החברה הישראלית – השסע הלאומי

מה המקום של המדינה עצמה בכלכלה בישראל? אפשר לטעון שמאז שנות ה,80- המדינה בישראל נסוגה מהפעילות הכלכלית והיא פחות מעורבת בכלכלה. אבל זה לא הדבר החשוב. מה שמרכזי וחשוב, זה שמאז שנות ה80- חלו שינויים מאוד משמעותיים בדפוסי המעורבות של המדינה בכלכלה. המדינה הייתה מעורבת, היא ממשיכה להיות מעורבת – אבל צורת המעורבות השתנתה. אם בעידן המדינה המפתחת המדינה בעצמה בנתה את הכלכלה, זה לא מה שקורה בעידן המדינה הניאו-ליברלית. צורת המעורבות השתנתה – במקום מעורבות ישירה, מדברים על מעורבות עקיפה, שבעיקרה נועדה ליצור את התנאים לשחקני השוק

לפעול. במקום להיות מעורבת במישרין, היא יוצרת תנאים לשחקנים שיפעלו.

איפה רואים את המעורבות של המדינה? למשל בבניית שווקים פיננסיים. למשל, המדינה בנתה שוק אג״ח של תאגידים. עוד דבר שהמדינה עושה – בניית שוק של חיסכון פנסיוני. אנחנו רואים איך

המדינה מחייבת את האזרחים שלה לחסוך ויוצרת שוק של פנסיה שכשלעצמו הופך מקור מימון של תאגידים. המדינה לא בונה רק שווקים, אלא בעשורים האחרונים סוכנויות הרגולציה של המדינה הולכות ומתחזקות. הסוכנויות הרגולטיביות – בנק ישראל מפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך

מפקחת על הבורסה, רשות שוק ההון והמפקח על ההגבלים העסקיים. רואים שלאורך השנים,

המדינה לא פחות מעורבת – אלא מעורבת בצורות שונות.

לסיכום הפרק, מה שאנחנו רואים זה שלאורך זמן הכלכלה הפוליטית בישראל עברה שינויים מאוד משמעותיים. הדבר הבולט והמרכזי הוא שגם כשמסתכלים מאז שנות ה50- ועד ימנו, השחקנים המדינתיים בישראל היו ונותרו שחקנים מרכזיים ביותר בכלכלה הפוליטית. אם מסתכלים על מאזן הכוח בין המדינה, ההון והעובדים – הסמכויות המדינתיות היו ונותרו השחקנים החזקים ביותר. מה שהשתנה הם דפוסי המעורבות של המדינה – אם בתקופת המדינה המפתחת מדובר בהתערבות ישירה, בעידן הניאו-ליברלי המעורבות היא עקיפה. הדבר הנוסף שהלך והתגבש אלו הקבוצות

העסקיות. הקבוצות העסקיות שנוצרו בסוף שנות ה50- כתוצאה מתוצאות לא מכוונות של המדינה, הן הפכו לשחקנים החשובים ביותר בכלכלה הפוליטית מאז שנות ה60- ועד ימנו. הכלכלה נותרה מאוד ריכוזית. יחד עם זאת, צריך להצביע על שינויים שאנו נמצאים במהלכם בשנים האחרונות

שעשויים להביא לשינוי דרמטי במקום של הקבוצות העסקיות בישראל. כחלק מפעולות המדינה, המדינה יזמה ב2013- ועדה מדינתית שהחליטה לפעול נגד העוצמה של הקבוצות העסקיות. הוועדה קבעה מספר עקרונות שמתממשים כבר כמה שנים: מה שנאסר על הקבוצות העסקיות בישראל זה להיות במבנה של יותר מאשר שתי רמות, כי התברר שיש לקבוצות העסקיות עוצמה מאוד גדולה ורוצים שהן ימכרו חברות בבעלותן כדי להחליש אותן. עוד מהלך – התברר במשך השנים שהקבוצות

העסקיות מעורבות מאוד בחלק גדול מהפעילות הכלכלית, ולכן אמרו שכל מיזם מדינתי חדש –

בודקים האם החברה היא של אחת הקבוצות, ואם יש לה כוח גדול מדי היא לא תוכל להשתתף.

המדינה אומרת שביוזמות שלה היא לא תתן לשחקנים חזקים מדי להמשיך להיות חזקים. צריך להיות מאוד זהיר בתחזיות האלה – דני נתן תחזית שהמדינה הולכת לווסת את הכוח של התאגידים הגדולים. אבל פעולות שנראות שמכוונות לרסן את הכוח של ההון הגדול לא תמיד

מביאות לתוצאות המכוונות.

מאמרים: אם טוב כל כך אז למה רע כל כך? ההיבטים המגדריים של הנאו-ליברליזם בשוק העבודה

בישראל / סילביה פוגל-ביזאווי טענה מרכזית: הגלובליזציה נושאת עמה 2 פנים – מצד אחד מתבססת על אינדיבידואליזם ויכולותוכישורים אוניברסאליים על פי עקרונות של מריטוקרטיה; מצד שני, מתבססת על יזמות, רווחיות ועל ריכוז הון שגורמים לשעתוק או להגדלה של אי השוויון בין קבוצות חברתיות בישראל ועל אחת כמה וכמה בין גברים ונשים. כלומר, מצד אחד הקפיטליזם הגלובלי מאיר פנים ופותח הזדמנויות להשכלה

ותעסוקה לקבוצות מסוימות ומנגד הוא מזעיף פנים לקבוצות אחרות ודוחק אותן לפריפריה. פוגל-פוזאווי לוקחת את המשתנה המגדרי ובודקת האם הוא תופס מקום מרכזי ומשפיע על הקבוצות

החברתיות האחרות בתהליך הגלובלי הזה )קבוצות עמו דת, מגזר.(

האם הגלובליזציה והליברליזציה 'נרמלו' את הכלכלה המדינית בישראל? / מיכאל שלו

טענה מרכזית: המשטר הכלכלי-מדיני של ישראל נמצא בשלבים מתקדמים של רפורמות במדיניות, תזוזות מוסדיות ושיניים מבניים. הם הופכים את כלכלת ישראל לכלכלת שוק חופשי עם התערבות פחותה של המדינה. אך עם זאת, לקולקטיביזם בישראל עדיין חשיבות רבה, לכן המדינה עדיין מעורבת. המדינה מוותרת על משאבים וכוח כדי לזכות באוטונומיה שתיתן לה כוח לפעול מול קב'

אחרות בחברה.

שינויים מבניים ב'כלכלה הגדולה' ובקבוצות העסקיות בישראל / דניאל ממן

טענה מרכזית: הכלכלה הגדולה, ובעיקר הקב' העסקיות, עוברות מאמצע שנות ה60- תהליכים

ממושכים של ארגון מחדש )רכישות, מיזוגים ופיצולים.( זו תופעה נמשכת וקבועה בכלכלה הגדולה, ובישראל זו תגובה של הקבוצות העסקיות לשינויים פוליטיים וכלכליים מקומיים וגלובליים