· התרחבות והתפרקות חברת הלומדים:
o התרחבות:
§ גידול מואץ של הקהילות החרדיות. ב48- היו 30 אלף חרדים בישראל, ב2009- 750 אלף חרדים, ב2017- קצת יותר ממיליון איש, 12% מאוכלוסיית המדינה ויש תחזיות שמניחות שב2030-
החרדים יהוו 16% מהאוכלוסייה בישראל.
§ מאפיינים דמוגרפיים: בממוצע יש 5 ילדים במשפחה חרדית, הפריון של נשים הוא 6-7 לעומת 2.1 בקרב נשים יהודיות. מה שמעניין זה שמאז 2015 אנו רואים התחלה של ירידה בפריון של נשים חרדיות – מה שקשור לעלייה בהשכלה והשתתפות בשוק העבודה. המגמה
הכללית היא שיעור גדול מאוד בפריון ילדים. זה שינוי כי בשנות ה- 50 החרדים האשכנזים היו דומים בפריון שלהם ללא חרדים. עם השנים הפריון של נשים חרדיות גדל ושילש את עצמו. בנוסף, הגיל
החציוני בחברה החרדית הוא .16 כלומר, זו אוכלוסייה מאוד צעירה. אם ניקח רק את הערים החרדיות – הגיל החציוני הוא .11 חצי
מהאוכלוסייה הם בגיל 11 ומטה! זו אוכלוסייה מאוד צעירה.
§ שינויים בשוק העבודה: גידול חד בגודל החברה החרדים יחד עם
שיעור עוני מאוד גדול )מחצית מהחרדים עניים( יצר משבר פנימי גדול מאוד בתוך החברה החרדית. כתוצאה מהעוני הגדל התרחשו שינויים מאוד גדולים בשוק העבודה. אנו עדין לגידול נמשך במספר הגברים החרדים בשוק העבודה. רובם הגדול מועסקים על ידי
חרדים או דתיים, והם מעדיפים לעבוד בסביבה שמתאימה להם. השינויים בכל מה שקשור לגיוס הביא לכך שעשרות אלפי חרדים נכנסים לשוק העבודה בגלל שהם קיבלו פטור משירות צבאי ולא דחייה – וזה גורם לגידול חד. זו מגמה שנעצרה קצת, כנראה בגלל החזרת הקצבאות. נשים חרדיות מועסקות בשיעורים הרבה יותר גבוהים. ב2016- 73% מהנשים החרדיות עובדות, כשבחברה
הכללית מדברים על 82% מהנשים. אם מסתכלים על זרמים, יש
הבדלים בין הקבוצות.
o התפרקות:
§ השאלה של ההתפרקות קשורה למאפיין המרכזי של החרדים – ערך
של לימוד תורה. כלומר, האידיאל הוא לימוד תורה. זה אומר שההורים צריכים להבטיח שהבנים ימשיכו ללמוד תורה. אם הבנים נישאים בגיל מאוד צעיר כדי שהם יוכלו להמשיך ללמוד תורה, נופל עול לא קטן על ההורים כדי לקיים את הזוג הצעיר. איך מקיימים את האידיאל של לימוד תורה? ההורים צריכים לסייע לילדים שלהם ברכישת דירות. עדיף שהילדים יגורו קרוב, אבל הרבה מאוד חרדים הולכים למקומות זולים בגלל מחירי הדיור. רואים יותר ויותר חרדים בגיל מבוגר יחסית שכדי להבטיח את ההמשכיות המשפחתית של תלמידי חכמים, עוזבים את עולם התורה ומנסים להשתלב בשוק העבודה – אבל אין להם כישורים רלוונטיים. רואים שני תהליכים מאוד גדולים: אחד של הכשרה מקצועית – הרבה מאוד תלמידי
ישיבות פונים לקורסים של הכשרה מקצועית בתחומים שונים כדי להשתלב בשוק העבודה; ולצד זה יותר פנייה למוסדות להשכלה גבוהה – רואים נהירה מאוד גבוהה של חרדים להשכלה גבוהה. הם
לומדים בעיקר דברים פרקטיים: משפטים, מנהל עסקים, הוראה. מקצועות שיכולים לתת פרנסה. זה לא תהליך טבעי אלא יש תהליכים מאוד גדולים בציבור החרדי האשכנזי בין רבנים שמסכימים ומאפשרים את זה לבין כאלה שיוצאים נגד. יש מאבק מאוד גדול סביב העניין הזה, לא רק בחברה החרדית אלא גם בחברה הלא חרדית. יש מאבק בתואר ראשון באוניברסיטאות סביב עניין ההפרדה. היחס לחרדים לא מתחלק בין ימין לשמאל – יש שמאלנים שמאוד בעד הפרדה כי רוצים שחרדים ישתלבו. זה לא קשור לימין ושמאל, אלא לתפיסות בנוגע לזכויות נשים. מה שברור זה שיש תהליך מאוד גדול של חרדים שנכנסים לשוק העבודה דרך הכשרה
מקצועית או השכלה גבוהה.
§ התפתחות הנוער המנותק החרדי: מצד אחד יש יותר שהולכים
ללמוד מקצועות חול ורוכשים השכלה, ומצד שני יותר בני נוער )בעיקר בנים( רשומים בישיבות אבל לא נמצאים בהן באמת, כולל התנהגויות עברייניות. הנתונים מראים שהיקף הנשירה ממערכות החינוך החרדיות הוא כ3,000 תלמידים בשנה. זה הרבה יותר ממה שקיים בחינוך הממלכתי או ממלכתי-דתי. חלק מהפתרונות של החברה החרדית לנוער המנותק הם לייצא אותם לצה״ל. יש שותפות
בין צה״ל לחברה החרדית בשימור החרדיות.
o מהפכה במעמד הנשים: נשים הן סוכני השינוי החשובים ביותר – הן אלה שמכניסות את המודרניזציה אל החברה החרדית מכיוון שהן משולבות בשוק העבודה. בגלל ששוק העבודה הפנימי הוא מצומצם, הרבה חרדיות עובדות
בסביבה לא חרדית. זה מביא אותן להיות חשופות לשינויים טכנולוגיים, להחדרת הלכי רוח של צרכנות. הן יוצרות איום על הממסד הרבני – ככל שהן יותר חשופות לעולם הסובב, כך יש יותר ניסיונות של הרבנות להטיל מגבלות ואיסורים על ההתנהגות שלהן. יש טענה שמדובר בהתגבשות של
פמיניזם חרדי – של נשים שיוצרות שינוי מאוד גדול בחברה החרדית,
ומאמצות פרקטיקות לא דתיות.
