משא האדם הלבן הגירה ואימפריאליזם

התנגדוית מקומיות ומרידות

חלק מההתנגדויות – היו המון, נסתכל על חלק.

תמיד יש יתרון צבאי עצום לאירופה. יש להם נשק אוטומטי, תותחים, יכולות להביס צבאות מקומיים.

דוגמאות: הודו – המרד ההודי – 1857

מלחמות הזולו בדרום אפריקה – 1879

בגדול – תמיד יש עליונות אירופית.

גורמים ומניעים

מה מניע את כל האימפריאליזם?

אינטרסים כלכליים:

הובסון – study a imperialism: – אומר שכל זזה זה נגזרת של כלכלה קפיטליסטית. יש צורך במשאבים

כדי להניע את הכלכלה האירופית.

כל זה נמצא הקולוניות – כוח עבודה זול, משאבים זולים וכו.'

רוב הכלכלה לא תרוויח מהאימפריאליזם. רק קבוצה קטנה של אנשים.

לנין הצעיר – "אימפריאליזם: השלב האחרון של הקפיטליזם" – 1917

מארקס אומר – יש מלחמת מעמדות, ובסוף תהיה מלחמת מעמדות אחרונה, ואז דיקטטורה של הפרולטריון.

לנין אומר – צריך שלב של אימפריאליזם. הקפיטליזם יוביל לעושר אימפריאליסטי וזה יהיה עוד שלב.

נחזור אל ססיל רודז – הוא בונה לעצמו אימפריה בדרום אפריקה, הופך למולטי-מיליונר, והוא יכול להכריח

את המדנה להתערב.

הוא צריך את האיזורים נגד הבורים. הוא אמפריאליסט באדיאולוגיה שלו. הוא מסתכל על הכוכבים ונהיה

עצוב, הוא לא יכול ליישב גם אותם.

אבל ההיבט הכלכלי כבר רומז לאינטרסים הפוליטיים הרחבים יותר

צריכים את המקומות האלו כבסיסים שונים, תפיסה גלובלית יותר גדולה.

זה מוביל אותנו לתחרות לאומית. וזה מקשר אונו לעידן הלאומיות.

ג'ינגואיזם – הנכונות לצאת למלחמה שלא לצורך.

משא האדם הלבן – האימפריה כמשהו מתרבת. התפיסה שהשחורים הם פרימיטיביים, ושהלבן סוחב את

השחור, הלבן לוקח את השחור אל הפסגה.

התפיסה שעומדת מאחרי – דרוויניזם חברתי – לוקחים את הרעיונות של דרווין, הוא מדבר על תופעות ביולוגיות. אבל אחרים לוקחים את התאוריה של דרווין – אנשים כמו ספנסר, ומדברים על עמים שיותר חזקים

מעמים אחרים. העמים החזקים משתלטים על החלשים, והחלשים דינם להיכחד.

The white man's burden

גם אם השיר ביקורתי וגם אם לא זה משקף אידיאולוגיה רחבה יותר שהוא מזוהה איתה.

ניצול ודיכוי קולוניאלי

נדבר על עיוותי הקולוניאליזם. הם באמת הביאו את הקידמה, הפסיקו מחלות, הביאו חינוך. אבל יש דברים

שאי אפשר להתעלם מהם ולראות את מעשי הזוועה.

נסתכל על הדוגמה הזוועתית ביותר – קונגו! מדינת קונגו החופשית תחת חסותו של לאופולד השני. לאופולד הקים מושבה איומה בקונגו. הוא החליט

לעשוק את האיזור בשביל להשיג גומי. גומי פתאום שווה המון!

מוצאים אותו באפריקה – באמזונס, בדרום אמריקה, ובאפריקה. הדרך הכי קלה לעשות את זה – היו עושים

חריצים בתוך העצים שיטפטפו. ולפעמים היו נותנים לפועלים שיעמדו למטה וא יגרדו את זה מהם.

הוא פתח את בתי הכלא של בלגיה, שלח אותם לקונגו ונתן להם להיות שוטרים. המטרה של שמשטרה – לעקוף את השלטון של המלך לאופולד השני ולעזור לתעשיית הגומי. אתם צריכים לעשות מכסות, לא עומדים

בהן – שיכרתו את הידיים. (לא כזה בטוחה במה שכתוב)

מעשי זוועה אין כמוהם. ממש כובלים אותם!

אז מצד אחד – ועידת קונגו קובעת, אסור עבדות! הם פועלים!

חצי מהאוכלוסייה נמחקת בזמן הזה.

אנשים שומעים באירופה – קמה אגודה – האגודה למען רפורמה בקונגו. הם לא רוצים להאמין מה יש שם,

אבל מותר הכל בקונגו.

הדוח המפורסם – ruber red עוד דוח – הבריטים שולחים מישהו כדי לראות מה קורה שם וזה כזה מזזעזע שהם מחליטים לקחת את זה

מלאופולד השני וזה הופך להיות קונגו הבלגית. ורק אחרי מלחמת העולם השניה זה נלקח מקונגו.

והדרך היעילה ביותר זה דרך ספרות – סופר מרתק, אחד הסופרים הגדולים של המאה ה,20- ג'וזף קונראד – "בלב האפלה" – סיפור על בן-אדם שהולך לשיט לתוך איזור הקונגו כדי למצוא איזה מישהו שהלך ונעלם, אבל

הקים לעצמו אימפריה פרטית שם. וכשהוא הולך הוא מוצא כל-כך הרבה זוועות… .

עוד כתבות מעניינות:

החברה הישאלית – מדינה וחברה

תהליכי גלובליזציה ויחסי מדינה-חברה: אירועים בסביבה העולמית משפיעים גם על יחסי המדינה וחברה בישראל. יש ויכוחים מאוד גדולים בין חוקרים בנוגע לתהליכים אלה: יש חוקרים