שמרנות מול ליברליזם
השמרנות(מזוהה עם האצולה:)
– שאיפה ליציבות: פוליטית, גאוגרפית, צבאית.
– ביטול הרפורמות של המהפכה הצרפתית ושלטון נפוליאון.
– לגיטימיות: שלטון שושלות מלכותיות מסורתיות.
– שיקום מעמד הכנסייה.
ליברליזם(מזוהה עם הבורגנות:)
– רפורמות: הבטחת חירויות לבעלי אמצעים.
– כלכלה חופשית: "היד הנעלמה" – דיוויד ריקרדו.)1817(
– שלטון חוקתי: זכויות אזרח(לא אדם) מעוגנות בחוקה, שלטון המלך מבוקר על ידי בית נבחרים,
זכות בחירה מורחבת אך מוגבלת לפי קניין. מי שיש לו מנייה בחברה, מושקע בה, יש לו זכויות פוליטיות. יש צורך בחוקה ולשם כך יש ליצור פרלמנט שמגביל את המלך, זכות החקיקה היא לא
בידי המלך.
צמיחת מעמד הביניים
רקע: המהפכה התעשייתית(לרבות עיור)
– ערכים: חירות אישית, עבודה וחיסכון(צבירת הון.)
– מרכזיות המשפחה(עם הבחנה מגדרית ברורה בין המינים.)
– חשיבות החינוך(מיסוד חינוך ממלכתי יסודי.)
– תרבות פנאי – מי שעובד וחוסך יש לו סופי שבוע, לא רק האצולה אלא המשפחה הבורגנית.
– אידיאולוגיה ליברלית: תביעות לרפורמות, דוגלים בכלכלה חופשית.
– גאוגרפיה: מצויים בעיקר במערב אירופה(פחות משמעותי במזרח.)
– גיוון וריבוד(בעלי הון גדול, מקצועות חופשיים, זער-בורגנים.)
תיקון הליברליזם:ישנה נסיגה מליברליזם כלכלי טהור – תביעת לצדק כלכלי, חברתי פוליטי. ישנה השפעה לתועלתנות אשר אומרת שכל מה שאתה עושה אמור להביא תועלת, אושר לך ולכלל החברה, לא רק התעשרות חזירית(ג'יימס מייל וג'ון מיל.) לכל מגיע תנאי יסוד, שירותי רפואה בסיסיים. כעת לא הכול חופשי, יש
צורך בהתערבות אך מפוקחת.
מרידות וניסיונות מהפכה ליברליות
גל ראשון: שנות העשרים)1820-1825(
עשור אחרי קונגרס וינה. באירופה יש נקודות התערערות:
– מדינות איטליה:)1820( נאפולי וסיצליה, פיימונטה וסרדיניה:
· מרידות מאורגנות על ידי ארגון חשאי(הקרבונרי,) הן מדוכאות בידי השלטונות
האוסטרים. הקרבונרי אמור להיות ארגון של עובדי הפחם אך למעשה הם בורגנים.
– יוון:)1820( פרוץ מלחמת עצמאות, מרידות בבלקנים(אוטונומיה לסרביה ונסיכויות הדנובה.)
מתחילות מרידות נגד האימפריה העותמאנית. המעצמות לא יוצאות לדכא אותה ורוסיה אף רוצה
לתמוך בזה ומתחיל תהליך לקראת עצמאות.
– ספרד:)1820( ייסוד מלוכה חוקתית, דיכוי, והשבת שלטון אוטוקרטי של פרנדינאן ה.7-
– פורטוגל:)1820-1821( מרד והקמת מלוכה חוקתית לאחר השבת ג'ון ה6- מברזיל. ישנה מלוכה
חוקתית.
– דרום אמריקה: עצמאות קולומביה הגדולה(קולומביה, ונצואלה ואקוודור,) בוליביה, ארגנטינה,
פרו, מקסיקו וברזיל(שחרור קולוניאלי) – חוסה סאן מרטין)1778-1850( וסימון בוליבר1783-(
.)1830
– רוסיה:)1825( דיכוי קשר הדצמבריסטים נגד הצאר ניקולאי ה1- – "איחוד צפוני" שאף למלוכה
חוקתית ו"איחוד דרומי" חתר לרפובליקה.
גל שני: שנות השלושים)1830-1834(
– צרפת(יולי :)1830 הפלת שארל ה10- לבית בורבון והמלכת לואי-פיליפ, הדוכס מאורליאן, כ"מלך הצרפתים" ו"המלך האזרח" – "המונרכיה של יולי," מלוכה חוקתית-בורגנית. זוהי מהפכה של 3 ימים26-29( ביולי, ,)1830 זוהי מהפכה בורגנית, נמאס להם מהמלך האריסטוקרט והם מחפשים
לו תחליף ומוצאים את לואי פיליפ.)1773-1850( הוא למעשה הבן של הדוכס מאורליאן אשר קשור למשפחה של המלך, תמך במהפכה הצרפתית, היה חלק מהיעקובינים והוצא להורג. לואי פיליפ גם תומך במהפכה הצרפתית והיה גנרל במהפכה הצרפתית, הוא יצא לגלות באנגליה וכעת הוא מבין שיש לו הזדמנות לחזור ולקבל מעמד. תומכי בית אורליאן תומכים בו לא כמלך בחסדי האל אלא כמלך הצרפתים. תהיה חוקה, פרלמנט והוא מכתיר אותו ולא הכנסייה. בסיס התמיכה שלו היא למעשה הבורגנות הגבוהה. יש לו הרבה אופוזיציה, זהו שלטון לא יציב. מתנגדים לו גם הרדיקלים וגם השמרנים. ישנה טענה כי הוא לא דמות כריזמטית ומתעורר רצון להחזיר את שלטון הנפוליאונים. בשנת 1830 צרפת הופכת למלוכה חוקתית וזה הביא יציבות לשלטון והשר
אשר תומך בהסדר הזה הוא טאלירן והוא חוזר עם בית אורליאן. – בלגיה:)1830( מלחמת שחרור נגד שלטון הולנדי, עצמאות והקמת מונרכיה חוקתית תחת
לאופולד ה.1- מתחילה סדרה של הפגנות נגד המלך וילהלם ההולנדי, נוצרת עצמאות והם ממנים
מלך חוקתי.
– פולין:)1830-1831( דיכוי "התקוממות נובמבר" נגד השלטון הרוסי.
– שוויצריה: מספר קנטונים(מחוזות) מחוקקים חוקות ליברליות.
– מדינות איטליה:)1830( כישלון ניסיונות מרידה נגד השלטון האוסטרי.
– ספרד:)1834( בעקבות מלחמת אזרחים מנוסחת חוקה ליברלית.)1833(
– יוון:)1832( עצמאות והמלכת אוטו ה.1- ב,1843- בעקבות הפיכה צבאית מעניק חוקה ליברלית
וזכות בחירה אוניברסאלית לגברים.
– מדינות בגרמניה:)1832( דיכוי התקוממויות וכינוסי מחאה ענקיים.
– בריטניה:)1832( חוק הרפורמה האנגלי – רפורמה אלקטוראלית מקיפה בעקבות מחאה המונית.
· העברת החוק: לאחר 3 ניסיונות, ממשלה של ליברלים(וויגים,) עם רוב בבית הנבחרים
מתגברת על התנגדות השמרנים(טורים) עם רוב בבית הלורדים.
· ניסיון להתאים את שיטת הבחירות למציאות שנוצרה בעקבות המהפכה התעשייתית.
רומנטיקה
– רומנטיקה נגד הקלאסיציזם של המאה ה:18- סדר, איזון, הרמוניה, אידאליזציה, רציונאליות.
– מאפייני הרומנטיקה: רומנטיקה כתגובת נגד לתבונה(רציונליזם) של הנאורות:
· אינדיבידואליזם/פרטיקולריזם נגד אוניברסליזם.
· הרומנטיקה יוצאת כנגד השכלתנות והתבונה.
· הנאורות רואה את עצמה כאוניברסלית והרומנטיקה טוענת כי לכל מדינה, לכל אזור,
לכל עם, לכל אינדיבידואל יש פרטיקולריזם(ייחודיות.)
– נושאי התמקדות(תמות אופייניות:) האינדיבידואלי, הסובייקטיבי, הלא-רציונאלי, הדמיוני,
האישי, הספונטני, הרגשי, הטרנסצנדנטלי-הנשגב.
