חברה אזרחית זה כל סוג התארגנות או חיבור בין אנשים שיוצרת הון חברתי. חייב להיווצר הון חברתי (נטוורקינג). ההתארגנויות לא צריכות להיות פורמאליות, זה יכול להיות משהו נקודתי.
מגזר שלישי – התארגנות של אנשים בצורה פורמלית – רשומים כארגון. ההון החברתי נוצר כתוצאה מהארגון עצמו ולא מבחוץ. לא מייצרים הון חברתי קלאסי – אין קידום, אספקת שירותים בלבד.
| חברה אזרחית |
| מגזר שלישי |
ארגוני חברה אזרחית (מייצרים הון חברתי) – מאוגדים בצורה פורמלית – למשל מסלן, הוועד למען החייל – מנסים ליצור שינוי.
למה מגזר?
- כולל מגוון רחב של ארגונים:
- מספקי שירותים (אוניברסיטה, חלוקת מזון), עוסקים בסינגור (אמון הציבור, מסלן, התנועה לשינוי שיטת הממשל – רק לשנות מצב קיים ולקדם אג'נדה מסויימת), ארגוני חברים (אופנוענים זה מועדון שהתחיל כמועדון חברים והפך לארגון סנגור), התנגדות חובבי השחמט), קרנות. יש ארגונים שעושים גם וגם.
- גודל שונה (של שכירים ומתנדבים).
- תכני פעילות שונים.
למה שלישי?
- ארגונים אלו אינם חלק מהממשלה/שלטון מקומי – המגזר הציבורי. (המגזר הראשון)
- גם לא מחלקים רווחים – אינם חלק מהמגזר העסקי (המגזר השני). מותר למגזר השלישי להרוויח אך אסור להם לחלק את הרווחים (אם לא ירוויחו לא יהיו ארגון בר קיימא).
המאפיינים המיוחדים לארגוני מגזר שלישי:
- דגש על ערכים:
- מוקמים בדרך כלל על בסיס אידיאולוגי, מאופיינים בהצהרת משימה וחזון ערכיים. בבסיסו של ארגון מגזר שלישי יש ערכים, חזון ערכי, (לא כמו אוניברסיטאות או קופ"ח בארץ שמספקים שירותים וכאן כבר הרבה זמן.
- שיקולים ערכיים לעיתים קרובות מקבלים עדיפות על פני שיקולים תכליתיים או תועלתניים.
- ריבוי מקורות מימון:
- ממומנים בעת ובעונה אחת (לפחות פוטנציאלית) ממקורות ציבוריים (כמו הממשלה), ממכירת שירותים ומוצרים (כמו עסקים) ומתרומות. (למשל אוניברסיטאות – ממשלה, תורמים פרטיים, הכנסות עצמיות, עסקים). בכל ארגון מגזר שלישי יש ריבוי מקורות מימון שהם לא רק בכסף אלא הרבה פעמים גם בשווי הכסף (שולחנות שהעסק תורם, סדנאות שמועברות לארגון).
- ריבוי בעלי עניין:
- ניגוד אינטרסים בין בעלי עיניין שונים של הארגון (בעסק יש בעלים אבל פה אין בכל עניין אחד אז למי בעצם צריך לדאוג? עבור מי הארגון עובד?)
- עמימות באשר לעבור מי הארגון בעצם פועל
- מבנה ארגוני מעורב:
- עירוב של מבנים פורמליים ובלתי פורמליים
- עירוב של מבנה היררכי ולא היררכי.
- מבנה תעסוקה מעורב
- שילוב של עובדים בשכר ומתנדבים (לפחות פוטנציאלית)- לפעמים יכול להיווצר מצב בו מתנדב ועובד עושים אותו דבר. בנוסף, איך מפטרים מתנדב? זה יכול להיות בעייתי וזהו אתגר רציני שמאפיין את המגזר השלישי.
פרויקט הופקינס:
בתחילת שנות ה-90 כל הארגונים שהוקמו לא לוו על ידי הממשלות, לא נאספו לגביהם נתונים ולא ידעו איך ואיזו מדיניות להתוות לגביהם. עלה הצורך להתחיל ולאסוף נתונים על המגזר השלישי. לא הייתה הגדרה מדוייקת למגזר השלישי בעולם והיה צורך בהגדרה אחת וכן השוואות בין המגזר הזה בעולם, לכן החל פרויקט הופקינס.
נפילת 'מסך הברזל' והצטרפותה של חברה פחות מתקדמת חברתית אל המערב, חברה שנזקקה לתמיכה וסיוע רבים יותר מהתאקלמות באורח החיים החדש שנפתח לפניה, היווה את התמריץ העיקרי לאיסוף נתונים.
צריך היה ליצור מסגרת מוסדית שתאסוף את הנתונים – תגדיר מה לבדוק ואיך. התהליך החל ב- 1992 ב-12 מדינות במקביל (ביניהן – יפן, שוודיה, אנגליה, איטליה) כאשר ישראל הצטרפה בגל השני. היום נבדקים ונצפים ארגונים מ-52 מדינות ברחבי העולם.
פרויקט 'המיפוי הבינלאומי של המגזר השלישי' שנערך על ידי לסטר סלמון והלמוט אנהייר (1996) סאוניברסיטת ג'והנס הופקינס בבולטימור, נחשב בצדק רב לפריצת הדרך החשובה בפיתוח ידע שיטתי על המגזר השלישי בעולם כולו. הפרויקט ביקש לבדוק ובמידת האפשר גם למדוד שישה מימדים של המגזר השלישי בכל אחת מהארצות המשתתפות – הגדרתי, כלכלי, משפטי, היסטורי, מדיניות ציבורית ביחס למגזר ודפוסה התרומה וההתנדבות של הציבור. על מנת שיהיה ניתן לא רק לאסוף נתונים אודות פעילות המגזר במדינות השונות אלא גם לבצע מחקר משווה בין לאומי, היה צורך לנסות ולהגדיר את המגזר – להעניק מסגרת המגדירה מיהם הארגונים השייכים למגזר השלישי. כל מדינה באה עם הגדרה משל עצמה והיה צורך במשהו משותף.
המגזר השלישי – הגדרה אופרציונלית:
הוגדרו חמישה מאפיינים. אם העמותה רוצה לקבל כספים וכו' היא צריכה שתהיה לה מטרה ציבורית ולא אישית (יכולה להיות גם אישית אך חייבת להיות ציבורית גם בשביל תגמול והתקזזות במס) אך יש בעיה. מי קבוע מה היא מטרה ציבורית? אם הממשלה ימנית אז מטרה ציבורית יכולה להיות התנחלויות ולהיפך בשמאל. כך משפיע המגזר הציבורי על השלישי ויוצר בעיה.
- ארגונים פורמליים: לארגון יש איזושהי מהות ארגונית מתמשכת, מידה מסוימת של פורמליזציה – רשום כחוק, תקנון, מבנה ארגוני, הנהלה, פגישות סדירות.. פעילויות שהן לחלוטין אד-הוק – זמניות או חסרות מבנה ארגוני כלשהן אינן נכללות.
בישראל שלושה סוגים של ארגונים פורמאליים: יפורט בהרחבה בהמשך (עמוד 9)
- עמותות (סוג התארגנות קלאסי, מפוקח על ידי רשם העמותות. עד שנות ה-80 העמותות היו תחת החוק העותמני. חקיקת חוק העמותות הביא לזרם גדול של רישום, חלק מקופות החולים עדיין רשומות תחת החוק העותנמי). המילה מציינת התקבצות עמיתים
