- אחריות תאגידית היא גם בשרשרת האספקה (חברת קסטרו קיבלה פרסום שלישי כי מכרו פרווה סינטתית ובדיעבד התברר כי זו פרוות כלבים. המנכ"ל אומר שהוא פנה לספק והספק אמר שזו פרווה סינטתית וזהו גבול המחויבות של המנגל. בעקבות כך החל חרם על קסטרו). בעולם הגלובלי והתקשורתי של ימינו, חברות עסקית אינן יכולות להרשות לעצמן להתנהל באחריות שדל"ת אמותיהן בלבד והן נדרשות להחיל את עקרונות האחריות החברתית גם לגבי שותפיהן בשרשרת האספקה (ספקים, עובדי קבלן, מפיצים, זכיינים וכן הלאה) ולוודא שגם שותפים אלו מתנהלים באחריות. "חוזקה של השרשרת הוא כחוזק החוליה החלשה שלה". התנהלות לא אחראית בכל אחת מהחוליות עלולה להשליך באופן ישיר ושלילי על החוליות האחרות ולפגוע במוניטין. לעומת זאתף החלת אחריות חבתרתית על שותפים בשרשרת האספקה יכולה לחזק את חוסנה של השרשרת וליצור הזדמנויות עסקיות עבור על אחד מהשותפים. תהליך ההחלה צריך להתבצע תוך דיאלוג פתוח ושקוף עם השותפים.
הפירמה מחויבת לקדם את תפישת האחריות החברתית ולהחיל אותה גם על ספקיה, קבלני המשנה, מפיציה, פרימות בהן משקיעה ושותפים עסקיים נוספים. כדי לא לאבד כסף ולקוחות עלי לדאוג שגם הספקים יהיו אתיים. (למשל – עובדי הקבלן בים המלח לא קיבלו זכויות והתנאים שלהם היו גרועים. מפעלי ים המלח קיבלו את האש למרות שהמעסיק הוא קבלן. אתה צריך לדאוג שגם הספקים מתנהגים באחריות חברתית). תחת תחום זה הפירמה מכירה באחריותה ל: *מקורות חומרי הגלם שלה, תנאים חברתיים וסביבתיים בהם מיוצרים מוצריה, *כל מי שהיא מעסיקה באופן ישיר או עקיף, דרך קבלני משנה, נציגים ומפיצים *בפרט מכירה הפירמה באחריותה לעובדי קבלן המועסקים אצלה לתנאי עבודתם ולזכויותיהם *מוסר תשלומה ומהלת מו"מ הוגן עם ספקיה לגבי שינויים בתנאי ההתקשרות עמם (אם יש קומבינות עם ספקים, הסכמים למשל של ספסרות, טובות הנאה –לאו דווקא שוחד בכסף, זה מספיק שזה חברת מזון מסוימת שעומדת במכרז לקנות מזון מאחחת חברות ההפצה וזה שמקבל את ההחלטה 'דואג' לבת שלו שמתחתנת.
דוגמאות: **וול-מארט – בשביל לוודא שהספקים מסין מביאים איכות טובה מעבירים בקרת איכות – ללא עיגול פינות. הם הקימו לספקים בתי ספר בסין, משקיעים בידע של הספק ומלמדים אותו עסקים. הם נתנו להם תכנים באתיקה מקצועית ולא איך ליצור קומבינות.
** סטארבאקס – עשתה את ההיפך. סירסה את הספקים שלה. הספקים מאתיופיה מבקשים ליצור מוצג על הקפה שלהם וזה יעלה יותר כי הם מתאגדים כמותג ורשמו את זה כסימן מסחרי. סטארבקס התנגדה בתוקף – הם לא רצו שיהיה לספקים שלהם כוח כזה חזק. זה היה העולם השלישי מול המדינות המפותחות וזוהי המלחמה – להכיר בהם ושהם יפסיקו להיות 'עובדי קבלן'. בסוף סטארבקס התקפלה.
- שיווק חברתי: עם התמורות שחלו בדפוסי המחשבה העולמיים בתחום השיווק, ניתן למנות את השינויים שחלו בדפוסי הצרכנות. הלקוח כבעבר מבצע שיקולי עלות, איכות, שירות, זמינות ובטיחות. אולם – הוא החל לצפות מהמגזר העסקי בנוסף לכך גם ליושרה לגבי טיב המוצרים, לאתיקה בפרסום ואף ליישום מדיניות של אחריות חברתית. מגמו תאלו מחייבות את הפירמות העסקיות לשלב במדיניותן נושאים כדוגמת קשרי קהילה, איכות סביבה, אתיקה וכו'. שיווק חברתי זו תפיסה שהלקוח מקבל החלטה על בסיס ערכי ולא רק מותג. אחריות תאגידית תסמל משהו שהוא מעבר – יושרה, אתיקה בפרסום. אנו רואים יותר שיווק עם תכנים של אחריות תאגידית. התחום הזה בעל רגולציה יחסית גבוהה.
הגורמים המשפיעים על החלטות הצריכה:
רציונאליות – טעם, מחירף איכות, בטיחות, נוחות.
אמוציונאליות – כמה אני אוהב את החברה/המותג/המוצר. האם קיימת לי תחושה טובה בהקשר? הגורם שנוסף ß האם ועד כמה הפירמה משקיעה בקהילה, מתייחסת לשמירה על איכות הסביבה ועוד .. בישראל אנו יותר מסתכלים על הגורם האמוציונלי שמושפע בדרך כלל בהשקעת החברה למשל באיכות הסביבה.
קריטריונים לשיווק חברתי מתייחסים למרכיבים כגון מוצרים, נורמות שיווק ופרסום לקוחות. אפשרות אחת לשילוב אחריות חברתית במדיניות שיווקית היא גישת שיווק ממוקד מטרה – CRM – Cause Related Marketing (שיווק ממוקד מטרה – חיבור בין ערך חברתי לערך עסקי) תוכנית זו מתייחסת לפעילות מסחרית בה הפירמה וארגונים ללא מטרות רווח יוצרים התקשרויות לשיווק תדמית, מוצר או שירות באופן שיניב תועלת לשני הצדדים.
CRM הופיע לראשונה בארה"ב ב-1983 כשחברת כרטיסי האשראי – אמריקן אקספרס הפעילה תוכנית שמטרתה לתמוך בקרן לשיקום פסל החירות, נושא הקרוב לליבם של אמריקאים רבים. החברה ערכה מבצע שנמשך 3 חודשים ובו תרמה לקרן סנט אחד עבור כל עסקה שנעשה בכרטיס האשרי שלה ודולר אחד עבור כל בקשה להנפקת כרטיס חדש. תוצאות המבצע היו מרשימות ביותר – אמריקן אקספרס העבירה לקרן יותר מ1.7 מליון דולר שעזר וקידם את מטרות הקרן. עבור הפירמה היה רווח גדול – השימוש בכרטיסי האשראי של הפירמה גדל ב27% ומספר הבקשות להנפקת כרטיס חדש עלו ב45% בהשוואה לשנה הקודמת.דוגמא לשיווק חברתי: רוצים ליצור את החיבור הרגשי בין המותג לאחריות חברתית. יקבי כרמל מזרחי – יזמנו מבצע מיוחד במסגרתו שווקו בקבוקי אמרלד ריזלינג עם תווית בכתב ברייל. החברה תרמה 100,000 ש"ח מהכנסות המכירה לטובת רווחת העיוור. רשת האופנה פוקס – מוכרת סיכות ד"ש מעבירה 20% (מתוך 5 ש"ח – הועבר שקל לעמותה) מהכנסות המכירה של הסיכות לעמותת אתגרים המקדמת פעילות ספורט בקרב נכי צה"ל. חברת בזק בינ"ל – העבירה 10 ש"ח מכל חבילת אינטרנט שנמכרה בחודש מסויים לילדים ונוער בסיכון.
