ריבוד בחברה הישראלית – שסעים מרכזיים בישראל

השסע הריבודי-מעמדי: באופן כללי, אפשר לומר שהחברה בישראל מאופיינת ב5- רבדים: עניים ,(20%) עובדים ,(20%) בינוני ,(45%) בינוני-גבוה (15%) ואליטות )פחות מאחוז.( הדיון לא יהיה רק סביב

הכנסה, אלא גם בהבדלים של השכלה ומוצא.

א. המבנה הריבודי בראשית שנות ה2000- – 5 רבדים

·   שכבת העניים בישראל :(20%)

בישראל חיים מתחת לקו העוני 1.8 מיליון איש – 22% מהאוכלוסייה בישראל. הנתונים האלה הם נתונים לאחר שלוקחים בחשבון את תשלומי העברה )לאחר שאתה מוסיף את הקצבאות שמקבלים מביטוח לאומי וכו.(' עוני זו הגדרה סטטיסטית שאומרת: עני הוא אדם שהכנסתו נטו לחודש היא נמוכה ממחצית

ההכנסה החציונית המתוקננת לנפש. זו הגדרה יחסית, לא הגדרה מוחלטת. ב- 2016 מספר המשפחות העניות בישראל הגיע ל463 אלף. לאורך זמן גדל מספר המשפחות והילדים והנפשות העניות. מ1998- ועד 2012 יש עליה נמשכת במימדי

העוני בישראל. לאורך הזמן, מאז שנות ה80- גדל מספר העניים בישראל. חשוב מאוד לראות נקודת זמן מסוימת שבה גדל מאוד העוני בישראל – זה התחיל בשנות

ה80- אבל התחזק מאוד ב,2003-4- תקופה של ממשלת שרון ונתניהו שר האוצר. העוני גדל מאוד כתוצאה מקיצוצים מאוד גדולים בקצבאות שניזון ממשבר כלכלישל גירעון תקציבי וגם מתוך אידיאולוגיה ניאו-ליברלית שאומרת שהאחריות צריכה לעבור ליחידים והמדינה צריכה פחות להעניק משאבים של רווחה לאוכלוסייה. אם נסתכל מה קורה מ,2012- אנו עדים למגמה של צמצום בממדי העוני. תחולת  העוני של משפחות ונפשות ירדה, ולגבי ילדים יש התייצבות. ב10- שנים הייתה עלייה, ועכשיו יש התמתנות. מדובר ב5- שנים, יכול להיות שזו מגמה, אבל מה שיסביר את השינוי הזה – אחד השינויים הגדולים שכנראה מביאים לצמצום ממדי

העוני הוא השתתפות הולכת וגדלה של קבוצות שלא השתתפו בשוק העבודה: גברים חרדים 50%) מהחרדים עובדים – זה נחשב גם אם שעה בשבוע,( נשים ערביות )עלייה ברמה נמוכה.( גורם נוסף הוא העלייה בשכר המינימום ל5,300- שקל. בנוסף, העלאה של קצבאות זקנה בניגוד למגמה שהייתה מ.2003- שלושת הגורמים האלה מביאים לכך שהמגמה של עלייה בעוני בישראל מ2012- היא חוזרת

למצב שהיה לפני .2003 אם נשווה את עצמנו למדינות ה,OECD- שבכולן משתמשים באותה ההגדרה של עוני, ניתן לראות מנתונים מ2013- מראים שישראל מובילה בעוני. ישראל ממשיכה

להיות אחת המדינות בעלות אישוויון הגדולות ביותר מקרב מדינות ה.OECD שיעור העוני בישראל מ2010- – 20.8 לעומת 13.8 ב.1995- עם הזמן העוני נהיה יותר גדול ושיעור העוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות ממשיך להיות מאוד

גבוה. בצד השני, צ'כיה ודנמרק שהן מדינות יותר שוויוניות. הטענה של ה OECD הוא

שישראל קמצנית בקצבאות לעומת מדינות אחרות.

מי הם העניים?

o   אנשים מחוץ לגיל העבודה, קשישים: נכון ל,2016- 21% מכל המשפחות

הקשישות בישראל הן מתחת לקו העוני. מדובר ב167- אלף קשישים עניים. רוב העניים המבוגרים הם בקבוצות הערבים והעולים מברה״מ כי הם לא

צברו זכויות פנסיוניות מסיבות שונות ולכן הם תלויים מאוד במדינת הרווחה. o   אנשים בגיל העבודה: שתי הקבוצות שמובילות את מימדי העוני בישראל

הם החרדים והפלסטינים אזרחי ישראל. אלה שתי קבוצות יחסית

פריפריאליות בישראל ולכן הסוגיה לא נתפשת כבעיה חמורה. היחס אליהם

הוא יחס שולי. חרדים: השאלה הראשונה שצריך לשאול היא ״מיהו חרדי״, איך מגדירים חרדי בישראל. יש שתי גישות להגדרה של מיהו חרדי. יש שתי גישות בסיסיות: אחת מציעה להסתכל על איזה בית ספר אחרון למד אחד מבני

המשפחה, אם אחד מהם למד בישיבה אז יש מדד שנותן קרבה לכמה חרדי מדובר. אם לוקחים את ההגדרה הזו, מגיעים לכך שמדובר בקצת מעל מיליון איש, מתוכם עניים 320 אלף איש. יש גישה אחרת שמכניסה לתוכה גם כאלה שהם בציונות הדתית, והיא זו שהביטוח הלאומי אימץ. הגישה

משתמשת בנתונים של סקר חברתי של הלמ״ס בו שאלו אנשים איך הם מגדירים את עצמם מבחינת דתיות – ושם מדברים על פחות חרדים, מתוכם 45% עניים. יש עוני ניכר בקרב החרדים כי חלק ניכר לא עובדים, או עובדים בשחור. גורם אחד זה אי השתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה, גורם שני זה מספר ילדים – ככל שיש במשפחה יותר ילדים ההסתברות של עוני הולכת וגדלה. גורם שלישי הוא שנשים חרדיות מועסקות בשיעור קרובלנשים לא חרדיות בשוק העבודה, אבל בגלל ריבוי ילדים חלק גדול מזמן

הפוריות שלהן הן נמצאות מחוץ לשוק העבודה. ריכוזים של חרדים עניים: ירושלים, בני ברק ואשדוד. בדרך כלל סוציולוגים בעולם אומרים שיש קשר בין רמת ההשכלה של אנשים לבין ההכנסה שלהם – ככל שרמת ההשכלה עולה גם רמת ההכנסה עולה. לחרדים יש את מספר שנות הלימוד הגדול

ביותר – הם מבלים את כל חייהם בלימוד תורה, אבל זה מדד שלא אומר כלום כי לא מדובר בהשכלה רלוונטית לשוק העבודה. צריך לזכור שהיקף העוני בקרב החרדים מאוד מושפע מהמדיניות של מדינת הרווחה. אם יש קיצוצים במדינת הרווחה – יש גידול מאוד חד בקרב העניים החרדים.

עוד כתבות מעניינות:

דוח שנתי
בלוג

מדוע שקיפות פיננסית היא קריטית בדוח שנתי?

דוח שנתי הוא לא רק מסמך. הוא נרטיב. הוא משלב מספרים, הישגים ואסטרטגיות כדי להציג תמונה הוליסטית של השנה האחרונה של החברה. חשבו על זה כעל ספר מחזור לעסקים, שמתעד את הבריאות הפיננסית שלהם, אבני דרך ותחזית עתידית. בין אם אתם בעלי מניות, עובדים או סתם מישהו שסקרן לגבי פעילות החברה, דוח שנתי הוא המשאב שלכם למידע פנימי. זה לא רק מה שקרה אלא גם למה זה קרה ומה הלאה. אז בואו נצלול לתוך הסיבה ששקיפות פיננסית בדוחות אלה משנה את כללי המשחק עבור כל המעורבים.