ריבוד בחברה הישראלית – שסעים מרכזיים בישראל

המדינה והתעצמות העוני בחברה החרדית: אם אנחנו רוצים להבין את

העוני הרב בחברה החרדית בישראל, צריך להסתכל איך המדינה תרמה בפעולות שלה ליצירת העניים החרדים בישראל. בשנות ה50- וה60-

האוכלוסייה החרדית בישראל מנתה לכל היותר עשרות אלפים. שורה של החלטות הביאו למעשה, בנוסף לעניין התרבותי, להיווצרות העוני בחברה החרדית. ראשית, אי גיוס בחורי ישיבות. ההחלטה של בן גוריון לתת דחיית שירות ל400- בחורי ישיבה בשנה, הביאה לכדי כך שהמספר הזה הלך וגדל והגיע ל14%- מכל מחזור גיוס שמקבל פטור משירות. זה קרה בתהליך

הדרגתי – ב2005 8% מכל מחזור גיוס היו חרדים. מבחינת המספרים, עד 2010 מדברים על 63 אלף איש לאורך השנים שקיבלו דח״ש שהפכה לפטור על בסיס של תורתם אמונתם. החלטה פוליטית מסוימת הלכה והביאה להתעצמות החרדים שלא משרתים בצבא ולכן גם לא משתתפים בשוק העבודה. זה תרם לעוני בחברה החרדית. גורם שני קשור להיווצרות חברת

הלומדים. האיום הגדול ביותר מבחינת הקהילות החרדיות הוא המודרניות. זה הביא לכך שיותר יהודים עזבו את הדרך המסורתית ונסחפו עם המודרניות. החברה החרדית באירופה הגיבה למודרניות על ידי הסתגרות מסוימת. אחרי הקמת המדינה, החברה החרדית מנתה עשרות אלפים ונעשה ניסיון שיטתי ומכוון של ראשי הקהילות החרדיות לבנות קהילות חרדיות חדשות במדינת ישראל שגם המודרניות מאיימת עליהן וגם הציונות – והדרך להתגונן זה הקמת חברת לומדים. חברה שכל הגברים שלה, החל מגיל 3-4 עד המוות, נמצאים במערכת של לימוד, ישיבות. כל עוד מדובר בחברה קטנה, החברה החרדית יכולה לקיים את עצמה על ידי זה שהנשים

עובדות ומצד שני גיוס משאבים מבחוץ כדי לתמוך בקהילה. עם השנים,

החברה החרדית הלכה וגדלה והתעצמה והגיעה לקצת יותר ממיליון אנשים. זה הוביל את החברה החרדית לחפש תקציבים כדי לקיים את חברת הלומדים. התקציבים האלה נמצאו בתוך תקציב המדינה בשותפות שנוצרה

בין החרדים לבין הליכוד, שותפות שנעשתה כדי לממן את חברת הלומדים. במקומות אחרים בעולם, חרדים משולבים בעולם התעסוקה בכל מיני

תפקידים. זה לא קורה בישראל משום שהשליטה של הקהילות החרדיות על

הקהילה שלהם יחד עם תקציב המדינה איפשרו קיום של קהילות גדולות מאוד של אנשים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה מטיעונים דתיים. התוצאה היא עוני דיי ניכר. חברת הלומדים רוצה שליטה מוחלטת על אנשים ולכן הגיוס לצבא הוא קריטי – ולכן מטרה מרכזית של החברה החרדית היא מניעת גיוס. אבל המשמעות שלה היא שאי אפשר גם להשתלב בשוקהעבודה. בשנים האחרונות אנחנו רואים שהחברה החרדית, שהלכה

והתעצמה הודות להחלטות ותקציבית של המדינה, נמצאת כבר כמה שנים

בתהליכים משבריים מאוד גדולים. יש הטוענים שהיא בתהליך התמוטטות. יותר ויותר רואים השתלבות של גברים בשוק העבודה, נשים תמיד עבדו אבל גם הן משתלבות יותר. הדבר המעניין ביותר הוא השתלבות של גברים

חרדים בשוק העבודה – מדברים ב2011- על 51% מהנשים החרדיות ו- 49% מהגברים החרדים. רואים כאן שינוי שיכול להיות שהוא יביא לצמצום

העוני בחברה החרדית.

משנות ה50- עד שנות ה:80- נוצרה בישראל חפיפה ניכרת בין אתניות, עדה ומעמד. אפשר לזהות תהליכים של שינוי. למלחמת ששת הימים ואחריה כיבוש השטחים היו תוצאות מאוד משמעותיות מבחינת הריבוד בישראל. מ67- עד שנות ה,90- כמאה אלף פלסטינים מהשטחים

נקלטו בשוק העבודה בישראל, בעיקר בחקלאות, בנייה, שירותים ותעשייה נמוכה. הכניסה שלהם תרמה למוביליות חברתית של אנשים שהיו בחלק הנמוך של הריבוד בישראל. עצם הכניסה של כוח עבודה זול איפשרה להם מוביליות. מזרחים בעיירות הפיתוח ובערי העולים – עברו לתפקידים שדרשו מיומנות יותר גבוהה. עצם הכניסה

תרמה לשינויים במבנה הריבודי.