פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: היהודים בספרות ההלניסטית – אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

מאורעות היסטוריים בארץ בימי אלכסנדר:

א.  הכרה בזכות לחיות ע"פ חוקי האבות- למשל, חוק השמיטה. כל שנה שביעית, קיבלו פטור

ממסים.

ב.  בנייין המקדש השומרוני- בהר גריזים.

ג.   ביטול המשרה של הפחה- השליט הפרסי.

ד.  תפקיד הכהן הגדול כמייצג של העם.

 כיבושים של אלכסנדר- ב339 הוא הגיע למצרים ושם שלטו הפרסים והמצרים שנאו אותם. כאשר     אלכסנדר הגיע, קיבלו אותו בברכה. בעצם הוא לא היה צריך להילחם כלל. הוא הגיע למקדש של עמון שהיה אחד מהאלים המרכזיים של מצרים. הוא מייצג את הכוחות של הבריאה משום שאין לו אבא ואמא. אלכסנדר ידע שהוא אל מאוד מרכזי במצרים והוא הלך ישר למקדש שלו והיה במדבר הלובי והוא קיבל מהכהנים את ההכתרה של מלך מצרים, בנו של עמון זאוס. הוא סיפר להם שזאוס הוא האל החזק ביותר של היוונים וכך הוא נקרא על שמם של שני האלים הגדולים ביותר. הצבא

הפרסי ברח ממצרים.

אנותאיזם- אמונה שיש אל אחד גדול ויש עוד אלים קטנים אחרים וזה שונה ממונותיאזם שיש אמונה

באל אחד.

·    מצגת: תמונה של פסל של אלכסנדר שנמצא בלוב ונגנב ממצרים שרואים מין סימן כזה של

אייל שזה מהאל עמון.

בינתיים, דרווייש, המלך הפרסי, אסף צבא עצום. לצבא שלו היה אופי מיוחד. דרוויש לא יכול היה

לשלוט על כל האזור ולכן הוא שלח נציג בכל עיר. היה חוסר אחדות בצבא של דרוויש. בכל מקרה, דרוויש בחר מקום מפגש עם אלכסנדר. הוא בחר מקום מישורי כדי לנצל את הכמות של האנשים שבצבאו. מקום זה נקרא גרגמלה שבצפון עירק. גרגרמלה זהו הניצחון הגדול ביותר של אלכסנדר משום שהוא שבר את ההתנגדות המאורגנת הגדולה של הפרסים. דרוויש ברח ואלכסנדר נכנס לעיר שנקרא בבילבון ושם נפתחו לו דלתות העיר. יש כאלה שטוענים שהם לא התנגדו כי הם חששו

לחייהם ויש כאלה שטוענים שהם פשוט לא רצו את השלטון הפרסי.

בשושן הבירה היו אוצרות עצומים וכך האוצרות נפלו לידו של אלכסנדר עד כדי כך שאומרים שנפל

מחיר הזהב באותה התקופה.

 לאלכסנדר היה דחף כיבוש והוא המשיך להילחם נגד שבטים הודים. אז הוא מגיע לנהר גנגס ושם     מעבר לנהר הייתה אימפריה עצומה של מגדהא ושם יש את המשבר הגדול. המצביאים שלו היו עייפים ממלחמות, רחוקים מהבית, לא יודעים מה קורה, ואז למרות שאלכסנדר רצה להמשיך הם התנגדו. אלכסנדר נאלץ לוותר ולהתחיל את השיבה לבבל. שם במשך החזרה הוא קיבל מחלה

(אומרים שהרעילו אותו) והוא נפטר ב393 כאשר שלט באזור שהיה קודם בשלטון פרסי, יוון ומקדון.

רואים מטבע של אלכסנדר ושם יש לו על הראש קרקפת של פיל כדי לסמל את הכיבוש של הודו

ובמטבע אחר יש לו קרקפת של אריה לסמל כוח.

מכאן, מ,393-  מתחילה  התקופה  ההלניסטית.  היא  חדשה  מבחינה  פוליטית,  חברתית,  כלכלית

ותרבותית.

·    פוליטית- עד עכשיו יוון הייתה ביידי היוונים, מקדון בידי המקדונים והפרסים שלטו באזור

נכבד  מאוד.  ואילו  עכשיו העולם  המזרחי  מיוון  עד  לגבול  הודו  היו ביידי  הממשיכים של

אלכסנדר. הם המצביאים שלהם- דידוכים. במשך דור שלם הייתה שאלה מי יהיה היורש של

אלכסנדר- אלכסנדר כשהוא חלה לא השאיר יורש כי לא האמין שימות. אשתו של אלכסנדר, נסיכה, הייתה בהריון אבל בנה לא נולד. כל אחד מהמצביאים רצה תחילה את כל השטח של האימפריה. בהמשך הבינו שאחד בלבד לא יוכל להשתלט על כל האזור כולו וחילקו את

השטח בין  המצביאים.  אחרי  דור  אחד  אפשר  למצוא  את  העולם  החדש  מחולק  לפי  0

מצביאים. 346 לפנה"ס מכתירים את עצמם כמלכים.