עקומת אימוץ החדשנות של רוג'רס –

איך האוכלוסייה מתפלגת מבחינת הרכישה של מוצרים/שירותים חדשים.

  1. חדשנים, innovators – "הפריקים" של החדשנות. כאשר יוצא מוצר חדש הם יקנו אותו. לא רגישים לא לעלות ולא לתועלת. הם אלה המדווחים על "באגים" במוצר.
  2. Early adopters – רגישים יותר לתועלת.
  3. Early majorityיותר שקולים מהקודמים, אך מקבלים שינויים יותר בקלות מן הLate majority. יקנו משהו רק אם הרוב יגידו להם שזה טוב.
  4. Late majority האוכלוסייה היותר סקפטית. לא קונים מוצרים חדשים בקלות, רק אם הם הופכים להיות נורמה.
  5. Laggards לא מוכנים לאמץ חידושים, אלא אם כן לא תהיה ברירה והמוצר הקודם פשוט נעלם.

פעם חשבו שהפלחים החשובים ביותר הם 2 הפלחים הראשונים, כי הם אלה שמדווחים על טיב המוצר ותורמים לשיפורו על ידי פידבק. אך הם לא מובילי הדעה. אין קשר בין 2 הפלחים הראשונים ל2 הפלחים האמצעיים, הם לא משפיעים אחד על השני. הפלחים האמצעיים לא יסתמכו על דעה של צרכן חדשן ויקשיבו רק לדעת הרוב. רוב הכסף מגיע מן הפלחים האמצעיים כי הם הרוב. המאמץ השיווקי יופנה אליהם, כי הראשונים, הם אלה שיחפשו את היצרן ולא צריך לנסות להגיע אליהם. פלחי הרוב יהפכו אחר כך לצרכנים נאמנים.

גישות בחקר היצירתיות –

  • התמקדות באדם עצמו. לאדם יצירתי יש אישיות מיוחדת, השונה מזו של אדם לא יצירתי.
  • המתמקדות בתהליך היצירתי. גישה יותר מאוחרת.כיצד האדם חושב.
  • התמקדות ברעיון עצמו. הגישה כלל לא מתייחסת לתהליכים באדם, אלא ברעיון עצמו.

מחקרי אישיות –

חורג ממוסכמותזקוק למרחב, ללא גבולותהפרעות נפשיות    

האדם היצירתי נתפס כ:

  • מישהו מוזר
  • לבוש יוצר דופן
  • חוסר הסתגלות חברתית
  • במחקר נמצא כי לנטיותיו הנפשיות והחברתיות של אדם אין בהכרח קשר עם יצירתיות.  

מאפיינים שמקושרים ליצירתיות –

סקרנות, שטף, גמישות, דמיון, פתיחות, העזה, המצאתיות, מיקוד פנימי (מייחסים תופעות לעצמם), אנרגטיות, עבודת צוות, חוש הומור, כשרון אומנותי, מוטיבציה (פנימית), תקשורתיות, התמדה.

יצירתיות ניתנת לשיפור.

תהליכי חשיבה –

גישה קוגניטיבית, לא מתחשבים במאפייני האישיות של האדם, אלא איך הוא חושב.

  • "ניצוצות של גאונות"
  • ·         "השראה אלוהית"
  • ·         "אינטואיציה"
  • Insight""

חשבו שלא מדובר על תהליך ולכן לא ניתן לחקור אותו. חשבו שיצירתיות היא פתאומית ורגעית.

התהליך על פי אדיסון –

  • גאון הוא אדם מוכשר אשר מכין שיעורי בית.
  • מזל קורה כאשר הזדמנות נפגשת עם הכנה.
  • כל מה שצריך כדי להיות ממציא זה דמיון טוב וערימת Junk
  • לא נכשלתי עשרת אלפים פעמים, פסלתי בהצלחה, עשרת אלפים פעמים, חומרים וקומבינציות שלא עובדים.
  • שלושת הדברים הנדרשים להצלחה הם עבודה קשה, עקשנות והגיון פשוט.
  • גאונות זה אחוז אחד השראה ו99% הזעה.

פיתוח שיטות לחשיבה יצירתית –

  • חשיבה משוחררת וחסרת אילוצים.
  • שבירת מסגרות וחוקים.
  • שימוש באסוציאציות חופשיות.
  • כלים אינטואיטיביים.

כלים שפותחו לעידוד חשיבה יצירתית –

  • סיעור מוחות.
  • גירוי אקראי.
  • איתגור.
  • ששת הכובעים של דה-בונו.

סיעור מוחות –

מחקרים הראו שאין הבדל בין כמות הרעיונות שמופקת בקבוצה לבין כמות הרעיונות שמועלים מהיחידים המרכיבים את אותה קבוצה. כמו כן, לא נמצא הבדל באיכות.

הסיבות לכך הן:

  • יותר מידי אנשים (מקסימום 3-4 רעיונות), חשש מהערכה, ביישנות.
  • יש אנשים שלא מצליחים להתרכז בקבוצה (רעש קוגניטיבי).
  • תופעת ה"טרמפיסט", בטלה חברתית.
  • חשיבת יחד, group thinking. קונפורמיות.

פתרון הבעיות:

  • סיעור מוחות אלקטרוני, כל משתתף יושב מול מחשב, זורק את כל הרעיונות שלו ל"pool" של רעיונות ואז נותן הערכה לכל שאר הרעיונות (אנונימי).
  • למנות את "פרקליט השטן", שהתפקיד שלו זה לבקר ושיקשיבו לו.

לא מלמד איך להפיק רעיונות יצירתיים, מבחינה הסתברותית יהיו יותר רעיונות יצירתיים.

גירוי אקראי –

פיסות מידע אקראיות יתנו לי רעיונות יצירתיים.

עץ דקלנחושתשניצלביבי נתניהו    

מילים מעוררות אסוציאציות:

  • רמזור
  • ריטה
  • אמסטרדם
  • אננס

אם נעלה תכונות של המילים האלו, נוכל ליישם אותם על מוצרים. חדשנות.

איתגור של דה בונו–

  • האם זו הדרך היחידה לעשות זאת? לא לקבל שום דבר כמובן מאליו.

הנצחה של הדרך הקיימת.זה מה שאנחנו עושים בד"כ (לדוגמה, המקרר. תמיד המקפיא הייה למעלה והמקרר למטה. כיום זה הוחלף. דוגמה, פיצה שוקולד, פיצה בצורות שונות, פיצה לגברים).

עוד כתבות מעניינות: