החברה הישראלית – עלייה-הגירה-קליטה

ישראל היא חברת הגירה. רוב הישראלים הם מהגרים בעצמם או דור ראשון למהגרים )למרות שגדל

מספר הישראלים שנולדו בישראל.( חוויית ההגירה עדיין מאוד משמעותית. היו 3 גלי הגירה גדולים,

ההגירה של התקופה הטרום-מדינתית, שנות ה50- וההגירה של שנות ה.90-

.1 ההגירה של שנות ה90- מברה״מ לשעבר:

הגורמים להתבססות הרוסים כקבוצה אתנית נפרדת:

·   היחלשות האידיאולוגיה של כור ההיתוך: בשנות ה50- וה60- האידיאולוגיה

המרכזית הייתה כור היתוך – לחייב את המהגרים החדשים דרך דה-סוציאליזציה לאבד מהתרבות הקודמת שלהם ולהפוך דומים לוותיקים. אידיאולוגיה זו הייתה תקפה במשך השנים, אך בגלל התוצאות שלה כלפי קבוצות של מזרחים בישראל היא נחלשה ובמקומה נוצרה תפישה אחרת של ריבוי של קבוצות. רב-תרבותיות

מכירה בקיומה של קבוצות אתניות, מכבדת אותם וחיה עמן, אך בישראל אין רב-

תרבותית אלא ניסיון של קבוצות מסוימות לכפות על אחרות תרבות מסוימת. המנגנונים שיצרו את האומה היהודית הלכו ונחלשו – הצבא, החינוך והשפה

העברית. אלה מנגנונים שהופעלו מלמעלה כלפי המהגרים שבאו עד שנות ה.90- מה שקרה לאורך זמן – המנגנונים האלה מאבדים את העוצמה שלהם בתוך החברה

בישראל.

·   בתוך המהגרים מברה״מ, וודאי בשנות ה,90- חלק מהאליטות קראו להתבדלות

בתוך החברה בישראל ולא להשתלבות. לפי תפיסה זו, המהגרים הגיעו מתרבות

מאוד גבוהה בברה״מ לחברה לבונטינית ים תיכונית – בה הם לא רוצים להשתלב. הופעלו מנגנונים שונים בקרב המהגרים שנועדו ליצור את המובדלות הזו – בתי

ספר, מערכת תקשורת, עיתונות, טלוויזיה ועוד. כלומר, תהליך ההגירה יצר בהדרגה

קבוצה מסוימת על בסיס רוסי, שהיא מופרדת. הם עברו תהליך של יצירת האחדה. תנאי בסיסי לתהליך הזה הוא בסיס תרבותי משותף – המהגרים מברה״מ יכלו לדבר בינם לבין עצמם בשפה אחת – רוסית. גם אם באת מחזחסטן וגם אם

מאוקריינה, כולם דיברו רוסית וזה היה אמצעי מאוד חשוב ביצירת הזהות הנפרדת.

· מחקרים מראים התגבשות זהות לא רק קולקטיבית נפרדת – אלא גם ברמה האישית. למשל, סקרים בקרב בני נוער או מבוגרים לגבי הגדרה עצמית – גם מי שהגיע מאוקריאנה הגדיר עצמו כיהודי רוסי. כלומר, לא רק אחרים מגדירים אותם

ככה אלא שהם מגדירים כך את עצמם. זה הביא להתגבשות קבוצה אתנית חדשה –

הרוסים.

.2  צירים מרכזיים לניתוח:

א.  גורמי הגירה:

·   שינוי במדיניות של ברה״מ שאפשרה הגירה החוצה, לא רק של יהודים, כחלק

מתהליך התפוררות האימפריה הסובייטית. נוצרה בפעם הראשונה אפשרות לאנשים

לצאת מברה״מ.

·   ממשלת ישראל הגיעה להסכם עם ממשלת ארה״ב למנוע הגירה של יהודים

מברה״מ לארה״ב. התוצאה – מי שרוצה להגר, המקום העיקרי אליו הם רוצים להגר

סגור בפניהם.

·   התמוטטות ברה״מ יצרה חוסר וודאות כלכלית מאוד גדולה, מה שהביא לנדידת

עמים מאוד גדולה של יהודים שבחרו לצאת כי הייתה להם אלטרנטיבה.

ב. גודל ההגירה:

עד 2015 הגיעו לישראל קצת יותר ממיליון איש במשך 25 שנה. אם מסתכלים עליהם היום, מדובר ב750 אלף איש בישראל, מכיוון שהייתה הגירה של יותר מ150- אלף מישראל למקומות אחרים במשך השנים. מתוך ה750- אלף, אנו מדברים על כ200- אלף ילידי ישראל והיתר הם ילידי ברה״מ. רובם הגדול של המהגרים מברה״מ הגיעו לישראל, ועוד קבוצה גדולה היגרה לגרמניה – שרצתה לבנות מחדש את הקהילות היהודיות שהושמדו בשואה ולכן אפשרה להם להגר לגרמניה. היום אנחנו מדברים על הקבוצה הזו של המהגרים

מברה״מ והילידים להורים מברה״מ כקבוצה הגדולה ביותר מבחינת ארצות מוצא בישראל.