גורמי יסוד שעיצבו ומעצבים את החברה הישראלית

מה היא החברה הישראלית?

שאלת גבולות הקולקטיב

החברה הישראלית היא חברה שאין לה גבולות ברורים – לא ברור מי במפנים ומי בחוץ.

הגדרות של ההקשרים השונים:

.1 יהודה ליהודים: יהודים כהגדרה סוציולוגית ולא דתית. לפי התפישה הדתית, מספיק שנולדת לאם יהודייה, אבל לפי בית המשפט יהודי לא יכול להיות בן דת אחרת. יהודי הוא גם

מי שהתגייר, והיום יש וויכוח על מי יכול לגייר. הכוונה היא ליהודי של חוק השבות – יהודי הוא מי שהסבא שלו יהודי. ההגדרה הזו מכלילה בתוך היהודים גם את אותם 330 אלף אנשים שהיגרו מברית המועצות ורשומים במשרד הפנים כ״אחרים״. ההגדרה הזו אומרת

שאנחנו מוציאים מתוך הקולקטיב את כל מי שהוא לא בהגדרה היהודית הרחבה. נעשה

שימוש בהגדרה הזו לעיתים קרובות בשיח הפוליטי בישראל. .2 גבולות פוליטיים: יש הבחנה בין שני סוגים של גבולות – גבולות הריבונות מול גבולות

השליטה. מבחינה בינלאומית, הגבולות הריבוניים המוכרים של מדינת ישראל הם הגבולות של ה.4.6.1967- אבל כשאנחנו מדברים על גבולות הריבונות אנחנו מדברים על הגבולות

שישראל קבעה לאחר '67 ולאחר .'82 הגבולות האלה כוללים את ישראל בתוך הקו הירוק, את ירושלים, את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן – זו ישראל הריבונית בעיניי ישראל. זה יוצר בעיות – יש היום אזרחים של מדינת ישראל שאינם חיים בשטח הריבונות של מדינת ישראל )מתנחלים.( הקבוצה הזו בתוך הקולקטיב ואפילו דומיננטית – אבל היא לא בתוך שטח

הריבונות של מדינת ישראל. בנוסף, ישנם אנשים שחיים בשטח הריבונות של ישראל, אך הם

אינם אזרחים. לדוגמה, ישראל סיפחה את השטח במזרח ירושלים אבל לא את האנשים – והם תושבי קבע ולא אזרחים. מהרגע שישראל התחילה לבנות את החומה, התחילה הגירה המונית מהגדה המערבית אל האזורים האלה. מדינת ישראל לא מגיעה לשם אבל הם כן

יכולים לעבוד בישראל. אומרים שיש שם 150 אלף איש שלא מקבלים שירותים מהעירייה או המשטרה. בימים אלה מציע השר אלקין להקים רשות מוניציפלית חדשה שתחול על האנשים האלה – וזה יקטין את מספר הערבים בירושלים. כשאנחנו מדברים על גבולות הריבונות אי

אפשר להתעלם גם מהמעמד של הפלסטינים שחיים בשטחים – שעובדים במדינת ישראל. יש להם איזשהו מעמד משפטי בתוך ישראל. השמאל בישראל רוצה לדבר על גבולות

הריבונות, והימין רוצה לדבר על גבולות השליטה. גבולות השליטה הם מהים עד הנהר – יש שם 8 מיליון אזרחי ישראל + פלסטינים בשטחים 5-6) מיליון.( השטח של הגדה המערבית ורצועת עזה חולק ל3- קטגוריות עד הסכם הקבע: A – בשליטת הרשות הפלסטינית ביטחונית ואזרחית; B – שטח שמנוהל במשותף – הפלסטינים את העניינים האזרחיים

וישראל את הצבאיים; C זה השטח שיושבות עליו ההתנחלויות ושם ישראל תנהל את העניינים האזרחיים והצבאיים. אחרי האינתיפאדה השנייה ישראל כבשה מחדש את הגדה המערבית, ובפועל קשה לדעת מה זה כל אזור. פורמלית ישראל יצאה מרצועת עזה, אבל בפועל ישראל שולטת על המעברים. כל אדם שעובר דרך רפיח מצולם ופקחים ישראלים שיושבים מרחוק קובעים אם הוא יכול להיכנס או לא. בפועל אנחנו שולטים בעזה, ובגדה המערבית ישראל עושה כשלה מ2003- גם באזור .A ישראל לא מקיימת את ההסכם

מסיבות ביטחוניות. אז אף אחד לא יודע מהם גבולות השליטה של מדינת ישראל.

צריך לקחת בחשבון את בניית החומה – זה אחד המהלכים הכי גדולים של הימין הישראלי, לטשטש את ההבחנה בין מדינת ישראל לארץ ישראל. הימין הצליח למחוק באופן קוגניטיבי את הקו הירוק בתודעה של האנשים. .3

עוד כתבות מעניינות:

construction
כלכלה ומסחר

כיצד ניתן לקדם פרויקט תמא 38 תוך שמירה על בטיחות מרבית?

לנוכח האיום של רעידות אדמה בישראל, תוכנית תמ"א 38 הפכה לנושא מוכר בקרב הציבור והביאה לשינוי בכללי המשחק בכל הקשור לחיזוק מבנים והתחדשות עירונית. עם זאת, בעלי נכסים וקבלנים נתקלים לעיתים קרובות בקשיים בהשלמת פרויקטים אלה בקצב הרצוי, אחת הסיבות לכך היא על מנת לא לוותר על הבטיחות הנדרשת.

צילום
טכנולוגיה ודיגיטל

כיצד ידע פורמלי משפר את כישורי הצילום מעבר לרמות חובבניות?

בעולם העצום והמתפתח ללא הרף של הצילום, הוויכוח בין הערך של ידע פורמלי לבין הגישה הגולמית והבלתי מסוננת של צילום חובבני נמשך. בעוד שלשניהם יש את היתרונות שלהם, הבנת החשיבות של ידע בצילום יכולה לשפר משמעותית את כישוריו של הצלם מעבר לרמות חובבניות.

התמודדות עם אתגרים בשיפוץ

יציאה למסע שיפוץ מבטיחה את ההתרגשות של שינוי מרחב למשהו חדש ומותאם אישית. עם זאת, תהליך זה אינו נטול אתגרים – עיכובים, חריגות תקציב, בעיות בלתי צפויות ותקשורת לקויה יכולים כולם להוסיף שכבות של לחץ ומורכבות. מדריך זה עוסק באסטרטגיות מעשיות להתגברות על מכשולי שיפוץ נפוצים. היכנסו