החברה הישראלית – עלייה הגירה קליטה

סגירת תרבותית: בשנים הראשונות של ההגירה מברה״מ )עד (2000 התנהלו

ויכוחים מאוד גדולים בקרב המהגרים והאליטות של המהגרים לגבי הסוגיה של האם צריך להיטמע בחברה בישראל או לשמור על ״גטו״? זו מחלוקת שהייתה דיי

משמעותית, אבל מחקרים מראים שאם מסתכלים על השאלה האמפירית של שילוב מול התבדלות, רואים שבאופן אמפירי 80% מהקשרים החברתיים של המהגרים מברה״מ הם רק עם רוסים אחרים. אם ניקח למשל נישואין, אז עד השנים האחרונות כמעט שהנתונים הסטטיסטים לא הראו דפוסים של נישואים של המהגרים עם האוכלוסייה הוותיקה. ב2013- רואים בנתונים שינוי – 62% מהחתנים העולים מברה״מ שנישאו בישראל ברבנות נישאו ליוצאי ברה״מ לשעבר. כלומר, הרוב הכללי

זה נישואין בתוך העולים. אבל יש גם חתנים וכלות שנישאים לאנשים ממוצא מזרחי. מבחינה אידיאולוגית, בעשור הראשון הייתה מחלוקת בתוך המהגרים בסוגיה של השתלבות מול התבדלות. שמירה של ה״גטו״ הרוסי קשורה למנגנונים שמאפשרים את זה, מנגנונים שמחזקים את הזהות הנפרדת שהתפתחו בארץ משההגירה

הגיעה – עשרות אם לא מאות ארגונים שפעלו לחיזוק הזהות הנפרדת. כלומר,

המנגנונים האלה מנסים לחזק זהות נבדלת. ולא פחות חשוב, זו התפישה של ״גטו״,

מתוך הטענה שהם הגיעו לחברה לבנטינית ים תיכונית מתוך תרבות גבוהה רוסית, והם לא יכולים להתערבב בתרבות הנמוכה הזו. בשנות ה90- המהגרים בברה״מ יצרו בישראל תרבות מקבילה, שהלכה והקיפה תחומי חיים ניכרים שכללו היבטיםשונים של החיים שמאפשרים קיום תרבותי רוסי. זה קשור לעניין של שינוי

והמשכיות. ככל שמספר הילדים של המהגרים עולה וגדל, מתחוללים תהליכים של שינוי. התופעה של ההתבדלות התרבותית בעיקר מאפיינת את האנשים המבוגרים, ובקרב הצעירים עדים לשינויים מאוד משמעותיים. בשנים האחרונותאנו עדים להתארגנות של קבוצה דורית שקוראת לעצמה ״דור וחצי״ שמה שמאפיין אותו זה שחלקם מהגרים, חלקם נולדו בישראל – ומאפיין אותם אימוץ של דפוסי

פעולה שקיימים בקרב המזרחים בישראל. הם עברו ״התמזרחות״. מבחינת הזהות, המהגרים מברה״מ מגדירים את עצמם כיהודים רוסים ולא כישראלים. מה שמעניין שההגדרה של יהודי רוסי זה גם אנשים שבאו מרפובליקות

לא מרוסיה, אלא מאוקראינה או מהרפובליקות האסייתיות. מבחינת התפישות העצמיות שלה, רובם מגדירים עצמם חילונים לעומת האוכלוסייה היהודית הוותיקה. היא שונה בהרבה מאוד מובנים מהחברה הישראלית ומהעליות

הקודמות.

י.   היבטים פוליטיים: במידה רבה אפשר לטעון שההגירה בברה״מ תרמה לשינויים מאוד

מהותיים בפוליטיקה בישראל. לפחות בעשור הראשון, ההגירה מברה״מ הייתה מאוד דינמית בתחום הפוליטי. חילופי השלטון שהתרחשו בישראל – ,92 96 ו,99- הם במידה רבה תולדה של שינויי ההצבעה של המהגרים מברה״מ. בעשור הראשון ההצבעה לא הייתה בעד מפלגה מסוימת, אלא בעיקר נגד הממשלות שכיהנו, הם היו מאוד אופוזיציוניים

והשינוי בהצבעה שלהם הביא לחילופי שלטון. דבר שני שמאוד בולט בהגירה הזו זו התארגנות יחסית מהירה של הקמת מפלגה שמייצגת את המהגרים מברה״מ – ״ישראל בעלייה״, שהשתתפה כבר בבחירות '96 ו'99- – ותוך תקופת זמן מאוד קצרה הצליחו להיות שחקנים מאוד משמעותיים בפוליטיקה בישראל. בהשוואה לגלי הגירה אחרים, עליות אחרות לא הצליחו להתארגן עד '77 )יוצאי אסיה-אפריקה השפיעו על עליית הליכוד( – וזו עלייה

שתוך 5-6 שנים הופכת לשחקן פוליטי בעל השפעה מאוד גדולה. ב'92- המהגרים מברה״מ,

שהגיעו כמות יחסית קטנה בזמן הזה, היו מספיק משמעותיים כדי להביא לניצחון של רבין.

ב96- הרבה יותר השתתפו ותרמו לניצחון של נתניהו. ב'99- תרמו לניצחון של ברק. בבחירות האלה הופיעו 2 מפלגות של עולים – ישראל ביתנו וישראל בעלייה. מ2003- יש

התרסקות של המפלגות של העולים. ישראל בעלייה ירדה ל2- מנדטים ומי שהרוויח מאוד זה

הליכוד ומפלגת ״שינוי״. מ2006- נוצר מצב שעד היום רואים שיש מפלגה אחת של רוסים – ישראל ביתנו של ליברמן. המסרים של ליברמן הם ימניים ביטחוניים, ורוב מצביעיו הם בקרב האוכלוסייה הוותיקה. לא בהכרח המפלגה הזו משרתת את האינטרסים של המהגרים. ככל שעובר הזמן, מצביעים מברה״מ פחות מצביעים לישראל ביתנו ויותר למפלגות אחרות בצד

הימני של המפה, כמו הליכוד, לפיד וכו.'

לסיכום, אין ספק שההגירה הזו הלכה והתגבשה לקבוצה אתנית חדשה. כך שיש 3 קבוצות גדולות: אשכנזים, מזרחים ורוסים. להגירה הזו הייתה השפעה גדולה מאוד על הריבוד בחברה בישראל, על החיים הפוליטיים, על החיים החברתיים. ההגירה הזו הייתה דוגמא להחרפה של היחסים בין

הדתיים לבין החופשיים ולמתחים האתניים שהיו מאוד בולטים בחברה בישראל.