עלילת הדם על היהודים
עלילת הדם הראשונה מופיעה אצל יב"מ שהוא מצא אצל אפיון. אפיון הוא איש תרבות שעסק
בדקדוק, ספרות עתיקה. הוא מפורסם, מגיע לרומא, נחשב לאיש בחוגים הגבוהים בחברה הרומית. יש לו השפעה רבה גם מחוץ למצרים. לא נמצא מה שאפיון כתב אלא רק הציטוטים של יב"מ והתגובות כנגד של יב"מ. אפיון לא היה הראשון שכתב עלילת דם אלא הוא מצא את עלילת הדם אצל שני אנשי תרבות שהיו לפניו. הם היו פוסידוניוס והשני אפולוניוס מולון (מאה הראשונה לפניי
הספירה.) אפיון חי בתקופה של יב"מ (במאה הראשונה לספירה.)
מה הקונטקסט של עלילת הדם? הביקור של אנטיוכוס אפיפנס את בית מקדש בשנת .68 לפנה"ס ואחרי הביקור שלו היו הגזרות שלו כנגד הדת היהודית. אחריי מה שקורה בבית המקדש, אניוכוס מחליט לבזוז את בית המקדש ולרדוף את היהודים ודתם. זו הגירסה שמופיעה בעלילת הדם הראשונה ומופיע גם בפעם הראשונה התקפה על היהודים ועל היהדות וההתקפה הזו כוללת את
הנושא של: .. קשר מבוסס על שבועת שנאה .9 הרעיון של קורבן אדם
.3 המסורת האתנוגרפית העתיקה של הריגת אדם בתאריך מסוים.
האשמה הראשונה שיב"מ מזכיר- היהודים לא עובדים לאותם אלילים כמו שאר העולם. אחרי הכיבוש של אלכסנדר התחילה להפתח רעיון של גלובליזציה ואחדות בין כל העמים. חיפוש קשרים בין הדתות
ע"מ לקשר את היוונים לכולם ולמנוע לאומנות אצל עמים שונים בשם הדת ובשם האלילים שלהם.
הרעיון הוא למנוע מרידות בקרב העמים שתחת השליטה ההלניסטית. הרעיון כולל בתוכו צד רוחני,
דתי וגם צד פילוסופי- הבסיס הוא שהעם האנושי הוא אחד ויחיד וכל ההבדלים הם הבדלים לא
עקרוניים, המקור הוא אותו מקור. כל עם שמר על המיתולוגיה שלו כל עוד הפונקציות היו דומות.
כלומר, אם האלילים היו דומים כמו "אל השמש" ו"אל האהבה" אז זה בסדר כי אפשר לקשר ביניהם. עם שדובק במיוחדות שלו ולא שותף למסורות אחרות הוא עם בדלן ומתמרד בצורה אידיאולוגית (לאו
דווקא פיזית) כי הוא לא משתלב. הבדלנות הזו באה לידי ביטוי בעוד דברים כמו: אכילה מבודלת,, מילה שבעיניי היוונים הייתה פגיעה בשלמות האדם. ישנו מושג שנקרא "קאלוס קאזצוס" שהכוונה
היא ל"יפה וטוב" כלומר רואים שהמילה יפה באה לפניי הטוב. גוף האדם הזכר הוא הסמל של היופי.
ברית מילה פגע בשלמות הפיזית בעיניי היוונים ומכך גם פגיעה ב"טוב" והכוונה היא לצד המוסרי.
אז מה מבדיל בין היהודים לבין שאר העולם?
· היהודים לא עובדים לאותם האלילים. כל העמים אחרים מלבד היהודים יכולים להאמין
באלילים ורק היהודים מאמינים באל אחד. זוהי בגידה בעולם ההלניסטי.
בקטע מוזכר שוב ראש החמור- אפשר להבין שיש קשר בין עלילת הדם לבין מנסיאס. מאה 3 לפנה"ס- היקסוסים והאל שלהם סת' והצורה החיצונית שלו היא חמור מאה 9 לפנה"ס- עלילה של מניאנס שהיהודים עובדים לראש חמור
עכשיו אצל אפיון שמצטט שני סופרים שמספר סיפור שבהתחלתו שבקודש הקודשים של היהודים יש ראש חמור. בכל שאר המקדשים של העמים האחרים, בקודש הקודשים יש משהו ויש גישה לכוהנים
להיכנס. רק בבית המקדש שלנו, בשני, בקודש הקודשים לא היה דבר.
"הסופרים שאפו להגן על מלך מחלל קודשים, מאשר לכתוב דברי צדק ואמת עלינו ועל בית מקדשנו-" העולם היווני היה עולם פלורליסטי וזה היה מאוד לא רגיל הגזרות האלה כנגד דת של עם אחר. מכאן
שהסופרים ניסו להגן על מלכם הטוב ע"י האשמה של היהודים. ציטוט של אפיון: העלילה השנייה. באה להצדיק את המדיניות של אנטיוכוס ואת הגזרות.
