מאמרים: חילון ללא חילוניות \ גיא בן פורת
מטרת המאמר: לבחון את הקשר שבין תהליכי החילון לבין הליברליזם תוך ניסיון להסביר את
הסתירה שמתקיימת לכאורה בישראל בין התנהגות חילונית ומרחב ציבורי מתחלן לבין מחויבות
נמוכה יחסית לערכים ליברלים. טענה מרכזית: .1 תהליכי החילון בישראל הם רב-מימדיים וחסרי עקיבות פנימית. .2 תהליכי החילון
הקשורים בפרקטיקות של חיי היומיות מתנהלים בנפרד מתהליכי החילון הערכי. מסקנה: החילון של המרחב החילוני הציבורי בישראל נובע מהתפתחות חברה צרכנית, ולכן הוא
לאט דווקא מערער על המונופול האורתודוקסי או מוביל לתהליכים של הפרדת דת ומדינה.
מושגים מרכזיים: חילון אידיאולוגי: נגזר ממערכת ערכים סדורה וליברלית. מטרתו היא להחליש במודע את שליטתה
של הדת במרחב הציבורי והפוליטי. למחזיקים בעמדה זו יש מערכת קוהרנטית יחסית של אמונות,
התנהגויות ועמדות. חילון פרקטי: קשור בטבורו לשינויים כלכליים ולהתפתחות תרבות הצריכה. אין לו בהכרח מטרה אואמירה פוליטית סדורה, והמקיימים אותו מגשימים לעיתים קרובות רצונות וצרכים קונקרטיים ואינדיבידואליים שאינם מכוונים למטרה פוליטית כלשהי. בחילון מסוג זה ניתן לצפות לחוסר עקיבות
בין אמונות, התנהגויות וערכים ולמחויבות נמוכה יחסית לערכים ליברליים של חופש ושוויון.
בריקולז:' אוסף קבוצתי ואישי של אמונות, התנהגויות וערכים חילוניים ודתיים.
הסיטואציה המזרחית בחברה החרדית בישראל והתגובות לה / ניסים ליאון
מטרת המאמר: לשים דגש על היחסים בין האשכנזים והמזרחים בחברה הליטאית ועל דרכי
ההצדקה שלהם במערכת החינוך החרדית בדגש על עולם הישיבות. טענה מרכזית: עולם החלוקות והדימויים האתני האוריינטליסטי, ולעיתים גם הגזעי, המוכרמהמציאות האתנו-מעמדית )הסיטואציה המזרחית( בחברה הכללית בישראל מועתק גם לתחומי החברה החרדית הליטאית. כתוצאה מכך, התפתחה ״סיטואציה חרדית-מזרחית״ שגם בה הזיהוי המזרחי הופך למסמן של נחיתות אתנו-מעמדית. בשונה מהחברה הכללית, בחברה החרדית
ההפרדה האתנית הפכה לממוסדת, ולוותה בטיעונים המחייבים את קיומן של מסורות דתיות-
עדתיות ובפיתוח פדגוגיה חרדית בדבר הבדלי מנטליות.
מושגים מרכזיים: הפרדוקס החרדי-מזרחי: מצד אחד, החרדים המזרחים מחויבים לאידיאולוגיה הליטאית של״חברות הלומדים״ ורואים בה מפתח למימוש הקיום היהודי הנכון בעיניהם. מצד שני, הם מודעים לכך שאידיאולוגיה זו מלווה בכוחות רוטיניים דומיננטיים הרואים בבן התורה המזרחי דמות תלושה וחקיינית שנסיבות הצטרפותו לעולם הישיבות החרדיות מקורן בחולשה היסטורית ובמצוקה. חרדים ממוצא מזרחי האוחזים באידיאולוגיה החרדית הליטאית ורואים בה מקור לסמכות וליצירת זהות
יהודית אותנטית לשיטתם, חשופים למעשה בצומתי חיים משמעותיים לאפליה בוטה, דווקא מצד מי
שעודדו אותם לאמץ זהות זו.
קולוניאליזם תורני
עובדי מדינה: הציונות הדתית ומשא הגיור הממלכתי / מיכל קרבאל– טובי מטרת המאמר: קראבל מציעה פרספקטיבה אתנוגרפית על שדה הגיור הממלכתי בהיותו שדהציוני-דתי. בכך, היא מבקשת גם לקדם פרספקטיבה אתנוגרפית על מדינת הלאום מתוך ניסיון להבין כיצד קבוצה אידיאולוגית )מגוונת ומפוצלת ככל שתהיה( מאיישת שדה מוסדי מדינתי, מנכסת אותו
דיסקורסיבית כנושא התפור למידותיה הערכיות, ומעצבת דרך כך את הבנתה העצמית. טענה מרכזית: באמצעות התגייסות למשימה הלאומית של הגיור הממלכתי, ציונים-דתיים מעבדיםאת זהות הקהילה. הם נשענים על השאלות שמציב אתגר גיורם של העולים הלא-יהודים דוברי הרוסית כדי להתמודד עם שאלות פנימיות בוערות ולדון בקרעים בין קבוצות ציוניות-דתיות, להתמקם מול אחרים משמעותיים של הציונות הדתית )בעיקר מול הציבור החילוני והחרדי,( וכדי להתמודד עם
היחסים המתוחים עם המדינה. באמצעות לקיחת האחריות על הגיור הממלכתי האליטות הרבניות, החינוכיות והפוליטיות שבמרכזה ובשמאלה של הציונות הדתית נאבקות על עיצוב פניה. הן פועלות
כאמרגני זהות המעלים לעיסוק ציבורי פנים-קהילתי את השאלה ״מי אנחנו״.
מושגים מרכזיים:
מושג העבודה: מושג העבודה מדייק את המאמץ הקהילתי והאישי העצום של ציונים-דתיים ״לעשותטוב״, לשיטתם, למען המדינה, העם היהודי והציונות הדתית. גם במובנו הצר )תעסוקה בשכר( וגם במובנו הרחב )השקעה ומאמץ באופן וולנטרי( – מושג העבודה עוזר להבין כיצד שדה הגיור
הממלכתי הפך ל״מקום עבודה״ ציוני-דתי, וכיצד ציונים דתיים הם ״עובדי מדינה״ במובן ממשי
ומטפורי כאחד.
עובדי מדינה: התגייסותם של אנשי הציונות הדתית לטובת המדינה כפי שהם תופסים אותה.
משא: מטאפורה שמסבירה את תחושת כובד האחריות המוסרית שחשה הציונות הדתית ביחס
למשימה הלאומית של הגיור. אינטרפלציה: הדרך, הסמויה והבלתי מורגשת לרוב, שבה אידיאולוגיה מפעילה יחידים או גורמת
להם להפעיל את עצמם.