פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

עדותו של סטראבוס

מנאתון בא ממצרים ממציאות בוערת בקשר ליחסים בין היהודים לבין התושבים המקומיים. ואילו

סטראבוס כותב במאה הראשונה לפני הספירה. נולד באסיה הקטנה, לא מכיר באופן אישי יהודים,

לא היה מעורב אישית במתחים בין האוכלוסיות. בתקופתו מה שהוא כותב על היהודים מאוד חשוב, כי לא הרבה נכתב על היהודים בתק' הזאת. רוב הדברים שכתב על היהודים לא שרדו אבל יש

ניקלאוס מדמשק

לפני הספירה מקורותיו העיקריים של יוסופוס-

ציטוטים  אצל  יב"מ.  במאה  ה.-

וסטראבוס. ניקלאוס היה מזכיר של הורדוס ולכן מציג את תק' החשמונאים באור שלילי, ואילו סטראבו היה הרבה יותר אוביקטיבי וניטרלי. סטראבו כמו הרבה כותבים בעת העתיקה, היה סופר היסטוריון פילוסוף גיאוגרף, חי במאה ה.- לפני הספירה , שנה לפני כיבוש פומפיוס בארץ עד שנת 90 לספירה. למרות שהוא נולד באיזור מרוחק מרומא, ולמרות שדווקא המשפחה שלו זכתה במעמד גבוה בזמן האוים הגדול של רומא, כאשר רומא כבשה את האיזור, המשפחה עברה צד וזכתה לתמיכת השלטון. מכיוון שהייתה זאת משפחה מכובדת השייכת לאליטה החברתית, הם דאגו

שסטראבו ילמד אצל המורים הטובים של התקופה, אריסטודמוס- לימד אפילו את שני בניו של

פומפיוס, היו לו 9 בתי ספר של תורת הנאום והדקדוק. אחד מהבתי ספר היה במקום שסטראבו חי והבי"ס השני ברודוס. אריסטודמוס התמחה במיוחד בספרות שנכתבה על הומרוס- הוא היה היוצר במאה ה.4- לפני הספירה, אליאדה ואדיסאה, היצירות בעלות מוניטין גדול בתק' ההלניסטית והביס של אריסטודמוס התעמק הרבה ביצירות אלו, וכנראה סטראבו היה מעריץ של היצירות. בגיל 94 עבר לרומא, למד אצל קנרכוס וטירניון (שהיה גם גיאוגרף) ועוד מורה- אתנודורס- פילוסוף סטויאקני, הוא  היה חשוב בהתפתחות של סטראבו, בגלל שהיה מעורה בשכבה הגבוהה ברומא, ועזר  לסטראבו להיכנס לחברה הזאת. מכיוון שאתנודורס טייל הרבה בעולם, הוא סיפק לסטראבו הרבה ידיעות על המצב  בעולם.  אנחנו מבינים שסטראבו התרבות שלו לא הייתה בתחום מסויים, אלא בהרבה תחומים. ידע אינציקלופדי, ולכן ידע גם מדעי הטבע וגם אסטרונומיה. מכיוון שהיה שייך לחברה

 הגבוהה של החברה, הוא היה יכול לטייל בעולם, והוא הקדיש חלק נכבד בחייו לנסיעות- איטליה, עבר מצרים ואפילו אתיופיה. המרכז שלו נשאר ברומא. העבודות שהוא כתב- היסטוריות, המשיך את שלו פוליביוס (היה ההיסטוריון היווני של התקופה מאה 9 לפנהס עד למאה ה. לספירה, היה יווני את  לרומא כאשר רומא כבשה את יוון, המשיך לכתוב ברומא על האימפריה הרומית. ההיסטוריה בשנת נעצרה בשנת .).06 סטראבו, המשיך את עבודות של פוליביוס מ.06 עד שנת 34 . הוא הזכיר השוד במקדש של אנטיוכוס אפיפנס ( מאה 9 לפני הספירה) והמאורע האחרון שהוא מזכיר זה

 37 לפני הספירה, המוות של אנטיגונוס. הוא ראה ברומא מתנה מכסף, פסל בצורת אשכול ענבים שאחד מהמלכים החשמונאים שלח למנהיג רומי, ועל אשכול הייתה כתובת, סטראבו ראה את  הכתובת וכתב על זה. מכיוון שרוב עבודתו אבדה, נשארה העבודה שלו על גאוגרפיה. מהדורה שנדפסה מ..694- בעבודה הזאת מציג את ההיסטוריה של העמים והמקומות של כל העולם שהוא הכיר עד זמנו שלו. העבודה שלו על גאוגרפיה לא הייתה מכוונת לגאוגרפים, אלא למדינאים שהיו

מעוניינים לדעת את האופי של הארצות שהם שלטו עליהם. בתוך הספר שלו הכניס מפה של אירופה- יש מפה במצגת. מעניין שמצד אחד, ההיסטוריות נעלמו ומצד שני, הספר שלו בגאוגרפיה כ"כ נחשב בימי הביניים, שהעתיקו אותו הרבה פעמים, כך שנשארו לנו יחסית הרבה עותקים מלאים. בנוסף על כתבי היד יש כמה פפירוסים. כאשר עוסקים בעבודה בעת העתיקה, בודקים את האותנטיות, בשנים האחרונות הגיעו למהדורה מדעית של סטראבו – לקחו בחשבון את הפפירוסים וכתבי יד. בקשר לתיאור שלו של יהודה ויהודים- לא סיפר מה היו המקורות שלו, או שהוא למד מניסיון אישי או שהיו לו מקורות בכתב או בע"פ. הוא נותן לנו הגדרה מעניינית- כל החלק הפנימי באזור מעבר לפיניקיה ועד לארצות ערב, בין עזה בדרום לבין לבנון בצפון נקרא יהודה, כלומר- ההצהרה הזאת משקפת את העיניינים אחרי כיבושי החשמונאים. הוא יודע שהאדומים התגיירו אבל הוא מתבלבל בין הכנרת לים המלח, זה שני מאגרי מים פנימיים, והוא יושב ברומא אז הוא התבלבל. הוא אומר בצדק, מדגיש שבאזורים מסוים כמו גליל, יריחו, האוכלוסייה שגרה שם מעורבת מבחינה אתנית. היהודים בעצם צאצאים של המצרים ואת הקטע הזה זה מופיע בהיסטוריות שלו: העם הזה פרח במצרים מכיוון שהיהודים היו במקור מצריים ומכיוון שהם עזבו את מצרים וחלק עבורו לקירני בלוב וחלק עברו ליהודה". מזכיר את העדות השנייה של מאנתון. לכן רואים שבמצרים היה הרעיון הזה היהודים במקורם היו מצרים. היה יכול לחשוב ככה, הוא לא היה מהאיזור, הוא לא הכיר, גם מאנתון בעלילת המצורעים וגם סטראבו נותנים ביטויי לזה שהיהודים היו הרבה זמן במצרים והמצרים לא היו מודעים שהם באו מבחוץ. מי כן יודע שהיהודים היו זרים במצרים? הקטאיוס המצוטט אצל דיודורוס. מנאתון וסטראבו לא היו מודעים לכך שהיהודים באו מחוץ למצרים. בגיאוגרפיה של סטראבו עוסק ב

.. המקור המצרי של משה רבנו. .9 היהודים לא עובדים לדמויות. הקטאיוס המצוטט אצל דיודורוס גם כתב על (לחזור על זה לפני המבחן) אולי סטראבו היה מודע לדברי הקטאיוס כפי שמופיע אצל

דיודורוס.   .3 הפולחן של היהודים הוא ללא תמונות. .0 האלוהות היא מעבר לים ומעבר ליבשה וכאן

הוא מזהה את אלוהי היהודים עם השמיים (כפי הקטאיוס) . .5 מוסיף- משה יצא והקים את ירושלים

במקום הררי.  .6 ארגון  המדינה  של  היהודים. .7  הסטנדרטים של היהודים  הם  משכו  את העמים

השכנים (רעיון חדש שלא מופיע אצל הקטאיוס ומשקף מידע חדש שידע בין המאה ה. לפנה"ס .) בחלק הזה הטון כלפיי היהודים חיובי. בחלק השני של התיאור- הכל משתנה, המצב התדרדר בזמן הכוהנים בעלי אמונות תפלות. כמו רודנים ששלטו בארץ וכבשו חלק מסוריה ופיניקיה וכאן ללא ספק ראו החוקרים רמז לתקופת החשמונאים, כנראה מנקודת מבט של העמים השונים שנכבשו ע"י

החשמונאים.

עוד כתבות מעניינות:

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים