שיעור מספר 7 –מצגת 5- תהליכים ומגמות והמחאה החברתית

(בשיעור: תהליכים ומגמות, המחאה החברתית, דו"ח טכטנברג, מחאות ברחבי העולם)

בשני העשורים האחרונים חלו בחברות המערביות הדמוקרטיות בכלל, ובחברה הישראלית בפרט, תמורות מרחיקות לכת בתחום הכלכלי, החברתי, הפוליטי והטכנולוגי. תמורות אלו הביאו לשינויים עמוקים בתפקידיהם המסורתיים של המדינה, של המגזר העסקי ושל החברה האזרחית. כתוצאה מתמורות אלו, היחסים בין המדינה לבין המגזרים האחרים עוברים כיום תהליך של תיחום מחדש וחלוקת התפקידים בין המגזרים משתנה.

הגורמים לשינוי:

  • צמצום מדינת רווחה: מדינת הרווחה התפתחה במתכונתה המקורית והמורחבת בעקבות לקחי מלחמת העולם השנייה ומתוך הכרה בחשיבות פעולתן של מערכות רווחה לקיום המשטר הדמוקרטי. משנות השמונים של המאה ה-20 ואילך החל תהליך של כרסום מתמשך ברמתם ובהיקפם של שירותי הרווחה שמספקת המדינה. בין אם מאילוץ או מבחירה, המדינה הלכה וצמצמה את מעורבותה בתחומי הרווחה. את מקומו של דגם מדינת הרווחה החליף בהדרגה דגם מעורב של שירותי רווחה שבהם נוטלים חלק כל המגזרים.

צמצום מדינת הרווחה קרה בכל מדינות אירופה עקב האיחוד האירופי. התפיסה של האיחוד האירופי היא שיש תרבות הומוגנית והרבה מדינות 'תפסו טרמפ' על מדינות הרווחה והורידו מיסוי, הלאימו ואז נהיה משבר כלכלי שגרם לצמצום מדינות הרווחה שם החלשים סבלו יותר בגלל העלאת המיסים ונתו להם פחות כי לא היה מאיפה.

  • צמצום במשאבי המדינה: (על כן נוצר צורך במדינות במגזר עסקי ושלישי). נסיגת המדינה מאספקת שירותים ציבוריים נבעה בין ביתר מהתייקרות מתמדת בעלותם של שירותים אלו, וכמו כן מהדרישה הציבורית לקיצוץ בהוצאות הממשלתיות. על רקע זה – זקוקות ממשלות כיום למשאבים השונים שמביאים עמם המגזר העסקי והשלישי.
  • התפתחותו של המגזר השלישי: במדינות רבות החליפו בהדרגה ארגוני המגזר השלישי את המדינה במילוי חלק מתפקידיה במתן שירותים בתחומים כגון רווחה, תרבות, חינוך, בריאות וכדומה. נסיגתה של המדינה מתחומים אלו הביאה להתעוררות ולהתרחבות היקף פעילותו של המגזר השלישי. באופן דומה, התפתחו ארגוני סנגור רבים (כמו בתחומי ההגנה על זכויות האדם ואיכות הסביבה) אשר מנסים להשפיע על מדיניות הממשלה באמצעים כמו לחץ ציבורי, פעולות הסברה ועוד. לאלו ניתן להוסיף כניסתו והופעתו של הון פרטי במימדים שלא היו קודם.
  • התפשטות ערכים של דמוקרטיה משתתפת: בשנים האחרונות החלו אזרחים לתבוע מהמדינה שותפות פעילה יותר בשלטון, שקיפות מוגברת וקבלת דין וחשבון על פעולותיה. המעורבות האזרחית במערכות הציבוריות התרחבה, הגדירה מחדש את מרחב המשילות, הידקה את הקשר בין המדינה למגזרים אחרים וכך תרמה לשיתוף הפעולה ביניהם.
  • ביקורת כלפי המגזר העסקי: לביקורת זו שני מרכיבים:
  • בדומה לאזרחים התובעים מעורבות במערכות הציבוריות (סעיף קודם), החלו צרכנים לתבוע מעסקים שקיפות ודיווח יותר מבעבר.
  • קיימת ביקורת כלפי התנהלות העסקים ביחס לקהילה ודרישה לאימוץ אתיקה קהילתית הכוללת מודעות לפגיעה אפשרית בסביבה וכן מעורבות ותרומה (אחריות חברתית?)
  • –        גלובליזציה: הכוונה בכינוי זה היא לתהליך של הסרת גבולות וחסמים שצמצמו בעבר תמועה של הון, מידע ובני אדם בין מדינות וכן לעלייה בכוחם של תאגידי הון על-לאומיים המרכזים בידיהם עוצמה אדירה. הגלובליזציה תרמה להיחלשות מדינות הלאום ובמקביל להתחזרותם של עסקים וערגוני המגזר השלישי שקשורים לא פעם ברשתות בין לאומיות. התערערות מערכת יחסי הכוח בין המגזרים תורמת גם היא לשיתוף פעולה. (הגלובליזציה יצרה הד של מחאה – אם אני צריך לכסות את החובות של יוון אני ארצה להוריד אותה מהאיחוד האירופאי ולכן עושים מחאה).
  • התפתחויות טכנולוגיות: התפתחויות אלו, במיוחד בתחום התקשורת האלקטרונית, ליוו כמה מהשינויים שחלו מאז שנות ה-70 ולעיתים אפשרו אותם. התפתחות זו רופפה את הגבולות הארגוניים והפכה אותם לחדירים יותר. אמצעים כגון האינטרנט או הטלפון הנייד, מאפשרים להעביר מידע בקלות רבה יותר מאי פעם ולהניע אנשים לפעולה.
  • מורכבות: במרוצת השנים אופיין של תופעות חברתיות השתנה מאוד כתוצאה מתהליכים דמוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים ועוד. תופעות כגון זקנה, ילדות, משפחה או קהילה נמצאות בהשתנות מתמדת עד כי הן קשות להגדרה. כתוצאה מכך – המדיניות הציבורית שנועדה להגיב לתופעות אלו רלוונטית רק בחלקה ומכל מקום המדינה אינה יכולה למלא את כלל הצרכים הנובעים מהם.

הדרישה לשינוי: מגמות ושינויים אלו אירעו במדינות שונות ברחבי העולם לאורך העשור האחרון. המשבר הכלכלי שאירע ב-2008, השינויים המבניים בכלכלת אירופה ובמדינות ערב הביאו להתפרצויות של אזרחים אשר התאגדו ומחו כנגד השלטון הניאו-ליברלי וכלפי צמצום תפקידי הממשלה. הקפיטליזם הטהור לא עובר – חייבת להיות הסתכלות תפיסה שונה של ערכים נוספים (ישנה קריסה כלכלית בארה"ב).

בישראל: החלה סדרת הפגנות ופעולות מחאה שהתקיימו ברחבי הארץ לארוך קיץ 2011. מטרות המחאה: דיור, יוקר מחיה, חינוך עד גיל 3, תקציבים לרווחה, שיוויון (חרדים – רצו לערב אותם בשוק). זהו תהליך כלכלי – אין כסף אז אנשים יוצאים מהבית. המחאה שהחלה עם תביעות צרות יחסית, בעיקר בתחום הדיור והיעדר פתרונות לדיור בר השגה לכלל תושבי ישראל, התרחבה וכללה גם נושאים כמו יוקר מחייה, מערכת החינוך והבריאות, עלויות עקיפות של גידול הילדים (מחאת העגלות) ועוד נושאים הנוגעים לסדר היום החברתי והכלכלי בישראל. בישראל מרגישים כאילו לא נפגענו מהמשבר הכלכלי עד קיץ 2011 שהתחילה המחאה (שבוע לפני תחילתה הייתה מחאת הקוטג').

עוד כתבות מעניינות: