פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: היהודים בספרות ההלניסטית – אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

עדותו של הקטאיוס אצל יוסף בן מתתיהו ואצל דיאודורוס, האם הטון זה אותו טון? האם ההתיחסות

היא דומה בשני המקרים או שהיא שונה? אצל דיאודורוס ההתיחסות מתונה, אוביקטיבית ומנותקת. אצל יוסף בן מתתיהו היא אוהדת …. הבעיה היא בעיה של אותנטיות, יש שחושבים שהעדות אצל

 יוספוס הגיעה אליו ממישהו יהודי, ולכן העדות שלו היא פסולה. בספרות העתיקה אצל הנוצרים, מוזכרות עוד עבודות של הקטאיוס המתייחסות ליהודים, אחת מהעבודות האלה אפילו מוזכרת בשם "אברהם והיהודים" מהתוכן שנמצא בציטוטים, הגיעו למסקנה שזה לא אותנטי של הקטאיוס, וזה דיון אפולוגטי, גם העבודה שלנו המצוטטת אצל יוסף בן מתתיהו לא אותנטית. נימוק אחר: יש בעדות

הזאת שמצוטטת אצל יוסף פרטים אנכרוניסטים. עוד נימוק, העובדה שבזמן אדריאנוס (מאה 9

לספירה) מקור עתיק בשם הרניוס פילו כבר כתב שלדעתו הקטע המצוטט אצל יוסף הוא פיברוק ולא נכתב ע"י הקטאיוס. בשנות ה84- מנחם שטרן מגיב לכל הטענות הללו, בטענות סותרות. הטון הכללי השונה אצל דיאודורוס מאופק ואוביקטיבי, אצל יוסף הרבה יותר מתלהב- ע"פ שטרן, הקטע שמצטט דיאודורס נלקח  מקטע של הקטאיוס על מצרים ולא על היהודים. ואילו הקטע שיוסף מביא, הוא לקוח

מהעבודה על היהודים שבו ההתלהבות על היהודים. פרטים אנכרוניסטים- אפשר להבין גם את

הפרטים האלו כמתאימים לתקופה, הטענה הזו היא לא מוחלטת. הספקות של הרניוס פילו- הוא כתב   בתקופת מלחמת בר-כוכבא, היחס ליהודים היה קשה מאוד ולכן מי שכתב בתקופה הזאת לא יכל להאמין שסופר יווני יתלהב מהיהודים והיהדות. עוד נימוק שמתייחס לאותם הקטעים בהם מסופר על הכוח של היהודים ורצון לקבל מוות לקידוש השם, חוקרים חושבים שהדבר הזה הוא פרט אנכר' כי הוא מתאים לתק מרד החשמונאים ואילו שטרן עונה לטענה הזאת בכך שגם בזמן הפרסים היו

קשיים ליהודים והיו מקרים של קידוש השם.

קראנו את העדות של יוספוס בכיתה – קרב בין תלמי לבין מלך הסלאוקים, זה לא הקרב הראשון ולא האחרון בין המעצמות. למה היה חשוב לתלמי השטח של ארץ ישראל? זה היה אזור טוב מבחינה אסטרטגית, הדרך לסוריה… 0 פעמים תלמי ניסה לכבוש את ארץ ישראל, למרות שההחלטה הייתה בארץ ישראל תהיה של הסלאוקים. בתקופת תלמי הראשון מצרים שלטה על איזורים נרחבים. בשנת  394  תלמי כבש את ארץ  ישראל וסוריה והחזיק בהם 8 שנים, עד .3.9 אחרי כן הוא הפסיד את השטחים  הללו.  ב34.  שוב תלמי הצליח לכבוש את ירושלים  ומאה שנה  ארץ ישראל   נשארה בידי

תלמי.

היסטורים שהלכו על פי

כתבים

(קאסטור-

.3.9

יוסף מתייחס לתק' של אחרי

חוזרים לטקסט,

אולמפיאדה.) למה הוא מצטט את הקטע הזה? כדי להראות כמה עם ישראל חשוב, יוסף רצה לפאר

את העם שלו.

תלמי עודד ביאת אנשים זרים למצרים. המצרים היו רגילים מאז ומתמיד לכוח, שליטה עצמית,

אוטונומיה וכאשר היה להם קשה שהפרסים בשנת 595 עם המל כמבוי הגיעו למצרים וכבשו אותה.

מצרים נפלה לידי כובש זר וזה נחשב חילול מבחינה פוליטית ודתית, כי פרעה נחשב לאל במצרים.

לכן המצרים קיבלו את אלכסנדר כמשחרר מן הפרסים, אך אחרי אלכסנדר בא תלמי הראשון וילדיו,

והמקדשים, והחזירו למקדשים חלק

הם ניסו לקשור לעצמם את הכהונה

השושלת התלמית-

מהזכויות  שלהם  אך  בכל  אופן  השלטון נשאר זר, סביב השלטון הזר התפתחה ספרות שלמה שהתפתחה ע"י הכוהנים- הם היו ההנהגה במצרים, הם היו אינטלקטואלים. לא היו מרידות של ממש נגד השלטון התלמי אך התפתחה ספרות של תעמולה נגד השליטים היוונים/ מוקדונים. לכן תלמי    עודד ביאת זרים, כי הוא היה צריך כוח להישען עליו, והכוח היה הזרים שהיגרו למצרים. התנאים הפיזיים של מצרים השתפרו בתקופת תלמי, הוא פיתח אותה מבחינה חקלאית, צבאית, מסחרית. מי

שהגיע למצרים זכה לתנאים משופרים לעומת המצרים.

עוד כתבות מעניינות:

שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

יש לפגוע ביהודים בכמה דרכים: כלכלית הפגיעה הכלכלית ביהודים לא ממש מתרחשת מה שכן, היהודים גם עדיין חשובים לכלכלה היהודית. ע"פ שאחט, שהוא שר האוצר

שאלת המזרח

אביו של מאיר בוזגלו, רבי דוד בוזגלו. היה פייטן מבית שאן, מהפריפריה מהדור הראשון. הדור הראשון מהפריפריה פחות התמודד עם קיפוח ולכן היה יכול להצליח.

שאלת המזרח

אוריינטליזם כנושא, לא עומד בפני עצמו, הוא תמיד קשור לנושאים אחרים. כשהאוריינטליזם עומד בפני עצמו הוא נשאר ברובד של מוצא וצבע עור. כשהוא נכנס להיבטים