שואה, רקע היסטורי ודיון היסטורי

הממשל האמריקאי כמעט ולא זז מהתרת מכסות מגבילות למהגרים, זאת מכמה סיבות:

א. המשבר הכלכלי – איגודים מקצועיים שיצאו כנגד ההגירה.

ב.  אנטישמיות.

ג. "לובי יהודי" – לא קיים בארה"ב בשנות השלושים.

כמו כן, מדינות העולם גם כן היו סגורות, מה גם היהודים כאשר רצו להגר הם לא היו אטרקטיביים מבחינת אותן

מדינונת. הם לא הגיעו עם המון רכוש או השכלה רבה – דבר שגרם ללא מעט מדינות לסגור את שעריהן.

בראש הוועדה לענייני פליטים שמוקמת עוד לפני וועדת אוויאן ושהיא מחוץ ל"חבר הלאומים" ובראשה עומד ג'יימס מקדונלד והוא מכהן בתפקידו קרוב לשנתיים. לאחר שנתיים – הוא מתפטר, בשנת .1937 שום דבר למעשה לא קורה עד הפלישה לאוסטריה והאנשלוס והליברלים האמריקאים, רק אז מתעוררים ומתירים להקים את

וועדת אוויאן. יש 34 נציגים ממדינות שונות:

.1 מדינות אירופאיות – גבול משותף עם גרמניה. .2 חבר העמים הבריטי/אימפ' בריטית

.3 שלושת המדינות של הבלוק האמריקאי.

דבר אחד מאחד את כולן – כולן לא מוכנות לקלוט פליטים! יש טענות רבות לכך

–  המדינות האירופאיות שגובלות עם גרמניה נמצאות במשבר כלכלי עולמי, כולן מדברות על כך שהן קלטו

עשרות אלפי פליטים משנת 1933 ואילך. הן מביאות מספרים גדולים. משום כך, הן מוכנות לתת "ויזות

מעבר," לזמן קצוב והפליטים יצטרכו להוכיח שיש להן לאן ללכת.

–   חבר העמים הבריטי/האימפ' הבריטית – אוסטרליה וקנדה למשל, מנו ביחד 16 מיליון איש ואף אחת מהן לא

הסכימה לקלוט. בריטניה יש לה בעיות עם הערבים ומה שקורה כאן בארץ ישראל.

–   אמריקה – רוב גדול ממדינות אמריקה הן מדינות חקלאיות. הנימוק שלהן: הן לנו צורך בסוחרים

ואינטלקטואלים. )מרכז אמריקה.( היחידה שעוד איכשהו מסכימה לקלוט היא הרפובליקה הדומיניקנית.

שוויץ- רתמונד היה ראש המשטרה השוויצרי שיוצר קשר עם השלטון הנאצי כדי לשאול מה עמדתם בנושא הפליטים. הוא רוצה לקבל מהם אישור שלא יאפשרו שפליטים מאוסטריה-גרמניה יידפקו על שערי שוויץ. שנת

.1938 כמו כן, רותמנד, מייעץ לגרמנים להטביע את האות J על דרכונים – דבר שעוד מנע מהם להיכנס.

האוניה סנט לואי, יוצאת ממאי ,1939 כאשר לאנשים עליה יש אשרת כניסה לקובה ולארה"ב. קובה מסרבת

להתיר להם לרדת אל החוף. הם נודדים לחופי מיאמי ולבסוף כולם חוזרים לאירופה. 960) איש על האונייה.(

מה אומרים בוועידן אוויאן?

מיירון טיילור, נציג אמריקה

אוכלוסיית היעד: מהגרים שהחלו או רוצים להגר.

א. אנחנו עשינו אדפטציה – אנו לא נשנה את מכסות ההגירה. קרא להם: "מהגרים פוליטיים"

ב. הועידה התכנסה בשל החשש מאנרכיה של הפליטים

נציגת בריטניה

מכנה את הפליטים "אנשים חסרי מזל." כמו כן: "מי שכבר בבריטניה, לא נגרש אותו מבריטניה." רוב

הטריטוריות של בריטניה גם הוא טוען שלא מתאימות להתיישבות אירופאית.

נציגת צרפת

צרפת רוויה ועשתה את חלקה ולכן, אין לה מקום לפליטים.

לסיכום – וועידת אוויאן הסתיימה בכישלון מוחלט. באוגוסט, חודשיים אחרי וועידת אוויאן, הוקמה "וועדה בין ממשלית" בראשות ג'ורג' רובילי. הסמיכו אותי לעשות הסכם עם הגרמנים לארגן יציאה מסודרת של הפליטים

מגרמניה;

יש סופר יהודי, האנס הווה, שמספר כי מנתח יהודי-אוסטרי שהאס אס שלח אותו לאוויאן עם הצעה למכור את היהודים למערב. נציגי המערב סירבו להתייחס לעסקה והאיש חזר לאוסטריה ומת מדום לב אמיתי. השם של

הרופא היה פול נוימן.

עסקת שאחט-רובלי

רובלי ושאחט )שהיה ראש הבנק הממלכתי של גרמניה( מגבשים הצעה שכללה את הדברים הבאים:

א. יציאה של 100,000 צעירים יהודים מגרמניה כאשר הם יסעו לארצות אשר היהודים המקומיים יאספו כסף לקליטתם. ההון היהודי שישאר בגרמניה יולאם או יוחרם וישמש את המדינה לממן את הזקנים

היהודים שנשארו. בסוף ינואר 1939 היטלר נותן את הסכמתו לתכנית. למעשה, הגרמנים באמת רוצים

שהיהודים ילכו. עם זאת קרו שלושה דברים:

–  היטלר קצת התמהמה.

–  פרצה המלחמה כעבור 8 חודשים.

– היה קשה למצוא מדינות שרוצות לקלוט את היהודים הללו.

–  הייתה רתיעה של יהדות העולם מלאסוף כסף לביצוע תכנית שבצורה מסוימת תומכת בכלכלה הגרמנית.

אנו נמצאים לאחר ליל הבדולח, שחולל הן זעזוע בעולם והן זעזוע בגרמניה. באביב ,1939 בארה"ב, יש החלטה בעקבות לחץ דעת הקהל לתת מקלט ל20,000- ילדים יהודים גרמנים. גם הולנד מקבלת לתוכה .1,700 בלגיה מוכנה לקלוט כמה מאות. בעקבות ליל הבדולח מתירה בריטניה כניסה של 45,000 ילדים ובהם 10,000 ילדים יהודים: הם מגיעים לשם במחצית השנייה של .1939 תוך יום אחד, מרגע פרסום ההחלטה, פנו משפחות בריטיות

בבקשה לאמץ את הילדים.

הגירה יהודית

הגירה היא טראומה עצומה, היא כרוכה באובדן סטטוס כלכלי, פוליטי, תרבותי ותחושה של קריעת שורשים. החלטה להגר היא קשה ביותר. קל וחומר עם יהודי גרמניה: הקשר של יהדות גרמניה לתרבות הגרמנית, לארץ

ולמדינה הזו היה חזק מאוד. המהגרים מגרמניה:

שנת :1933 37,000 מהגרים יהודים, שנת :1934 34,000 מהגרים יהודים,. שנת :1935 21,000 מהגרים יהודים, שנת

.14,000 :1938 שנת,23,000 :1937 שנת ,25,000 :1936

מסקנות מנתונים אלה:

א. שיא ההגירה היא שנת 1933 – "הגירת בהלה" למדינות הקרובות לגרמניה, היטלר עולה לשלטון.

ב. בכל שנה, מרגע עליית היטלר לשלטון, היהודים לא מפסיקים להגר.

היהודים חוזרים בין שנת ,1937-1934 אך הגרמנים נוקטים בהפחדה. בגל האחרון שבין יולי '38 ועד '41 עוזבים כ-

130,000 יהודים.

ערב המלחמה נותרו בגרמניה חצי מיהודי גרמניה. 75% מהם היו מעל גיל 44 ורק ל16%- מהם הייתה עוד דרך

להתפרנס, כלומר נותרו יהודים מבוגרים וזקנים אשר היו עניים.

ככל שהזמן התקדם וברור כי היטלר נשאר גוברת הנטייה להגר אל מעבר לים:

א. ארץ ישראל הופכת להיות יעד הגירה מרכזי של יהודי גרמניה, בין 80,000-70,000 למרות שבשנים '39-'36

ארץ ישראל אינה "להיט."

ב. הגירה מסוימת לארה"ב.

ג.  הגירה לאוסטרליה.

ד. הגירה לדרום אפריקה.

כלומר, יש נטייה להגר אל מעבר לים וכן התחלת הגירה אל ארץ ישראל – כלומר יש כאן "טוויסט בעלילה."

עוד כתבות מעניינות:

בלוג

עכברים ותיקנים – לטוב ולרע!

מאז ומעולם, מבריאת העולם ועד היום. חיים בני האדם בשותפות מפליאה יחד עם בעלי החיים בסביבה. אנו מגדלים אותם כחיות מחמד, מנצלים שעות של הנאה

בלוג

שחזור מידע אבוד

שחזור מידע אבוד הוא תהליך שמאפשר הצלת מידע חשוב מטלפונים, מכרטיסי זיכרון, מדיסקים קשיחים, מכוננים ניידים, מדיסק און קי ועוד. אם איבדתם מידע בטלפון הנייד