החברה הישראלית – השסע הלאומי

.  פערים כלכליים:

·   הכנסה פערים ניכרים: במהלך השנים הפערים העצומים בהכנסות הלכו

והצטמצמו אבל גם כיום קיימים פערים גדולים – פא״י מרוויח 67% מההכנסה של

שכיר יהודי בממוצע. עיקר הפער הוא בפערים שבין גברים, כי רוב הגברים עובדים. אם נסתכל על מקור ההכנסות של פא״י, רואים שהחלק של השכר שלהם יותר קטן ואילו החלק של קצבאות הוא יותר גדול. לכן, אם המדינה מקצצת בתקציבי הרווחה התוצאה המיידית היא שההכנסה של האוכלוסייה הזו מצטמצמת מה שמגדיל את

היקפי העוני שלהם. יש צמצום בפערים אבל עדיין יש פערים.

·   רמת חיים פערים ניכרים: יש פערים מאוד גדולים בבעלות על מחשב, בעלות על

מכוניות וכו.'

·   עושר פערים ניכרים: העושר הממוצע של משפחה פלסטינית נמוך יותר משל

משפחה יהודית. רואים פער בחלוקת העושר בין שתי הקבוצות האלה.

ד. זרקור על בעיית אקדמאים ערבים: יש עלייה לאורך זמן ברמת ההשכלה, אבל מצבם של האקדמאים הערבים בשוק העבודה הוא לא פשוט. כפי שאמרנו, יש עלייה במספר

הפלסטינים בעלי ההשכלה הגבוהה ועלייה בהשכלה של נשים. מבחינת תעסוקה, יש פחות

אקדמאים המועסקים בעבודה כלשהי לעומת יהודים, עיקר ההבדלים הוא בין גברים לנשים. נשים אקדמאיות ערביות יותר מועסקות כי הן קבוצה קטנה, וגברים אקדמאים פחות מוצאים תעסוקה. נמצא אותם בתקופות ארוכות של אבטלה, וגם אם הם כן מועסקים – רואים שהם בעיקר מועסקים בתעסוקות מאוד מצומצמות – 70% בחינוך, מנהל ציבורי ובריאות. יש היעדר בגיוון תעסוקתי – אנשים מרוכזים בתעסוקות מסוימות. רק 20% מהמהנדסים בקרב

פא״י עובדים כמהנדסים – 72% מאותם מהנדסים נאלצים לעבוד בעיקר בהוראה. מדוע אקדמאים מתקשים למצוא תעסוקה? לפי מחקר של משרד הכלכלה, 30% אומרים שהמעסיקים היהודים מפלים אותם, 19% עניין של שפה, שליטה באנגלית, היעדר ניסיון

תעסוקה. יש בעיה מאוד חריפה של האקדמאים בישראל, והמדינה מנסה לעשות מהלכים

כדי להקל על בעיית האקדמאים.

לסיכום הדיון על ריבוד, אפשר לומר שבשני העשורים האחרונות מתחוללים שינויים באוכלוסייה הפלסטינית בישראל מבחינת מוביליות חברתית ברמה האישית והקבוצתית. המוביליות באה לידי ביטוי בהתפתחות מעמד בינוני של ערבים בעיקר במקצועות חופשיים. יש מעמד בינוני של צווארון לבן לצד מעמד בינוני של צבירת כסף דרך בנייה ותחומים דומים. היווצרות מעמד בינוני מתאפיין במשפחות קטנות, והתהליך הזה הוא לא רק תוצאה של ההישגים האישיים של האוכלוסייה הזו אלא קשור גם למדיניות ממשלתית שפועלת לפיתוח כלכלי ולהנגשת ההשכלה. הקבוצה הזו, אנו עדים

יותר ויותר לכך שהיא מעוניינת להשתלב בחברה בישראל ולהיות חלק ממנה תוך כדי דרישה לשוויון.

.6 אפליה מוסדית:

א. אפליה גלויה: מתבטאת בהקצאות לא שוות של משאבים בין מדינתיים. המדינה מעדיפה בפועל את הרוב היהודי על פני המיעוט הפלסטיני למרות שהמדינה מצהירה על כך שהיא דמוקרטית ושיש בה שוויון בין האזרחים. באופן גורף – ההקצאות הן לא שוות

על בסיס לאומי. בנוסף, קיימים ארגונים שפועלים לטובת הרוב היהודי בלבד, למרות

שתקציביהם מגיעים ממדינת ישראל.

ב. אפליה סמויה: בעיקר העדפה של יהודים בשוק העבודה על ידי מעסיקים יהודים, שנוטים להתחבר לאנשים שדומים להם. לעיתים משתמשים בשירות הצבאי כהצדקה

לאפליה, אבל הרבה פעמים אין קשר בין השירות הצבאי לבין התעסוקה. אפליה זו

משפיעה על היכולת של אקדמאים משכילים להשתלב בשוק העבודה. ג.  הבדלים באכיפת החוק: מערכת המשפט בישראל מתהדרת בהיותה עיוורת צבעים

ושהחוק שווה לכולם. אך ממחקרים שונים עולה שקיימים הבדלים באכיפת החוק על פי לאומית. בניגוד לדימוי, פא״י פחות מעורבים בפשיעה מאשר הרוב היהודי – אבל ההסתברות של נאשם ערבי שירשיעו אותו והוא יקבל עונש היא גבוהה בהרבה מאשר של עבריין יהודי שביצע את אותו פשע. גם כאשר בודקים את הרקע שלהם –דיי ברור

שמערכת המשפט הרבה יותר מחמירה כלפי פושעים ממוצא ערבי.

עוד כתבות מעניינות: