כדאי לדעת

שיפור הנגישות: התפקיד הקריטי של מעליות בחברות 

בעידן שבו שילוב והזדמנות שווה עומדים כעמודי התווך של חברה מתקדמת, לא ניתן להפריז בחשיבות הנגישות. זה לא רק עניין של הסרת מחסומים פיזיים – זה עניין של מתן אפשרות לכל פרט, ללא קשר ליכולותיו הפיזיות, להשתתף באופן מלא בכל תחומי החיים. במרכז משימה זו נמצאים מעליות, הגיבורים הלא מוכרים של האדריכלות המודרנית ותכנון עירוני. תפקידם עולה על נוחות גרידא; מעליות הן מכשירים חיוניים לנגישות. עבור אנשים עם מוגבלויות, קשישים, נשים בהריון ומשפחות עם עגלות, מעליות מספקות קו חיים לעצמאות ולשילוב. מאמר זה עוסק בהשפעה המהפכנית של מעליות על הנגישות, ובוחן כיצד הן משפרות את איכות החיים, תורמות כלכלית ומתמודדות עם אתגרים מתמשכים. מאמר זה נועד להדגיש את החשיבות של מעליות כיותר מאשר אמצעי תחבורה מכניים – הן חיוניות לבניית עולם משלב שבו לכולם יש הזדמנות לשגשג.

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

האנטישמיות הגזענית )ולא המודרנית( יש בה מושג מפתח – מלחמת הקיום. יש מלחמה בין היהדות לגרמניות )אריות.( כלומר יש כאן מאבק קיומי בין שני גזעים,

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

הממשל האמריקאי כמעט ולא זז מהתרת מכסות מגבילות למהגרים, זאת מכמה סיבות: א. המשבר הכלכלי – איגודים מקצועיים שיצאו כנגד ההגירה. ב.  אנטישמיות. ג. "לובי

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

משאל על עתיד יהודי גרמניה – התגובות הליברליות: – יו"ר ההתאחדות היהדות הליברלית בגרמניה – שטרן בגרמניה יש שני סוגים יהודים: א. היהודים הגרמנים שקיבלו

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

תעודות – תגובת היהודים סביב יום החרם "גבולות החרם" הליברלים של יהודי גרמניה ומייצג את רוב יהודי גרמניה. אנו חלק אינטגרלי מהעם הגרמני ועקרון הגזע

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

התעודה הזו שדנו בה היא תעודה מכריעה בתולדות הפתרון הסופי, שבה גרינג, אחראי על הכנת גרמניה לתכנית ארבע השנים, מביא לנו לידע כי היטלר עשה

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

הכניסה לאוסטריה הייתה בלאגן גדול, ניצל זאת האס אס ומנהיגיו היידריך והימלר, תפסו את הדומיננטיות בעיר וינה הוא לוקח את הבכורה. לאס אס יש כבר

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

שאלות המזרחים בישראל איננה עומדת בפני עצמה, היא חלק ממסגרת כוללת של המערב וההבחנה של היהודים במערב. שאלת המזרח שקיבלה את האפיון שלה מאדוארד סעיד

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים

שאלת המזרח – ארים ושמיים

עזיזה כזום מדברת על אוריינטליזם שנוצר מ"שרשרת מזרוח"/"שרשרת מערוב" – כל אחד נעשה מערבי על חשבון השני. כל אחד בשרשרת חייב להגדיר את עצמו כמערבי

שאלת המזרח – ארים ושמיים

לכאורה בעולם המודרני הדמויות הללו לא רלוונטיות. הבעיות והמתח נובעים מכך שלא מדברים על מסגרות מנותקות אלא על מסגרות משותפות. מי שחושב על שיתופי פעולה

שאלת המזרח – ארים ושמיים

מאמרו של יעקב שביט "האם ליהודים יש דמיון" מדבר על ההבדלים בין ארים לשמים בהקשר של מזרח ומערב. בעולם המודרני, החי בדיכוטומיות הללו יש ביקורת

שאלת המזרח

המושג "התמערבות" הוא מושג של כפייה. יש התמערבות שהיא חלק מאימוץ תרבותי. יש רגע בו המערב מזהה את עצמו לחלוטין עם מודרניות (סעיד מציין את

שאלת המזרח

רבי בנימין (יהושע פרלמן) היה יהודי שומר מצוות מאנשי העלייה השנייה, היחידי שגילה עניין ביישוב הספרדי בישראל. היחיד שסבר כי היישוב היהודי הספרדי צריך להוביל

שאלת המזרח

שלילת הגלות היה מושג מכונן של התודעה הציונית. הטענה הייתה ששלילת הגלות היא בין היתר, שלילת כל מה שמוגדר כמזרחי. זה מה מאפשר לנו לראות

שאלת המזרח חלק ה'

מהו היחס לערבים בארץ ומהו היחס ליהודים מזרחים? יש לציין שהקטגוריה "מזרחים" היא קטגוריה משתנה עם לא מעט שמות (ספרדים/יהודים ערבים וכד'). בראשית הציונות, היא

שאלת המזרח חלק ד'

אלה שוחט ושאלת האוריינטליזם והיהודים בישראל ובהקשר הרחב המערב מגדיר את עצמו בניגוד למזרח כמתקדם ונאור יותר ממנו. ניגוד נוסף הוא הניגוד של חילוני-דתי. חילוני

שאלת המזרח חלק ג'

אוריינטליזם הוא קודם כל שיח. מגוון הביטויים בהם מופיע היחס מערב-מזרח כיחס מכונן. המזרח כמו שאנחנו מבינים אותו הרבה פעמים הוא יצירה של המערב. המערב

שאלת המזרח חלק ב'

–יהודים-נוצרים, מזרח-מערב אחד הדברים שאנחנו עוסקים בו במחקר היסטורי הוא לחפש את נקודות העיוורון- לזאת אנחנו מדברים בהקשר של מיעוט מזרחים באקדמיה. חשוב לעסוק בכך

שאלת המזרח

המושג "אוריינטליזם" זוכה ב-40 השנים האחרונות לדיון עצום. במשמעותו הנוכחית הוא נקבע על ידי אדוארד סעיד, הפלסטיני- אמריקאי, בספר שראה אור בשלהי שנות ה-70, "אוריינטליזם".

החברה הישראלית – השסע הלאומי

מה המקום של המדינה עצמה בכלכלה בישראל? אפשר לטעון שמאז שנות ה,80- המדינה בישראל נסוגה מהפעילות הכלכלית והיא פחות מעורבת בכלכלה. אבל זה לא הדבר

החברה הישראלית – השסע הלאומי

סכסוך,מלחמה, צבא שינויים פנימיים בחברה בישראלית: o   המאבק על הזהות הקולקטיבית: יש מאבק נמשך על מהי הישראליות ואיך מגדירים אותה. זה מאבק שמתנהל בזירות שונות,

החברה הישראלית – השסע הלאומי

סכסוך, מלחמה וצבא א. שאלות מרכזיות בספרות על יחסי צבא-חברה: ·   גישת יחסי צבא–חברה – הורוביץ וליסק: בין המערכת הצבאית לפוליטית התפתחו יחסי גומלין על

החברה הישראלית – השסע הלאומי

.7 סוגיית הזהות: א. בקרב המיעוט: ישראליזציה-פלסטינזציה ·   מערכות זהות: o   הזהות הלאומית – זהות שקשורה לטריטוריה לאומית )מצרית, ירדנית, איראנית, לבנונית ופלסטינית.( o   זהות

החברה הישראלית – השסע הלאומי

.  פערים כלכליים: ·   הכנסה – פערים ניכרים: במהלך השנים הפערים העצומים בהכנסות הלכו והצטמצמו אבל גם כיום קיימים פערים גדולים – פא״י מרוויח 67%

החברה הישראלית – השסע הלאומי

4 הפרדה: א. הפרדה תרבותית: ישנן שתי קבוצות לאומיות עם מאפיינים לאומיים שונים – היסטוריה, דתיות, לאומיות וכו.' אבל לאורך השנים אפשר לזהות בתחום של