חוק הנאמנות – 1979:

מבחינת חוק אין הבחנה בין נאמנות פרטית להקדש. מהותו בהעברת הבעלות על הון כלשהו (נכס, ממון, אדמה) מאדם פרטי או גוף שביקש לעשות כן, למישהו אחר – זוהי הנקודה המרכזית בחוק.

זכויות הבעלות מועברות לצד שלישי המנהל את הנכס. שינוי מהות 'הקדש' דורשת התערבות בית משפט. לרוב מקימים חבר נאמנים הממונה על ניהול הנגס. נהוג לצד הנאמנות להקים עמותה או חברה לתועלת הציבור שתפקידה להיות הגוף המוציא לפועל את מטרות 'ההקדש' – להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל ולדאוג לניהול התקין בשוטף.

קרנות: ארגון מגזר שלישי שעוסק במימון. ישנן קרנות שמגייסות כסף מהממשלה (קרן רבינוביץ לקולנוע) ישנן הממומנות על ידי קרן צמיתה וישנן המגייסות כספים ליצירת נכס הוני. לא כל הקרנות הן הקדשות. יש עמותות שהן קרנות.

האם המדינה מעודדת את הארגונים האלו:

מדינה יכול לעודד מגזר שלישי על ידי מתן הטבות, מענקים, מימון וכו'.

  • פטורים ממס – כל ארגוני המגזר השלישי פטורים ממס הכנסה.
  • מאפשר פטור לתורמים לארגונים
  • פטור ממיסים מוניציפלאים, לא מוסדר בחוק – כל רשות מקומית מחליטה למי יש פטור
  • שנות שירות לאומי

חוקי המס:

עיסוק בהיבטי המיסוי של ארגונים ללא כוונת רווח מעלה מספר שאלות:

  • מדוע בכלל לפטור או לתת הטבות מס לארגונים אלו? ואם כן לאלו פעילויות?
  • האם עדיפה שיטת הפטור ממס על מתן מענק?
  • כאשר ניתנים פטור או הטבה, מה הם התנאים הנדרשים לכך וכיצד יתקיימו בקרה ופיקוח על עמידה בהם?
  • הסוגיות הראשונות-תאורטיות-ערכיות, האחרונות במישור המעשי.

חוקרים העלו מגוון סיבות לפטור/הקלות מס למלכ"רים:

  1. אין מקום למסות את הארגונים שכן פעילותם חוסכת תקציב לקופה הציבורית
  2. הטלת מס ממילא לא תביא הכנסה משמעותית לאוצר המדינה בשל מהות והיקף פעילותם של הארגונים
  3. אין זה מוסרי לגבות מס מתרומות שלאזרחים שניתנו מהכנסתם הפנויה לאחר תשלומי המס
  4. מה טעם בגביית מס ממענקי המדינה
  5. מתן ההטבה במס נועדה לפצות את האלכ"רים על חוסר יכולתם לגייס כספים או ללוותם
  6. הטבות המס אמצעי למינוף גיוס תרומות

מע"מ: ארוגני המגזר השלישי פטורים מגביית מע"מ ובכך מתאפשר להם להציע את שירותיהם ומוצריהם במחיר מוזל. עם זאת האחרגונים מחוייבים לשלם מע"מ מלא על תשומות קנויות ואינם לקבל החזר חלקי מהמע"מ כפי שמקובל בפירמות עסקיות.

פטור מתשלום מס הכנסה: המחוקק קבע שישה קריטריונים לקבלת פטור מתשלום מס הכנסה:

  1. המוסד חייב להיות חבר בני אדם
  2. מספר חברי המוסד הציבורי לא יפחת משבעה
  3. אסור שמרבית חברי הארגון יהיו קרובים זה לזה
  4. המוסד פועל למען מטרה ציבורית
  5. השימוש בנכסי המוסד ובהכנסותיו הוא להשגת המטרה הציבורית
  6. המוסד מגיש דוח שנתי על נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו.

פקודת מס הכנסה פוטרת 'מוסד ציבורי' ממס על הכנסה "במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר-בני-אדם שבשליטתם העוסק בעסק".

הפטור הניתן למוסד ציבורי, אינו בעל משמעות ממשית כאשר הפעילות אינה עסקית ואין עמה רווח, אין ממילא בסיס לתשלום מס.

משרד האוצר מודע למשמעות הדברים ונותן לכך ביטוי באומדן עלות הפטור בערך של 0 שקלים חדשים בתקציב המדינה. בשונה מתאגיד למטרת רווח, הכנסותיו של מוסד ציבורי מדיבידנד, מריבית ומהפרשי הצמדה חייבים במס בשיעור של 25% בדומה למס המתחייב על הכנסת היחיד.

מוסד ציבורי: חבר בני אדם של 7 לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם. הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פריד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר.

מטרה ציבורית: מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית

**קרוב: לעניין זה – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלו.

 אבחנה בין עוסק למלכ"ר ופעילות של עסק לפעילות שאינה עסקית:

  • בפקודת מס הכנסה "עסק"- לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשייה.
  • פעילות עסקית – כל פעילות שכרוכה בידע ובקיאות, תדירות, מימון, תכנון, הכנה והשבחה ועוד.
  • הקריטריון הראשון הוא זה המבוסס על מבחן המטרה לאמור, האם מטרת עיסוקו של החייב במס אינה הפקת רווחים.
  • הקריטריון השני – מתייחס לחוקת החייב במס שאמורה לקבוע כי נכסיו והכנסותיו מיועדים אך ורק למטרותיו שלו וזאת תוך איסור על חלוקת רווחים או כל טובת הנאה אחרת הכרוכה בהם.
  • הקריטריון השלישי – קיומו של גרעון תפעולי שמימונו עשוי לבוא מתקציב ממשלתי או ממוסדות ציבוא, או מתרומות יחדים כאשר בנסיבות בהן נצברת יתרת רווח בסוף השנה אמורה זו להיות מופנית להמשיך פעילותו של אותו מוסד בלבד.
  • הקריטריון הרביעי – מהות פעילותו של אותו גוף, אם עסקית היא ותחרותית, שאז דין הוא שיירשם כעוסק, על מנת למנוע הפלייתו לטובה לעומת אחרים כמותו במשק הרשומים כעוסקים.
  • הקריטריון החמישי – קיומה של אפשרות הפרדה מנהלית וארגונית בין עיסוקיו השונים של הגוף הנבחן, לצורך רישומו חלקית כעוסק.

חוקי המס:

  • סיכוי ממס הכנסה לתורמים- בישראל כמו במדינות אחרות, ניתנת הטבת מס לתורמים למוסד ציבורי שאושר לעניין זה על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הכוללת הסדר מיוחד באשר לתרומות למוסד ציבורי.
  • התרומה יכול להיות גם בשווה כסף – למשל קרקע או שימוש בתשתית.

מס הוצאות עודפות: לצד פטורים והקלות מוטלים על ארגוני המגזר השלישי גם מספר מיסים יחודיים:

מס בגין הוצאות עודפות – על חריגות מההוצאות המותרות על פי תקנות מס ההכנסה מוטל מס של 90% (45% לכל ארגון אחר). מדובר בהוצאות עבור כיבוד קל, נסיעה לחו"ל, מתנות, אירוח, טלפון.

מס שכר – במקביל לאיסור לגבות מע"מ ולקזז מס תשומות, החיל החוק על מלכ"רים מס שכר שנועד לייצג את המס על הערך המוסף של המלג"ר לצורך יצירת השוואה בין ארגוני המגזר השלישי שהינם עתירי עבודה והערך המוסף שלהם מתבטא בשכר עבודה – למעמדן של פירמות עסקית שהערך המוסף שלהן הינו סך התקבולים בניכוי ההוצאות (מחליף את המע"מ). מס השכר בשיעור של 7.5% משולם על השכר שמשלם מלכ"ר שהיקף ההוצאה שלו עולה על סכום שנקבע (בשנת 2009 – 160,000 ש"ח).

עוד כתבות מעניינות:

צילום
טכנולוגיה ודיגיטל

כיצד ידע פורמלי משפר את כישורי הצילום מעבר לרמות חובבניות?

בעולם העצום והמתפתח ללא הרף של הצילום, הוויכוח בין הערך של ידע פורמלי לבין הגישה הגולמית והבלתי מסוננת של צילום חובבני נמשך. בעוד שלשניהם יש את היתרונות שלהם, הבנת החשיבות של ידע בצילום יכולה לשפר משמעותית את כישוריו של הצלם מעבר לרמות חובבניות.

התמודדות עם אתגרים בשיפוץ

יציאה למסע שיפוץ מבטיחה את ההתרגשות של שינוי מרחב למשהו חדש ומותאם אישית. עם זאת, תהליך זה אינו נטול אתגרים – עיכובים, חריגות תקציב, בעיות בלתי צפויות ותקשורת לקויה יכולים כולם להוסיף שכבות של לחץ ומורכבות. מדריך זה עוסק באסטרטגיות מעשיות להתגברות על מכשולי שיפוץ נפוצים. היכנסו

שיפור הנגישות: התפקיד הקריטי של מעליות בחברות 

בעידן שבו שילוב והזדמנות שווה עומדים כעמודי התווך של חברה מתקדמת, לא ניתן להפריז בחשיבות הנגישות. זה לא רק עניין של הסרת מחסומים פיזיים – זה עניין של מתן אפשרות לכל פרט, ללא קשר ליכולותיו הפיזיות, להשתתף באופן מלא בכל תחומי החיים. במרכז משימה זו נמצאים מעליות, הגיבורים הלא מוכרים של האדריכלות המודרנית ותכנון עירוני. תפקידם עולה על נוחות גרידא; מעליות הן מכשירים חיוניים לנגישות. עבור אנשים עם מוגבלויות, קשישים, נשים בהריון ומשפחות עם עגלות, מעליות מספקות קו חיים לעצמאות ולשילוב. מאמר זה עוסק בהשפעה המהפכנית של מעליות על הנגישות, ובוחן כיצד הן משפרות את איכות החיים, תורמות כלכלית ומתמודדות עם אתגרים מתמשכים. מאמר זה נועד להדגיש את החשיבות של מעליות כיותר מאשר אמצעי תחבורה מכניים – הן חיוניות לבניית עולם משלב שבו לכולם יש הזדמנות לשגשג.