פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: היהודים בספרות ההלניסטית – אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

התקופה ההלניסטית

העניין בעמים מזרחיים התחיל עוד לפני התקופה של אלכסנדר. סוף המאה הרביעית לפנה"ס. אנחנו מוצאים טענה  להתחלה של התרבות  מחוץ  ליוון- מזרחית  או  מצרית.  עם  הכיבושים של אלכסנדר

העולם נהיה קטן ובכל מקום דיברו באותה השפה, אפשר היה בקלות למדוד ממקום למקום. אז

העניין הזה של מה שמעבר לגבולות יוון היה יכול לקבל סיפוק ותשובות. לא פתאום התחילו להתעניין  ביהודים  אלא  העניין  הוא כללי של  עמים מחוץ לגבולות יוון. אין קונצנזוס במחקר לגבי הסדר הכרונולוגי על הופעת היהודים בכתיבה. פחות או יותר כותבים כולם לא הרבה יותר מאוחר מאשר הכיבושים של אלכסנדר (שקרו בסוף המאה הרביעית לפנה"ס.) בהתחלה המידע שמובא לגבי יהודים

 הוא מידע מאוד לא ברור ומאוד לא  מדויק. בעצם אין עדיין שיטה מדעית בכתיבה על העמים. בתקופה הזאת המידע עדיין בא לא מתעודות ממש אלא מדיווחים של החיילים של אלכסנדר (שטיילו בכל העולם המוכר המזרחי) ולכן כשחזרו היו להם הרבה סיפורים על מה שראו. כנראה שהסיפורים האלו לא בדיוק תאמו את המציאות. גם הסוחרים סיפרו על דברים שראו. המגעים עם היהודים היו מקריים ולא שיטתיים וזה בא לידי ביטוי בעדויות. עוד לפני תקופתו של אלכסנדר, אריסטו הפילוסוף

כתב על אגם בארץ שנקראת "פלשיתנה" שבו העצמים לא טובעים ושבו לא חיים דגים בגלל המלח. הטון הוא פנטסטי כלומר כאילו שמספרים על משהו שאין לו אחיזה מציאותית אלא דמיוני. כל המידע

שהסופרים האלה מקבלים הם תופסים אותו לפי הקטגוריות של המנטליות היוונית של אותה תקופה. רוב האנשים שכותבים בתקופה זו הם אנשים שלא נולדו ממש ביוון אלא באזורים ליד כמו למשל

בקפריסין ולא היה היסטוריון. הוא היה שייך

הפילוסוף שנולד

קליארקוס  (עשינו  עליו  עבודה  ).

לביה"ס  ההיפרטטי  של אריסטו. היה אחד מתלמידיו  שכתב  על תרבויות המזרח. יכול להיות שהוא

בעצמו נסע למזרח.

השפעה הלניסטית מרשימה ניכרת גם בתחום החינוך: על פי האידיאל  היווני, החינוך (פאידאיה)

מבוסס על איזון בין הרוח והגשמיות. שני המרכיבים קשורים, והחינוך היווני כולל את שניהם במקום

אחד, והוא הגימנסיון (מהמילה גימנוס, עירום) .

גימנוסופיסטים היו הודים. גימנו = ערומים (כנראה שלא התלבשו) וסופיסטים זה זרם של פילוסופים. חינוך יווני התמקד באימוני האדם בכללותו, שכלל חינוך של הנפש, גוף, ודמיון. המטרות הספציפיות

של החינוך היווני היו שונות מפוליס לפוליס. הספרטנים,למשל, הניחו דגש גבוה על אימונים צבאיים,

יותר גם

ומאוחר

מחול,

ספרות,

לב למוסיקה,

תשומת

יותר

נתנו

מסורתי

באופן

האתונאים

ואילו

טיעון

הצגת

ופלפול-אמנות:

רטוריקה,

גם פילוסופיה,

כמו

וכימיה,

ביולוגיה

כגון

הטבע,

למדעי

באמצעות שני סיבה והטעיה כדי לשכנע את הציבור להסכים עם נקודת מבט מסוימת. חינוך פורמלי יווני היה בעיקר לגברים, והיה, באופן כללי, אינו מוצע לעבדים ולנשים. רק בספרטה היו צפויות נשים

כדי להפעיל את פוליס ואילו הגברים היו בחזית, ולכן קיבלו חינוך גופני פורמלי.

פילון– הפילוסוף היהודי הראשון. היה גר באלכסנדרייה.

שנה לפני

344

פילוסוף ונביא יווני שחי

זולואוסטר-

איראנים ולא הודים. ממשיכים של

מאגים–

אלכסנדר. הם היו מסוגלים לקרוא את הכוכבים וגם לשנות את הגורל שהכוכבים מחליטים עליו.

קליארקוס- איך אנחנו יודעים שהוא הגיע למזרח- כי הוא העתיק שם שני פסוקים שמקורם בנבואה

של דלפיס: "כילדים היו מחונכים, כבני נוער שלטו בעצמכם, כמבוגרים היו עושי צדק ובמוות-בלי

חרטות."

קליארקוס, נולד בסולי בקפריסין, היה פילוסוף יווני במאה ה0- עד ה3- לפני הספירה, השייך לבית

הספר הנודד של אריסטו. הוא אחד מתלמידיו של אריסטו. הוא כתב בהרחבה על תרבויות מזרח,   והוא חשב על לנסוע לעירו אי-חאנום (אלכסנדריה  בהאוקסוס,) באפגניסטן המודרנית. סביב 394 לפנה"ס, קליארקוס כתב בהרחבה על תרבויות מזרח, מפרס להודו, וחלקים מכתביו נשתמרו על ידי חוקרים מאוחר יותר. אולי להסתמך על הניסיון האישי שלו, קליארקוס כתב בהרחבה על הקשר בין

דתות המערביות והמזרחיות, גם אם הידע שלו על הפילוסופיות המזרחיות שלו היה מעורפל למדי.