מאמרו של יעקב שביט "האם ליהודים יש דמיון" מדבר על ההבדלים בין ארים לשמים בהקשר של מזרח ומערב. בעולם המודרני, החי בדיכוטומיות הללו יש ביקורת על המציאות בישראל. הביקורת צריכה להיבחן בהקשר הכללי. הביקורת מתייחסת למודל מערבי של מדינה מתוקנת. הביקורת כלפי המציאות הספציפית בישראל לא יכולה להיות משמעותית אם היא איננה ביקורת על המודל המערבי עצמו. דרך עיסוק בסוגיות של החברה הישראלית צריך לבחון לא רק את ישראל אלא את המודל המעצב את ישראל. המגמה הציונית להזדהות מלאה עם המערב מובילה אותנו, פעמים רבות, למקום בו הביקורת לא יכולה להתקדם יותר.
בשביל להבין מהי "יהדות המזרח" צריך להבין מהו המזרח? בשביל להבין מהו יהודי עיראקי או יהודי מרוקאי צריך להבין ולהכיר את עיראק ומרוקו. ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם מתחילה עם האסלאם. היהדות כמו שאנחנו מכירים אותה בארצות האסלאם ואף היהדות של אירופה התעצבה עם הופעת האסלאם. לא מעט חיבורים משמעותיים ליהדות נכתבו תחת האימפריות המוסלמיות ובערבית (ערבית – יהודית. שפה הנכתבת באותיות עבריות) כמו חיבוריהם של הרמב"ם, יהודה הלוי, רבי סעדיה גאון ועוד. במאה השביעית, כשמופיע האסלאם, 97% מהיהודים הם תחת האימרפיה המוסלמית. מלבד קבוצת יהודים קטנה בביזנטיון, שאר היהודים עוברים תהליך של אסלאמיזציה. מעמדם מוגדר כבני חסות, ד'ימים, ומוכרת זכותם להישאר יהודים. האסלאם מזמין את שתי ישיבות היהודים הגדולות, סורא ופופידתא להצטרף לעירם החדשה – בגדאד. האסלאם מעניק לראשי הישיבות את הכינוי "גאונים" ומחזק את מעמדו של ראש הגולה. למעשה, האסלאם (בהנהגת הח'ליפות העבאסית) מקים הנהגה מרכזית ליהודים.
הספרות היהודית שהייתה קיימת קודם לכן, המשנה והתלמוד, הופכת להיות אוניברסלית מבחינת היהודים. זו ספרות שמשפיעה על כל יהודי העולם עתה. בנוסף, פורחות דמויות מרכזיות ביהדות תחת החסות המוסלמית. הרמב"ם כותב ספר הלכה גדול שנכתב בעקבות התפתחות הז'אנר החשוב של השו"ת. תשובות הרמב"ם הן כמו פסיקות הלכה. הספר נכתב בערבית על מנת שהיהודים יבינו. יהודה הלוי כתב את ספר הכוזרי – שיחה בין חכמים, יהודים, מוסלמים, פילוסוף והמלך הכוזרי. גם הספר הזה נכתב בערבית. כלומר, קשה לדבר על התרבות היהודית מבלי להתייחס לערבית.
בימי הביניים היהודים הם בין נצרות לאסלאם. היהודים עומדים באמצע המאבק הגלובלי בין שתי הדתות המונותיאיסטיות האחרות. בימי הביניים היהודים היו צריכים להגדיר את עצמם בין נצרות לאסלאם עם התעסקות בשתי הדתות. יש כמה דמויות שמקובלות על כל הדתות; אברהם בראשן. בדור השני מופיעות שתי דמויות שכל אחת מקובלת על דת אחרת; יצחק וישמעאל, שרה והגר. היחס להגר ביהדות הוא תמיד אמביוולנטי. הגר היא אמו של בנו הבכור של אברהם אבינו, השותף לבריתו של אברהם. לעומתו עומד יצחק שהוא הבן הנבחר. המוסלמים מזהים את עצמם עם ישמעאל ולא מבינים מה פשר הבחירה דווקא ביצחק לפי הולכים היהודים. הגר היא האישה היחידה שזכתה להתגלות ישירה של מלאך אלוהים (לכן ישמעאל נקרא ישמעאל = האל שמע אותה). כשאלוהים אומר לאברהם "קח את בנך, את יחידך אשר אהבת, יצחק" אברהם ישר שואל "מה לגבי ישמעאל"? שרה מהצד השני נענשת על השליחה על הגר וישמעאל. המודלים הללו מעצבים את שתי התרבויות אחת מול השנייה.
נעבור לדור השלישי וגם כאן יש פיצול דמוית; יעקב ועשו. בעולם היהודי-הנוצרי השאלה היא מיהו יעקב האמיתי? מיהו ישראל האמיתי? בניגוד לעולם היהודי-מוסלמי בו יש שתי דמויות שונות שאולי יכולות לחיות זו עם זו. בעולם היהודי-נוצרי יש שאלה על מיהו האמיתי? בהמשך לאותה שאלה אנחנו יכולים לשאול מהו מעמדו של משה בעולם הנוצרי. בעיניי הנוצרים כיוון שהגיע ישו ההתגלות של משה בטלה. גם לגבי חורבן בית המקדש אין תמימות דעים בין הנוצרים ליהודים. על פי הנוצרים ישו חזה את חורבן בית המקדש ובאמת דור אחרי מותו נחרב בית המקדש. זוהי הוכחה לצדקת נבואתו של ישו. בנצרות יש הבדל בין ישראל שבבשר וישראל שברוח. היהודים אשמים, העולם התפתח והתקדם. לעולם יש היסטוריה של התקדמות. העולם מתקדם משלב נחות – ישראל שבבשר, הברית הישנה, לשלב גבוה – ישראל שברוח, ברית חדשה. לכן, על פי הנצרות, הבעיה עם היהודים היא שהם תקועים בבשר. היהודים מפרשים מה אומר "ברית מילה" באופן פיזי ולא מבינים שהמילה האמיתית היא בלב. הנצרות מתחילה ביהדות אבל מתקדמת הלאה אל הרוח. היהודים נענשו ולכן הוגלו מארצם. הנוצרים שוללים את היהודים לאור זה שאין להם בסיס להבנת העומק שיש בתורה. זה אותו פולמוס שיש לנצרות גם כלפי המוסלמים. גם המוסלמים נימולים והיום באירופה יש ויכוח שלם על התרת המילה (כמו גם האיסור על שחיטה כשרה). היהודים עונים על הטענות לגבי בית המקדש כי אמנם אנחנו בגלות אבל הגלות שלנו היא מצב של כל העולם. אם הנוצרים טוענים שהעולם נגאל כשבא המשיח השני היהודים טוענים ההפך. חורבן בית המקדש הוא עדות למצב הגלות שבו העולם נמצא ודרך מצבם של היהודים ניתן להבין את מצבו של כל העולם.
