כיצד אפשר לעשות איתגור? פרובוקציה: היפוך או הגזמה –

היפוך: לשנות את סדר חלקי הבעיה. (הופכים משהו שלילי לחיובי או להפך).

(הייה נהוג שבמסעדה אוכלים ורק אחר כך משלמים, עד שמק'דונלדס שינה את הסדר).

להגדיר בעיות בצורה הפוכה וכך להגיע לפתרון (לדוגמה, סרט "הכופר").

הגזמה: להפחית או להגדיל משהו שמקובל מאליו בצורה קיצונית.

(מסעדה בחושך מוחלט, מסעדה שיושבים על הרצפה, מסעדת heart attack…).

ששת הכובעים של דה בונו –

משחק תפקידים בצוות של שישה אנשים, כך שכל צורות החשיבה הנדרשות לפתרון יצירתי ייושמו.

שכלול של סיעור המוחות כדי לפתור את הבעיות של השיטה.

• כובע לבן – נתונים ומידע. (איזה מידע קיים? איזה מידע חסר? איזה מידע היינו רוצים שיהיה לנו? כיצד נשיג את המידע החסר?). הניטרלי, מארגן את המידע בקבוצה.
• כובע אדום – רגשות, תחושות, אינטואיציה. (מה אני חש לגבי הפרויקט? מהי תחושת הבטן שלי? האם אני אוהב את הדרך בה הפרויקט נעשה? מה האינטואיציה שלי אומרת?). בד"כ לא קיים בקבוצות, כי אנו לא מאפשרים לעצמנו.
• כובע שחור – פרקליט השטן. (מדוע לא ניתן לעשות זאת? ממה מתעלמים? מה התחזית הפסימית? מהן השגיאות? האם זה חכם? האם אנחנו שוגים?)
• כובע צהוב – אופטימיות וחיוביות. (כיצד ניתן לבצע זאת? מה היתרונות והתועלות? כיצד ניתן להצליח? פתרונות אשר יביאו להצלחה, בדיקת התכנות). ההפך מפרקליט השטן.
• כובע ירוק – רעיונות חדשים. (חשיבה יצירתית, מציאת רעיונות חדשים, העלאת חלופות נוספות, אפשרויות חדשות והשערות, דרכים חדשות, הסברים חדשים, פרובוקציה). צריך להתייחס לכל דבר בפן היצירתי והחדשני.
• כובע כחול – מנהל הדיון. (ניהול הדיון, ביקורת על התהליך, קביעת סדר היום, מה יהיה הצעד הבא בחשיבה? סיכומים, מסקנות והחלטות, הבעת דעה, החלפת כובעים למשתתפים).

יכול להיות שיהיה כובע פעמיים (ביותר מ6 אנשים, נמנה פעמיים כובעים חשובים). מומלץ לתת כובעים מנוגדים לאופי האדם.

אילוצים –

• אילוצים תורמים ליצירתיות. לדוגמה, אילוצים בתוכן, מיקוד. אילוצי דד-ליין.

האומנם חשיבה משוחררת מאילוצים טובה?

 דוגמת חברת "סווטש", מנכ"ל חברת שעונים כושלת אילץ את העובדים להמציא שעון דק ולאחר מכן זול. כך נוצר שעון סווטש והצליח.

פיתוח שיטות לחשיבה יצירתית –

פעם חשבו שיצירתיות היא אינטואיציה, כיום מניחים שיצירתיות נובעת משיטתיות.

שיטתיות, היא מהירה וחוסכת זמן ואנרגיה.

קיבעון מחשבתי – מצב של צמצום החשיבה על ידי תגובה כמעט אוטומטית לסיטואציה מוכרת. (לספור מסירות, לחבר 9 נקודות ב4 קוים). קיבעונות יוצרים שטחים מתים – כיווני חשיבה שהמוח מזניח מפני שנראה לו שאין טעם להפנות מאמץ לכיוונים האלו. לכן צריך טכניקות שילכו "נגד" המוח.

חידה: קבוצת רוכבים החליטה לארגן תחרות שבה הסוס שמגיע אחרון זוכה במרוץ. מה צריך לעשות על מנת שהמרוץ יתקיים ולהבטיח שהסוס שלי יגיע אחרון?

תשובה: להחליף את הרוכבים, שכל אחד יקבל סוס של מישהו אחר והוא ינסה להבטיח שהוא יגיע ראשון.

מקורות המידע הדרושים לפיתוח מוצרים חדשים –

בעבר חשבו, על מנת לצאת ברעיונות יצירתיים למוצרים חדשים צריך להישמע לצרכנים.

בשנות ה90 החלה להתפתח החשיבה שהצרכנים לא יכולים לספק מידע למשווקים משום שהם מקובעים על המוצרים שיש להם בהווה. הם לא מסוגלים לחשוב על מוצר חדש, או על מוצר שעונה על צורך עתידי וסמוי. בשביל להפתיע את השוק, לא ניתן להתבסס על הצרכנים או מחקרי שוק.

אם יש צורך לא סמוי, אז כל החברות רואות את ההזדמנות הזו ומנסות לפתח את המוצר במקביל.

(לדוגמה, פיתוח טלוויזיות בתלת מימד, כתוצאה מהצלחתו של הסרט "אווטאר").

ישנם מוצרים מצליחים רבים שלא התבססו על סקר שוק ופותחו אף במקרה.

מוצרים שפותחו במקרה –

• פולו הארליקינו: חברת וולקסבגן, הציעה את המכונית הזו כמתיחה של 1 באפריל ואנשים לא הבינו את הבדיחה ורצו לרכוש את המכונית.
• Post-it: בטעות פותח דבק מאוד חלש (בניסיון לפתח דבק חזק). עלה הרעיון להדביק את הדבק על פתקיות ולהשתמש בהן כסימניות.
• ברבי: אישה עיצבה בובה בדמות של אישה בוגרת (עד אז כל הבובות היו קטנות), שנראתה כמו בריג'יט בורדו. הקניינים טענו שההורים לא יסכימו לבובה פרובוקטיבית כזו. אז האישה עיצבה מחדש את הבובה, עידנה אותה וקראה לה "ברבי" על שם הבת שלה ברברה.

מהם תנאי השוק לרעיון בלתי צפוי?

1. מעט אנשים באוכלוסיה מודעים לצורך/רעיון חדש. שלב קצר. מחקרי השוק לא יהיו יעילים בשלב, זה. אם נוציא את המוצר בשלב זה, אז המוצר יהיה מפתיע.
2. מתפשט מפה לאוזן במהירות.
3. הצורך ידוע לכולם. בשלב זה, סקרי השוק יגלו את הצורך, אך הרעיון לא יהיה מפתיע.

השוק אינו יכול לנבא צורך, אם השוק אינו מודע לכך שצורך כזה קיים => אם אנו מעוניינים למצוא רעיון למוצר חדשני אין טעם לחפש אותו בשוק.

הגישה האבולוציונית – המוצרים המצליחים אלו מוצרים העונים על צרכי השוק. המוצר עצמו הוא בעצם מיפוי של צרכי השוק, ניתן להתבסס על המוצרים המצליחים כמאגר נתונים יעיל ולזהות מגמות בהתפתחות מוצר, ולנבא את המוצר הבא. במוצרים המצליחים תבוע "קוד גנטי" שמסביר מדוע הוא מצליח ואם נפענח את הקוד הגנטי, נוכל לפתח מוצר המשך.

קודים יצירתיים –

• מוצרים מצליחים הם השורדים.
• ניתן לזהות קודים אשר מאפיינים התפתחות מוצרים מצליחים.
• ניתן ליישם את הקודים הללו על המוצר שלנו ולפתח מוצרים חדשים.

שיטת S.I.T – Systematic Inventive Thinking

טכניקה שיטתית – השיטה מכילה מספר תבניות יצירתיות של אילוצים. השיטה כופה אילוצים שלא הינו נלקחים מיוזמת הממציא, וזה שובר את קיבעונות החשיבה. היא איננה מבזבזת זמן ואנרגיה.