פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

קריאת העדות- בנוגע ליהודה, על גבול החיצוני לכיוון קסיוס בדרום, הם מאוכלסים ע"י האדומים וע"י האגם. האדומים הם נבטים אבל בגלל מרידה הם גורשו מהמקום שלהם, הצטרפו ליהודים והשתתפו במנהגים שלהם. (יש פה טעות היסטורית, האדומים לא היו נבטים, הם גורשו מהמקום שלהם ע"י

לחץ הנבטים שגדול ודחפו אותם צפונה ועיר הבירה שלהם- פטרה, הפכה לעיר הבירה של הנבטים) כתוב שהאדומים הצטרפו ליהודים, אנחנו יודעים שהכריחו אותם להתגייר, יש פה ראיה שהאדומים הפכו ליהודים מרצון ולא כפי שאנחנו יודעים שהורקנוס החליט לגייר אותם. החלק של האיזור הזה ליד הים, אנחנו מוצאים את אגם סירבוניס (כנרת או ים המלח) האיזור הזה ממשיך עד ירושלים, וגם היא ליד הים (לא נכון) אפשר לראות את י-ם מהנמל ביפו. אחכ אומר שהאזור הזה מאוכלס עי אנשים ממצוא שונה- ערבים, מצרים ופיניקים וגם מעורב העם יושב בגליל, ירחו ושומרון שהורדוס … מדבר על האבות של היהודים- היו מצרים. מדבר על משה רבנו- היה אחד מהכוהנים המצרים (גם מנאתון

אמר את זה בעדות השניה) כתוב שהוא שלט על מצרים התחתונה אבל הוא יצא ממצרים ועבר

ליהודה, ולמה עבר? אין רמז לעניין הגירוש, הוא יצא משם כי לא אהב את מצב העניינים שם. למה לא  מדבר על גירוש?  אין עוד  מקור  כזה, יכול להיות שהמציא. ליוו אותו הרבה  אנשים שעבודו את

     אלוהים ( גם זה לא מופעי במקורות המצריים) המצרים טעו כאשר הציגו את המהות האלוהית   בדמות חיות כפי שעשו הלובים ושגם היוונים טעו שהציגו את אלוהים בצורה אנושית, גם כאן הוא        לגמריי עצמאי מול המקורות המצריים. מכיוון שלדעתו של משה זה לא נכון, (עיבוד הקטע של הקטאיוס, לערוך השוואה) ממשיך ומפתח את הקטע מעבר למה שהקטאיוס כותב, איך אדם אם יש לו חוש מציאותי יכול להיות כל כך טיפש ליצור דימיון בין ה' לבין מי שהוא בורא אותו. בעצם אנשים היו צריכים לעזוב את כל הפיסולים שלהם והיו צריכים לעבוד את השם ללא דמות. ואנשים שיש להם חלומות טובים היו צריכים לישון במקדש, אין קשר עם היהודת, אולי הוא חשב שמי שעוסק בקודש גם בלילה יש לו חלומות טובים- חשיבות החלומות בהשקפה של סטראבו. אלה שחיים בצניעות וחיים צדיקים תמיד יקבלו ברכה או מתנה משמיים ואחרים לא יכולים לקוות לקבל כזה דבר. יש כאן תיאור חיובי של היהודים ובית המקדש. אח"כ ממשיך עם מה שעשה משה, משה שיכנע לא מעט מהאנשים החכמים ולקח אותם איתו למקום שעכשיו נמצאת ירושלים, גם כאן אין זכר לעובדה שמשה לא נכנס לארץ, והוא כותב שהוא בקלות כבש את י-ם מכיוון שהוא היה מקום הררי, שאף אחד לא רצה אותו ולא נלחם עליו. למרות שיש בו מים האיזור מסביב הוא מדברי ומסביב גם האדמה היא הררים אפילו מתחת לשכבה העליונה . באותו זמן משה, במקום להתשתמש בנשק הוא החליט שהקורבנות לשם הם הנשק הכי טוב והוא החליט להקים מקום של עבודה לשם והחליט לתת לאנשים דרך עבודה ודרך טקס שלא יכביד עליהם עם הוצאות כספיות או אובססיות שונות או דברים אבסורדים אחרים. ראיה חיובית של הדת היהודית. משה – נהנה משם טוב ואירגן צורת מדינה מסודרת מיכיוון שכל האנשים באו אליו וגם החלק הזה מזכיר את הקטאיוס (משה נכנס לארץ והקים את י-ם והקים חוקה) . דעה שלילית שכנראה מקורה במקורות שהוא קרא- האלה שבאו אחרי משה לזמן מה התנהגו בצורה טובה אבל אחכ נהיו כוהנים אנשים בעלי דעות קדומות- רמז לחשמונאים, יש מעבר חד בין משה

לחשמונאים כאילו זה היה אחד אחרי השני.

עוד כתבות מעניינות: