רסטורציה ותסיסה מהפכנית(1815-1835)

מושגים:

–   קונגרס וינה.

–    מטרניך.

–    טאליראן.

–    שמרנות.

–    ליברליזם.

–    לואי-פיליפ.

–   חוק הרפורמה האנגלי של .1832

רסטורציה – סדר עולמי ישן: להשיב את הסדר, להחזיר את הדברים לאיך שהם היו לפני המהפכה

הצרפתית. יש ניסיון להגיד שכל מה שקרה היה יותר מדי, יש רצון להשיב את השעון אחורה.

קונגרס וינה)1814-1815(

ישנו קונגרס אשר בא להשכין סדר חדש. זהו קונגרס ארוך מאוד ורוב הדיונים מתנהלים באווירה של

להחזיר את המסדר הישן. זהו למעשה הכינוס הגדול של האריסטוקרטיה, של הדיפלומטיה הישנה. קונגרס וינה הוא אירוע חברתי, תרבותי עם הרבה אירועים פוליטיים צדדיים, זהו נשף אחד גדול וזה

ללא ספק מסמל את המסדר הישן.

–  עקרון הלגיטימציה

יגיעו לקונגרס הזה נציגים מכל רחבי אירופה, מעל ל200- משלחות ומאות אנשים. העיקרון המנחה הוא עיקרון הלגיטימציה, הדרך שבה מארגנים את אירופה היא לגיטימית, הם קיבלו אותו בשושלת היוחסין שלהם, ישנו היבט של חסד האל. כל ראיונות הנאורות של המהפכה הצרפתית הם דברים שמתנגדים להם – הריבונות, החירות, שלטון העם. ישנו ניסיון לחזור אחורה, לפני

המהפכה הצרפתית ולפני נפוליאון. מחזירים את בית בורבון, את לואי ה,)1755-1824(18- אדם

מאוד שמרן, ראקציונר ובעל רצון לנקמה. למעשה רוצים להעיף את כל המהפכנים.

חוזה פריס)1814,1815(

· ישנם שני חוזים, הסכמים שחותמים עליהם:

·   השבת שלטון מלוכני לצרפת(לואי ה.)18-

· ביטול ההסדרים של נפוליון ברחבי אירופה, להחזיר את כל השלטונות הלגיטימיים ואת

מעמד הכנסייה.

 מטרניך:)1773-1858( דיפלומט אשר מגיע להסדר עם נפוליאון. הוא מארגן את החתונה בין

נפוליאון לבית הקיסר האוסטרי. הוא מאמין בשלטונות הישנים, נגד המהפכה, מאוד שמרן. הוא הדמות הבכירה בקונגרס, הוא אדם עם ראייה מאוד רחבה, הוא רואה את הסכנה בתפישות הרדיקליות והלאומיות. הוא נגד תנועות לאומיות, בעד החזרת השליטים הגדולים והשיח ביניהם

להחזרת הסדר.

אלכסנדר:)1777-1823( מי שניצח את נפוליאון. הוא בעל תפיסות אוטוקרטיות, שליט אבסולוטי

והוא כמובן נגד המהפכה הצרפתית.

–  הדוכס מוולינגטון.

  הלורד קאסלריי:)1769-1822( בא ממוצא אירי, היה אחראי על איחוד אירלנד עם בריטניה. הוא

מייצג משהו אחר, והוא מעט יותר ליברלי לעומת אלכסנדר. הוא מנסה למצוא איזון כדי שלא

יחזרו לעוד מהפכות. יש צורך ברפורמות. – טאלירנד:)1754-1838( מעין זיקית פוליטית. אופורטוניסט אשר פועל למען המדינה שלו. הוא

מגיע ממעד כנסייתי, הוא היה בישוף לפני המהפכה ומייצג את השדרה הראשונה(נציג הכמורה.)

הוא בא לייצג טענות לרפורמות ושינויים. הוא תמך במהפכה הצרפתית ובהגבלת הכמורה עד שהמהפכה הפכה להיות רדיקלית ואלימה. הוא היה חלק משלטון הדירקטוריון(המהפכה המתונה,) כאשר נפוליאון עלה לשלטון הוא היה שר החוץ שלו והוא התעשר מכך. כאשר הוא

מרגיש שנפוליאון עומד ליפול הוא בורח ועוזב את נפוליאון וכעת הוא חוזר שוב ברסטורציה והוא מגיע לייצג את צרפת. הוא אומר שאין להעניש את צרפת מכיוון שכעת היא לא צרפת של נפוליאון והוא רוצים להחזיר את השלטון של לואי ה18- והוא רוצה לשקם את צרפת למעמד מעצמה

אירופית(למרות שהובסה.)

 ההרמוניה של אירופה: ההסדרים אשר נחתמו בקונגרס וינה. זהו מעין קונצרט שיוצר איזון

באירופה וכדי ליצור אותו יש ליצור בריתות:

· הברית המרובעת: בריטניה, רוסיה, אוסטריה ופרוסיה(מ1818- גם צרפת והיא הופכת

לברית המחומשת.) זוהי ברית של המדינות המנצחות והן ישמרו על הסדר הקיים. כעבור

כמה שנים טאלירנד מצליח להכניס את צרפת לברית.

·  הברית הקדושה: רוסיה, אוסטריה ופרוסיה. המדינות של הקיסר בחסד האל שלא כמו

אנגליה שבה לכנסייה יש מעמד יותר נמוך. כאן כל כנסייה אמורה לייסד את הסדר הישן.

· יש למעשה שני עקרונות בשני ההסכמים(שימור ורסטורציה.)

· נוצרת ישות גרמאנית חדשה אשר יוצרת יריבות בין פרוסיה לאוסטריה.

עוד כתבות מעניינות:

החברה הישאלית – מדינה וחברה

תהליכי גלובליזציה ויחסי מדינה-חברה: אירועים בסביבה העולמית משפיעים גם על יחסי המדינה וחברה בישראל. יש ויכוחים מאוד גדולים בין חוקרים בנוגע לתהליכים אלה: יש חוקרים

החברה הישראלית

תוכנית הייצוב של 1985 והניאו-ליברליזם: תוכנית הייצוב נועדה להחזיר את ההתנהגות הכלכלית הסבירה לכלכלה בישראל. מכאן ואילך יחול שינוי מאוד גדול בכלכלה ובחברה בישראל –