משא האדם הלבן הגירה ואימפריאליזם

האימפריאליזם החדש

האימפריאליזם החדש נועד להבחין מתופעות קולוניאליסטיות שראינו בעבר. אין אבחנות פשוטות שבעבר היה קולוניאליזם ואז אימפריאליזם, אבל זו תופעה ייחודית – מסוף המאה ה19-

תחילת המאה ה.20-

ננסה להבין מה היו המאפיינים שלו:

זה פחות ללכת ולגור.. פחות תנודת אוכלוסין, אלא בדרך שליטה מסוימת, ששולחת פקידים ואדמיניסטרציה,

אבל שהולכים לגור שם לא כדרך קבע אלא לעשות שם תקופות מסוימות.

הגירה – זה בעיקר טרנס-אטלנטי. אבל אימפריאליזם – מדובר בשליטה בעמים אחרים. אירופה שמשתלטת

על כל פינה שנשארה בעולם.

קוריוז:

ב1869- נשלח סטנלי ללכת למצוא את ליבינסטון – כומר שנעלם ב.1866- הוא הלך לנצר את המסכנים

הנבערים באפריקה.

"נצרות, סחר, ציוויליזציה (תרבות") – עסקת השיקום והשיפור שהמערב מציג למסכנים באפריקה.

בקיצור הוא מחפש אותו שנים, וב1871- הוא מוצא אותו באיזה כפר בטנזניה.

איך הם תופסים את זה?

כביכול כאלטרואיסטי. אנחנו צריכים לחשוב על האינטרסים האלו. ולהבין. המעצמות הולכות אחרי היזמים האישיים האלו. נכנסים

אנשים מיליונרים, הרפתקניים, מגלי ארצות – והמממנים את המשלחות האלו.

הם רוצים את ההשפעה הפוליטת, הם מחלקים ביניהם את העולם.

ארצות הברית מצטרפת גם היא.

הסתכלנו על מפה צבעונית של שליטה.

גרמניה נכנסת מאד מאוחר למרוץ האימפריאלי.

איטליה גם נכנסת מאוחר. היא מנסה להשתלט על צפון אפריקה – לוב וכרתים.

זה מעין מרוץ שכל אחד מנסה להיכנס.

כל מעצמה מחפשת את המקום שלה תחת השמש.

דוגמת אפריקה – ב1880- אירופה שולטת על 10% מאפריקה, וב1902- 90% מאפריקה תחת שליטה

אירופית.

מי הם היזמים האלו באפריקה – ססיל רודז – יזם בריטי שמשקיע באפריקה ספציפי. הוא עושה הון עצום מעסקי יהלומים בדרום אפריקה. אבל הוא לא רק רוצה להתעשר ולהפוך למיליונר, הוא מאמין שהוא מקדם

את האימפריה הבריטית, את אפריקה, את העולם.

הוא בטוח שהוא הגדול מהעולם. הוא פורס קווי תקשורת מדרום אפריקה אל צפון אפריקה.

החלום הבריטי – מסילת רכבת שתחבר בין קהאיר לבין קייפטאון.

ועם ההתנגשויות האלו – צריכים לקבוע כללים – אי אפשר שכל אחד ירוץ ישים דגל ימשיך הלאה. אז עושים את ועידת ברלין – .1884-1885 למה לא הצטרפה קודם? רק מתאחדת ב!1870- ביסמארק אומר – תנו

למעצמות לריב על העולם. אני אגבש את גרמניה ואהפוך את גרמניה למעצמה הכי חזקה באירופה.

אבל ביסמארק המבוגר מבין שגם גרמניה צריכה להצטרף למרוץ האימפריאלי. הקיסר הבא, שאחריו, כן ירצו

את זה- וילהלם השני, וראשי הממשלה שאחרי ביסמארק.

אז גרמניה מכנסת את ועידת ברלין. 14 מעצמות יושבות סביב שולחן, ומנסים לקבוע סדרה של חוקים.

איך מנהלים כללי כיבוש וכו..'

למשל – לשמור על נהרות השיט פתוחים. צריך לקרוא עוד.

בהקשר הזה, גם האגמים הגדולים, צריך להיות סחר בין המדינות השונות, לא להגביל.

הם אוסרים על עבדות – המעצמות השונות מקבלות על עצמן לא לקחת עבדים.

הם יעשו דברים איומים לאוכלוסייה המקומית מבחינת ניצול אבל עפים על עצמם שהם מפסיקים את הניצול.

הם קובעים את עקרון היעילות – עקרון היעילות אומר שאם אתה משתלט או מקים מושבה אתה חייב שהיא תהיה מושבה בפועל – אדמיניסטרציה, מגננון ניהול של המקום, משטרה מקומית, ניהול האיזר וגם פיתוח

האיזור. לפתח – יכול להיות עם לעשוק ולנצל.

אבל אם ממשלה משתלטת על איזור ומזניחה – ממשלה אחרת יכולה לבוא ולהשתלט בעצמה.

מעבר לכך הקימו עוד יחידה מעניינת – יזם פרטי שיושב בועידה הזאת. הוא ראש מדינה אבל הוא מגיע כיזם פרטי. לאופולד השני, מלך בלגיה. הוא מצליח לעשות דבר מדהים – הוא שוכר את סטנלי (הבחור שהלך

לחפש)… שימפה לו איזור שלם במרכז אפריקה, איזור ענק, ולאופולד משכנע את המעצמות השונות שיתנו לו

לנהל את האיזור הזה כמושבה פרטית.

הוא בונה לעצמו הון עצום ופרטי במרכז אפריקה. זה גם מוכר באיזור מרכז-אפריקה.

והוא פותח את הנהרות – אומר לכולם שיוכלו לעבור בנהרות שלו.