החברה הישראלית -השסע שבין דתיים וחופשיים סיכום תהליכי שינוי

התפתחות דתיות חדשה: יש שילובים של סוגים שונים של דתיות ומיסטיקה,

חיבורים של רוחניות ואלמנטים של ניו-אייג,' נכתבו ספרים על התופעה הזו של הדתיות החדשה ויחד – תהליכי החילון וגם הדתיות החדשה – הביאו לתפיסה של דתיות על רצף. אנשים שהיו דתיים, נמצאים בסוגים שונים של דתיות וסוגים של התנהגויות. זה מעלה שאלה גדולה לגבי המקום של הדת בחיים האישיים של האנשים האלה. תופעה בתוך המרחב הזה של האינטראקציה שבין החילון לדתיות החדשה – אנשים מהציונות הדתית שנישאים בנישואים אורתודוקסים אבל לא דרך הרבנות הראשית בטענה שהם לא רוצים להיות תחת הממסד הרבני שפועל בשם המדינה, אלא לקיים נישואים אורתודוקסיים לכל דבר ולא להירשם דרך הרבנות

הראשית אלא דרך משרד הפנים.

·   מהפכה במעמד נשים: השינויים במעמד הנשים מקבלים ביטויים שונים, יותר ויותר

נשים קוראות בתורה ולומדות תלמוד, יותר בנות עושות בגרות בתלמוד, יותר בנות הולכות לפני שירות לאומי לאולפנות מסוגים שונים, קבוצה של נשים שקוראות בנפרד את מגילת אסתר בפורים. יש בתי כנסת שמאפשרים לנשים לקחת חלקים מסוימים בתפילות. אנחנו עדים לשינוי מאוד גדול מבחינת המקום של הנשים בתוך העולם הדתי. השינוי בגיוס – אם ב2010- התגייסו לצה״ל 900 בנות מהציונות

הדתית, אנחנו מדברים על כ2,000- שזה כמעט שליש מהבנות של הציונות הדתית.

·   פילוג בציונות הדתית: שלושת השינויים האלה מביאים לדיונים מאוד גדולים לגבי

הציונות הדתית. יש מגמות מנוגדות, וניתן לזהות שתי קבוצות שנאבקות במרחב הציבורי: הקבוצות היותר שמרניות החרד״ליות, והקבוצות הליברליות. לשתי הקבוצות האלה יש מערכות חינוך נפרדות )בתי ספר בלי הפרדה בין בנים לבנות

לעומת הפרדה מאוד גדולה,( יחס שונה לנשים )הליברלים משלבים נשים, השמרנים מפרידים,( השתלבות לעומת התבדלות, שתי תפישות שונות בתחום הפוליטי )שניהם בעד ארץ ישראל השלמה, אבל השמרנים ידגישו בעיקר את הפן הזה והליברלים ידגישו היבטים נוספים,( היחס למדינה )השמרנים אחרי ההתנתקות מתייחסים למדינה באופן מסויג, עד כדי דיבורים האם להמשיך להתפלל לשלום

המדינה ולשלום ראשיה.( יש שטוענים שהתהליכים השונים מראים על תהליך התפוררות ופילוג בתוך הציונות הדתית. זה בא לידי ביטוי בבחירות לכנסת, למשל ב2009- כאשר שני המחנות האלה רצו בשתי רשימות נפרדות ואחר כך נעשה

מאמץ לשלב. בכנסת הנוכחית הבית היהודי מורכבת משתי קבוצות: ״תקומה״ של

אריאל וסמוטריץ' והקבוצה של בנט. לא בטוח שבבחירות הבאות הן ירוצו ביחד, וכבר בבחירות האחרונות ראינו תהליך שבו בקרב החרד״לים קבוצה מסוימת

התחברה לרשימה של אלי ישי שרצה עם יוני שטבון )זכו ל125 אלף קולות בקלפי.( השילוב הזה שהוא דיי חדש של חרדים עם חרד״לים – זה חלק מתוך ההתקרבות

של החרד״לים לחרדים, והפילוג הפנימי שבתוך הציונות הדתית.

ד. חרדים-אשכנזים:

·   מאפייני החברה החרדית: לחברה החרדית האשכנזית כמה מאפיינים מאוד

בולטים:

o   מחויבות ללימוד תורה כערך עליון.

o   מחויבות למסורת היהודית שהתגבשה במזרח אירופה, או כפי שהם תופשים

אותה.

o   מחויבות לפרשנות המחמירה של האורתודוקסיה.

o   עמדה מסויגת כלפי הציונות והמדינה – לא שלילה אבל עמדה מסויגת.

o   חשדנות מאוד גדולה כלפי המודרנה וכל מה שהיא מסמלת, ותחושת איום

ממה שהיא עשתה לחברה החרדית.

o   דפוסים של מגורים נפרדים.

o   מערכות חינוך נפרדות.

·   מסחף להתפשטות: המפגש עם המודרניות הביא לידי כך שהחרדים הסתגרו

מפניה ואימצו את המאפיינים שדיברנו עליהם. הסחף שעיצב את החברה החרדית מראשית המאה עד שנות ה80- נעצר כתוצאה ממספר גורמים: הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, בניית חברת הלומדים, בניית מוסדות לימוד אוניברסליים ושימוש בכלים פוליטיים כדי להבטיח את קיומה של חברת הלומדים. אנחנו נמצאים עכשיו

בעידן ההתפשטות של החברה החרדית.

·   תהליכי ישראליזציה והתברגנות: ככל שהחברה החרדית גדלה, היא הפכה יותר

תלויה במשאבים שאינם נמצאים בתוך החברה החרדית. ככל שהם פעלו כדי לקיים את ההתבדלות, כך הם עברו תהליכים יותר גדולים של השתלבות. ככל שהם

משתלבים יותר, הם מנסים להשפיע על המרחב הציבורי ועל הציבוריות בכלל.

מתחיל להפריע להם גם דברים שקשורים בציבוריות הישראלית בכלל, כמו תחבורה, פתיחת מרכזים מסחריים בשבת וכו.' יש כאן תהליך של ישראליזציה. אחד הביטויים החשובים לכך הוא השתלטות השפה העברית – בשנות ה50- חלק גדול מהחרדים דיברו בינם לבין עצמם יידיש. רואים יותר ויותר שהעברית הפכה לשפה היומיומית הדומיננטית. הם עדיין יודעים יידיש, אבל היא בתהליך של היחלשות. חלק גדול

מהחרדים הם אנשים מאוד צעירים – אנשים שהם דור שני ושלישי בישראל – ועברית זו השפה המדוברת, ורואים כמה הם מחוברים להוויה. דבר נוסף – התפתחות של צריכה – רוב החרדים הם עניים, אבל עדיין יש מעמד בינוני חרדי שהופך לחלק גדול מחברת הצריכה. אפשר לראות את הביטויים לכך בביגוד של אנשים, שזה הופך לביטוי של הבחנה מעמדית. אפשר לראות את הצרכנות הזו בתקופה של בין הזמנים, כשהם נמצאים בחופשה וניתן לראות משפחות חרדיות משוטטות בקניונים כחלק מתרבות של צריכה. אפשר לראות