הקפיטליזם והאימפריאליזם. באנגליה יקימו את מפלגת הLabour- בשנת .1900 בראשית המאה

ה20- מפלגות אלו הופכות להיות דומיננטיות והן יצליחו לחוקק חוקים סוציאליים לטובת הפועלים.

עוד כתבות מעניינות:

החברה הישאלית – מדינה וחברה

תהליכי גלובליזציה ויחסי מדינה-חברה: אירועים בסביבה העולמית משפיעים גם על יחסי המדינה וחברה בישראל. יש ויכוחים מאוד גדולים בין חוקרים בנוגע לתהליכים אלה: יש חוקרים