הקטע שקראנו נכתב במצרים במאה השלישית לפנה"ס ובאותה תקופה תורגמה התורה ליוונית במצרים. לכן, היה זה טבעי שתרגום זה, שעוסק בירידת היהודים במצרים ובשהותם במצרים, יעורר
תגובות במצרים עצמה.
מי היה מאנטון? היסטוריון מצרי, כוהן שחי במאה השלישית לפנה"ס. כתב את "ההיסטוריה של מצרים" ועבודתו מאוד חשוב כי היא מספרת על הפרעונים העתיקים ועל השושלת של הפרעונים. הוא
היה הראשון שייסד את המושג "שושלת-" לא היה לפניו מושג זה. כאשר סיפר את השתלשלות
האירועים השונים- בין קבוצה של פרעונים לאחרת יש הבדל- למשל, המוצא. אז הוא קורא לקבוצה אחת שושלת א' ולקבוצה השנייה שושלת ב' ולכל שושלת מצא מאפיינים כמו למשל מוצא גיאוגרפי או לפי תכונות מיוחדות לשושלת. מאנטון שיתף פעולה עם תלמי הראשון- עזר לו להפיץ את הפולחן של
סרפיס (האל עם סל החיטה על הראש המסמל את העולם הבא- דת יוונית עם דת מצרית
(סינקרטיזם.) יכול להיות שבגלל ש944- שנה לפניי כן הירודוטוס כתב מצד היוונים על המצרים, אז מאנטון החליט לכתוב את החיבור הזה כתגובה לכך. את העבודה הזאת מאנטון כתב ביוונית משום שזו הייתה השפה הבינלאומית. למרות שהוא ניסה לפנות לקהל הבינלאומי, אין כמעט זכר שלו בעולם היווני והרומי, רק אבות כנסייה, אפריקנוס ואוזביוס מאוחר יותר מצטטים את העבודה של
מאנטון. מקורותיו של מאנטון בכתיבת ההיסטוריה שלו- תעודות מקוריות מצריות "(לוחות הקודש)" שהוא מוצא בארכיון של הכהנים וגם סיפורים עממיים מסורתיים מצריים. דבר נוסף שמאפיין את הכתיבה שלו זה דמיון מאוד גדול (אין הבדל) בין המקורות שבהם השתמש כלומר הוא לא מציין תוך כדי הכתיבה באילו מקורות הוא השתמש. יב"מ מצטט שני קטעים די ארוכים שלדעתו מתייחסים ליהודים יב"מ מצטט 9 עדויות של מאנטון: בקטע הראשון, היהודים לא מוזכרים בצורה מפורשת. מאנטון עוסק בשליטה של הרועים במצרים- עם זר שהוא מזהה עם ההקסוסים והקטע עוסק בגירוש עם זה ממצרים. השאלה היא מי הם ההקסוסים- עם שמי שבא מאסיה וחדר לתוך מצרים כנראה בגלים שונים של עלייה בסביבות .744-.844 לפנה"ס. רואים במצגת ציורים- לפי הביגוד והתסרוקת אפשר לראות שזה עם אסייתי. בציורים מתוארת כניסתם של עמים זרים לתוך מצרים. עיר הבירה שלהם הייתה אוואריס בדלתא של הנילוס והיא נבנתה על הריסותיה של עיר
מצרית עתיקה. לפני כ64- שנה התחילו חפירות בעיר זו ושם גילו מקדש בסגנון שהיה מקובל בכנען, קברים בסגנון שהיה מקובל בכנען, קרמיקה מהסוג שמקובל בארץ ונשק. ברור שהתרבות של אנשי
אוואריס הייתה שונה מהתרבות המצרית. זה מתבטא בסגנון הקברים והבתים לעומת המצרים שקברו את המתים מחוץ לעיר. מבחינת הדת, חלק מהאלים שלהם היו של ההקסוסים וגם של המצרים כלומר הם כיבדו את דתם של המצרים. הירידה של היהודים למצרים כנראה הייתה בזמן שההקסוסים שלטו במצרים ויש גם הד של שמות יהודיים במצרים בשושלת המצרית. אי אפשר לזהות את ההקסוסים עם היהודים משום שהיו להם שמות של זרים. נוכחות ההקסוסים במצרים לא הייתה ככ שלילית כמו שמאנטון מציג אותה. הם גם לא שלטו בכל מצרים. באיזושהו שלב הייתה שם מגיפה ומצאו בחפירות קברי אחים ולא קבורה אישית כמו קודם. מה הייחוד בדברים שההקסוסים הביאו למצרים: נשק משוכלל, גידולים חדשים והביאו חידושים בבניית קרמיקה וגם אבניים מסוג משוכלל יותר. כנראה שההקסוסים הביאו את העגלות עם גלגלים רתומות לסוסים וכן קשת שנבנה מחומרים שונים תחת לחץ. הם דאגו לשמירה על הספרות המצרית- העתיקו את הכתבים החדשים של מצרים ויש 9 פפירוסים חשובים שההקסוסים דאגו להעתיק: אחד מהם כותב על האנטומיה של האדם (פפירוס רפואי.) למרות כל הקידמה שהם הביאו למצרים, המצרים ראו בהקסוסים זרים ופולשים וכאשר הצליחו לגרשם ממצרים, הם פשוט ביטלו כל זכר של נוכחות שלהם. לא נשאר כל זכר של התקופה הזאת מבחינת ההקסוסים. אם היו כתובים שלהם, הם הושמדו. כל שנשאר הוא לפי
נקודת הראות המצרית ולא ההקסוסים. הם גורשו ע"י המלך אחמוסה הראשון ב.59. לפנה"ס
(בערך 344 שנה.) יש פפירוס שמתאר את תקיפת המלך את עיר ההקסוסים 3 פעמים וגם ניתק את הדרך שקישרה בין מצרים לכנען (א"י) כדי שלא יוכלו לבוא לעזור להם מכנען. הוא התכוון לבודד את האוואריס ולמנוע מאספקה להגיע מכיוון א"י. אחד מהחיילים שהשתתף במלחמות נגד אוואריס נקרא
אחמוזה בן אבנה (אבל הוא לא המלך) ובקבר שלו נמצאה כתובת שמתעדת שהמלך תקף 3 פעמים. בפעם הרביעית הוא הצליח והם ברחו דרך סיני עד שהגיעו לא"י. המלך רדף אחריהם (זה שונה מהחיבור של מאנטון) וההקסוסים מתבצרים בעיר שנקראת שרוחן (בנגב) ושם 3 שנים היה מצור עד שהמלך הצליח להכניעה. הספרות המצרית מרבה לדבר על ההקסוסים בטון שלילי לחלוטין כלומר
מאנטון הוא לא היחיד.
