פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: היהודים בספרות ההלניסטית – אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

השם אלכסנדרוס נגזר מהפועל אלקסו=מגן ומהשם עצם אנר\אנדרוס= איש. המשמעות: מגן האנשים

אלכסנדרוס היה יחסית טוב ליהודים ולכן באזור של היהודים הרוסים יש הרבה שנקראים בשם זה.

מי הוא היה? בעיר הבירה פילה במקדון שבצפון יוון מלך המלך פיליפוס, אביו של אלכסנדר. פיליפוס רצה לאחד את כל יוון ע"מ לחזק את יוון. יוון כן הייתה מאוד חזקה אבל היא נחלשה יחסית. פיליפוס

רצה לצאת במלחמה נגד הפרסים ששלטו במרחב גדול מאוד כולל תורכיה של היום, לבנון, סוריה, א"י וגם מצרים. לשם החלום הגדול הצעד הגדול היה להילחם נגד הערים היווניות, ע"מ שיקבלו את

מרותו. בתוכנית זה הוא שיתף את בנו הבכור אלכסנדר שכבר בגיל צעיר נלחם תחת פיקודו של אביו.

הוא שמע את שיעוריו של הפילוסוף המפורסם אריסטו. הוא ידע גם להילחם וגם היה בעל השכלה: רפואה, מוסר, אמנות וכו.' יש בתמונה את ההמצאה של פיליפוס- יחידה של לוחמים רגליים שנלחמו עם חנית מאוד גבוהה (הכי קטן 0 מטר, מגיע גם ל7- מטר) ממוצא מקדוני והארגון היה מאוד חזק ומרשים. אלכסנדר עזר לאביו בכיבוש הערים היווניות ואז פיליפוס אסף את העם היווני ושיתף אותם

בתוכניתו להילחם נגד פרס. הוא רצה את תמיכתם וקיבל אותה גם משום שהיה להם אינטרס בזה. במאה החמישית לפנה"ס 944( שנה לפני כן) הפרסים ניסו לכבוש את יוון ללא הצלחה אך היוונים נאלצו להילחם כדי לשמור על חירות ארצם. עכשיו עם פיליפוס ניתן להחזיר את הכבוד של היוונים ולהילחם נגד האימפריה הפרסית הגדולה. החלום נעצר ב336 כשפיליפוס נרצח. נשאלה השאלה האם עם מותו ימות גם החלום. ולא, אלכסנדר היה ממשיך דרכו. לאלכסנדר היה מאוד קשה משום שהחלו מרידות בערים- בצפון מקדוניה היו מרידות כלליות. אלכסנדר היה צריך להפנות את כל כוחו   לדכא את המרידות הללו. השיטות בהן השתמש היו דרסטיות. נגד המורדים נלחם ואז הרג את מנהיגי המרד וגם בצבא המקדוני עצמו הוא חיסל את כל האצולה (שנלחמו עם האבא) והיה להם תפקיד. אלכסנדר חשש שהם לא ירצו להקשיב לו. אלכסנדר מחליט ומבצע את תוכניתו ב330- והוא

פרשים, צי. חייליו היו יוונים או

6444

רגלים,

מתחיל במלחמה נגד פרס. צבאו נאמד ב54444

שכירים. הוא פתח במלחמה בצורה סמלית ע"י זריקת חנית לאסיה הקטנה כאילו שהוא מקבל אותה

 כמתנה מהאלילים. זמן הכיבושים 330-393 כבש כמעט את כל העולם המוכר של ימיו: אנטוליה, סוריה, פניקיה יהודה עזה מצרים… הוא לא הספיק כי הוא נפטר בגיל צעיר מאוד. הקרב הראשון היה בטרויה ונחלו שם הצלחה. הוא עבר לעוד מקום שבעיר הזאת היה קשר מסובך מאוד (חבל) והאגדה אמרה שמי שיצליח לשחרר את הקשר יהיה מלך אסיה אז אלכסנדר פשוט קרע את הקשר. אח"כ עבר לדרום תורכיה ושם על יד העיר איסוס פגש שוב את הצבא של דריוויש השלישי. דרוויש ברח

וחלק  מהמשפחה  נשארה  בידי  אלכסנדר  והוא  הציע לו פשרה-  הוא ישלם לאלכסנדר  סכום עתק

      וישאר עם הארצות שכבש ובתמורה יחזיר לו את משפחתו. אלכסנדר לא הסכים. הוא המשיך והשתלט על סוריה. שם בעיר צור שהייתה אי הוא ניסה לכבוש במשך שבעה חודשים. בסוף הוא בנה גשר עד לעיר ומשם הוא העביר את כל הכלים שלו. הוא הרג שם את כולם ואת הנשים והטף העביר

חלק מהערים למדו

לאלכסנדר ואמנם,

לעבדות. הרעיון בזה הוא להראות שאין דרך להתנגד

מהדוגמא וחלק לא. יוסף בן מתיתיהו מספר שאלכסנדר פנה לירושלים וסיפור דומה אנחנו שומעים בספרות הבבלית.  הכהן הגדול  חולם  חלום על אלכסנדר-  שלא  צריך  לפחד ושצריך לפתוח לו  את

 השער.  המפגש  מתרחש בהר  הצופים וכאשר  אלכסנדר  ראה את  הכהן הגדול הוא השתחווה. אלכסנדר אמר שהוא ראה את האיש בחלום ושהוא ניבא לו שהוא הולך להילחם במלחמות שלו נגד הפרסים. אלכסנדר הכיר בזכויות המסורתיות של היהודים: עבודה בבית המקדש, מילה וכו.' מקור

אחר, יוווני  מהמאה  ה9  לפנה"ס  (יותר  קרוב  למאורעות)  (יוסף  מתיתיהו  הוא במאה  הראשונה

לספירה) והוא מספר שאחריי הכיבושים האלה, אלכסנדר המשיך למצרים ולא עלה לירושלים. לכןדעות החוקרים מחולקים. בכל מקרה, אחרי צור, העיר הבאה להיכבש הייתה עזה. למרות מה שקרה בצור, עזה סגרה את שערייה בפניי אלכסנדר. הסיבה לכך היא שלעזה היו יחסי מסחר מפותחים

והיה להם הרבה מה להפסיד. אלכסנדר היה צריך לעבור שם 3 חודשים של מצור לפני שהצליח

לכבוש את העיר ושם גם נפצע בכתף.

עוד כתבות מעניינות: