פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: היהודים בספרות ההלניסטית

חשיבות ההכרה ביהודים אצל היוונים בפולמוס בין היוונים ליהודים בזמנו של בן מתיתיהו ולפני כן: ליהודים היה כל אינטרס למצוא זכר של מודעות לקיום שלהם בספרות היוונית מכיוון שהוכחה של קיום עתיק של עם פירושו של דבר החשיבות המוסרית של אותו עם. כבר מהמאה השלישית לפנה"ס בין היוונים ליהודים הייתה קיימת תחרות ואחת מהצורות שלה הייתה ההוכחה של הקיום של

היהודים בזמן העתיק. מי יכול היה להוכיח את זה? היוונים.

אחרי הכיבוש של אלכסנדר. אז למה

לסיכומו  של דבר,  ההתייחסויות  הראשונות של  היהודים הן

היוונים גילו את היהודים רק בתקופה יותר מאוחרת?

זוהי

תשובות החוקרים: באיגרת אריסטאס שהקדושה של היהודים מנעה מהיוונים להזכיר אותם.

ספרות אפולוגטית- ספרות שמפארת. באיגרת זו מפארים את היהודים.

נמשיך את הכתיבה הפולמוסית היהודית והשתיקה של היוונים לגבי הקיום של היהודים. היוונים אמרו

שהיהודים הוא עם חדש.

סיבות שבגללן כנראה היוונים לא היו מודעים לקיום של העם

אצל בן מתיתיהו  אפשר  למצוא  3

היהודים:

..   ליוונים היו קשרים עם עמי החוף של ישראל ולא עם העמים שישבו בפנים הארץ.

.9  השתיקה של היוונים היא הוכחה של שתיקה רעה בשביל לא להזכיר את היהודים.

.3  היהודים בקושי הכירו אפילו בקיום הרומאים. הם לא כתבו גם עליהם.

בתקופה המודרנית מסבירים את השתיקה של היוונים:

 חוקרים נתנו הסברים שונים: פרופ' חנגל אומר שהעם היהודי היה לא חשוב. מתוך זה הגיוני שלא שמו לב אליו. לעומת זאת, פרופ' מומינליאנו כותב שהשתיקה הזאת רק מראה את המוגבלות של

היוונים בלהתעניין רק בעצמם. בעצם זה לא כ"כ מוזר כי יש מחקר שלם על התכונה של היוונים

להתרכז רק בעצמם. יש אפילו מושג כזה שנקרא   Ethnocentrism Greek Ancient כלומר ההתרכזות

של היוונים בעצמם. הם חשבו שהציביליזציה היא בתוך יוון עצמו וזה הגיע מתוך העוצמה של אתונה. היוונים גם האמינו שלאקלים יש השפעה רבה. מדברים על אסיה הקטנה, שממולם, ושם האקלים יותר טוב. הם האמינו שהאקלים גרם לכך שהאנשים לא צריכים להילחם נגד הטבע כלומר יש בקלות חקלאות ולעומת זאת בתוך יוון החקלאות הייתה מאוד קשה. לכן היוונים יצאו מגבולות יוון למשל

לאזור איטליה.

היוונים גם בטרגדיות שלהם היו שמים את הזרים כדמויות לא טובות. נשאלת השאלה האם הריכוז של היוונים בעצמם הוא מוצדק. מן הסתם, עם שהוא אימפריה, תופש

את עצמו בתור עם עליון. גם צורת הלחימה שלהם גרמה להם להרגיש עליונים. סיבה נוספת, אולי, היא ההצלחה נגד הפרסים. הפרסים ניסו לפלוש ליוון והיוונים הצליחו לעצור אותם. מאז זה, הייתה  מקובלת בספרות היוונית אנטיטזה בין היוונים לזרים (ברברים.) היוונים הם החזקים, החכמים ויש את  הברברים הטיפשים שאינם  מצייתים לחוקים.  היוונים  גם לא היו מעוניינים בכל הכתובות של המזרח. הם לא היו מעוניינים ללמוד שפה זרה, לקרוא את הכתובות האלה. בתקופה הזאת אין

תרגומים ליוונים מספרויות זרות בכלל.

סיימנו את נושא יוון והזרים וכעת עוברים לעולם הפרסי. הוא הכיר יותר את היהודים עוד מתקופת

גלות בבל בתקופת נבוכדנצר. שם בתקופה הפרסית נכתבה מגילת אסתר. אמנם זה משהו פנימי

שלנו אבל זה עוד מסמך שמעיד על שנאת היהודים ואנטישמיות.

ניתן גם למצוא עדויות של שנאת יהודים במצרים בפפירוסים (נייר קלף) שנמצאו בייב במצרים. ייב זהו אי. שם נעצרו כל הספינות שרצו להגיע לצפון ושם לקחו מיסים. שם גם היו שכירי צבא ששמרו    על מצרים מהבדואים מהדרום. מסופר על שנאת היהודים מצד יושבי המקום. פפירוס מספר על  חורבן  המקדש  היהודי ע"י שכניהם המצריים. זאת משום שיהודים קיבלו משכורת מהמצרים והם        הצליחו יותר מהמצרים שהיו מסביבם. לכן בסוף המאה החמישית לפנה"ס אנחנו שומעים את התלונות של היהודים על כך שהשכנים הרסו את המקדש. מכאן שגם המצרים וגם הפרסים היו

מודעים לקיום של היהודים.

הרקע הוא אידאולוגי-פולחני: הסכסוך עם המקדש הקרוב למקדש של האל כנום המצרי. רקע הוא גם

כלכלי, חברתי ופוליטי, בגלל המעמד של יהודי ייב.

עוד כתבות מעניינות:

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים