ריבוד בחברה הישראלית – שסעים מרכזיים בישראל

.  כיצד נוצר המבנה הריבודי – ניתוח לאורך זמן:

.I     תקופת טרום המדינה:

החברה בישראל היא חברה חדשה. יש לזה משמעויות מאוד גדולות מבחינת הריבוד, זה אומר שמה שקרה פה מבחינת הריבוד הוא לא תוצר של תהליכי צבירת הון של משפחות שיש להן מדורי דורות אדמות או היסטוריה. מה שקרה פה הוא

תולדה של תהליכים פוליטיים וכלכליים שהתרחשו במאה השנים האחרונות. זו דינמיקה אחרת, ולכן לתוצאות של החלטות מסוימות יש משמעות מאוד גדולה

בניתוח שלנו. התקופה הטרום-מדינתית, כלומר בעיקר מהתקופה המנדטורית, זו תקופה בה נוצר יישוב עם קהילות יהודיות חדשות בארץ ישראל – רובם הגדול מאירופה (80%)

ו20% מאסיה ואפריקה. כלומר, כבר מתחילת הדרך יש קבוצה מאוד דומיננטית. אם מסתכלים על מה שקרה מבחינת הריבוד, רואים שהתנועה הציונית וההסתדרות

הציונית – היה לפעולות שלהם השפעה מאוד גדולה על מבנה הריבוד שייווצר שם. הגיע לכאן הון פרטי מסוים והון ציבורי מרוכז בעלי השפעה. בנוסף, שייכות פוליטית למפלגה כזו או אחרת השפיעה על המיקום של אנשים בריבוד – מי שהיה מקורב למפא״י נהנה ממשאבים מסוימים ומי שבא עם הון פרטי הסתדר. אם היית שייך למפלגות לא חשובות אז הסיכויים שלך בריבוד היו יותר נמוכים. הבסיס של הריבוד בישראל הוא התקופה שלפי הקמת המדינה אבל שינויים מאוד גדולים התרחשו

בשנות ה50- במבנה של הריבוד בישראל.

שנות ה:50-

בשנות ה50- הייתה הגירה מאוד גדולה – מחצית מהמהגרים מגיעים מאירופה,

מחצית מארצות האסלאם – ויש הבדל חשוב שצריך לשים לב אליו: מועד ההגירה. יוצאי אירופה מגיעים ברובם ב,48-52- יוצאי אסיה ואפריקה חלקם מגיעים בתקופה הזו אבל יוצאי צפון אפריקה מגיעים מ54- ואילך. יש למקריות ההיסטורית הזו

משמעות עצומה. מתי אנשים הגיעו קבע במידה רבה מה יהיה איתם. דבר שני קשור בבניית המדינה – מדינה שנבנית מלמעלה ומשתלטת על ההון, הקרקע וכו' ומחלקת

מלמעלה. לחלוקה הזו מלמעלה תהיה השפעה על מה שקורה:

.II

o   היווצרות מעמד בינוני יציר המדינה: זה תהליך חשוב שמתרחש בשנות

ה.50- תהליך שני זה היווצרות של מנגנונים מדינתיים, מנגנונים גדולים שמחייבים כוח אדם. כלומר, מנהלים שיפעילו את הביורוקרטיה הזו. את התפקידים החדשים שנוצרים עם הקמת המדינה מאיישת האוכלוסייה

הוותיקה דוברת העברית שהגיעה לכאן בתקופה לפני הקמת המדינה. מבחינת מוצא, רובם הגדול אשכנזים. עצם הקמת הארגונים המדינתיים יצרה הזדמנויות למוביליות לאנשים שונים. זה יצר הזדמנות לאוכלוסייה האשכנזית הוותיקה – ולכן מדובר במעמד בינוני שהמדינה יצרה. עצםהעובדה שהיה צריך כוח אדם יצרה הזדמנות לאוכלוסייה האשכנזית

הוותיקה. בתהליכים מאוד מהירים, המעמד הזה שנוצר על ידי המדינה – האינטרסים הכלכליים והמעמדיים שלו לא בהכרח היו הולמים את

האינטרסים של המפלגות. זה לא בהכרח אותו היגיון פוליטי של מפלגות. זה היגיון אחר של שכבה מסוימת שיש לה אינטרסים שונים מאלה של

הביורוקרטיה המפלגתית. מהלך אחד הוא יצירת מעמד בינוני אשכנזי על ידי

המדינה עצמה. o   המדינה וחלוקת העבודה אתניתלאומית: עם הקמת המדינה, התברר

שבשטח המדינה היהודית קיימת אוכלוסיית מיעוט.  זו אוכלוסייה שברובה

הייתה כפרית, אנאלפבתית, חלק גדול מההנהגה שלה ברח או גורש, אוכלוסייה שפוצלה, שהרוב היהודי תופס אותם כאויבים. המדינה מפעילה פרקטיקות מסוימות שיש להן השפעה על הריבוד: הפרקטיקה הראשונה היא הפיכתם לאזרחים )כל מי שחי בגבולות האלה – יש לו מעמד אישי כמואנשים אחרים;( אבל במקביל מופעל עליהם ממשל צבאי, כלומר שקציני הצבא מנהלים את החיים האזרחיים. זה מביא לכך שרואים שורת תהליכים שנובעים מנקודת הפתיחה של האוכלוסייה הזו לצד המדיניות של הממשל הצבאי – זה מביא את דחיקת האוכלוסייה הזאת לתחתית הסולם

הריבודי. החשש שמא מדובר שאזרחי המדינה שאינם נאמנים הביאהלקיומו של ממשל צבאי, אבל כבר באמצע שנות ה50- היה ברור שהקבוצה הזו אינה מהווה איום על המדינה הישראלית. זו קבוצה חלשה ופגיעה מדי כדי לאיים. הם המשיכו את הממשל הצבאי למרות זאת בגלל שהם פחדו

שמעסיקים יעדיפו לקחת עובדים זולים ערבים במקום היהודים. כלומר, המדינה הישראלית מנעה באמצעות הממשל הצבאי השתלבות בשוק העבודה. זה מהלך אחד שהמדינה עושה שמשמעותו דחיקת האנשים האלה למצב של עוני מתמיד נמשך.

עוד כתבות מעניינות:

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים