ראשית המהפכה הצרפתית

      –   האסיפה הלאומית)17.6.1789( – השדרה השלישית פורשת והם מקימים לעצמם אסיפה לאומית.

אחת הדמויות המשפיעות ביותר בשלב זה הוא אציל ליברלי בשם מירבו)1749-1791( והוא בעד

חקיקה יותר רציונלית. באסיפה זאת הם מנסים לראות מה הם יעשו. –  שבעות "מגרש הטניס)20.6.1789(" – ישנו איור של ז'אק לואי דוד. ישנן שמועות שהמלך ישלח

חיילים לפזר את האסיפה הלאומית. הם נשבעים לא להתפזר עד שהם יסכימו על חוקה. הם

מבטיחים כי הם יקימו משטר צודק, יביאו רפורמות.

–   הקמת המשמר הלאומי(יולי :)1789 בראשו עומד אציל, גיבור לאומי – המרקיז דה לה

פאייט)1757-1834( והוא מקים משמר אשר יגן על העם. הוא ממציא את הטריקולור(אדום, לבן

כחול.) –     נפילת הבסטיליה)14.7.1789( – הרגע המכונן בו ההמון מסתער על בית הכלא הפוליטי אשר מכיל

בתוכו אסירים פוליטיים. הם נכנסו למקום, הרגו את השומרים, תפסו את ראש הכלא של

הבסטיליה ולמעשה לא שחררו אף אחד חשוב(היו כלואים בכלא רק 7 אסירים.) זהו למעשה אקט

סמלי שבו ההמון אומר "הדברים הולכים להשתנות," זוהי מעין הוצאת קיטור.

קץ הפיאודליזם

–  האימה הגדולה(יולי-אוגוסט :)1789 ברחבי צרפת מתפשטות שמועות שהאצולה והכמורה יתנקמו

בעם וכל הרפורמות והשינויים לא יקרו ולכן פורץ מרד עממי, לא מאורגן. ישנה השתלטות על בתי אחוזות ושריפתן(שם ישנם מסמכים שמראים מי שייך למי, מי חייב למי.) כל המדינה נראית על

סף אנרכיה והפחד הוא מה שמניע את המהפכה.

– צווי אוגוסט: הכרזות על ביטול זכויות היתר:)4.8.1789(

·   זהו רגע שבו ישנה הרגשה שהכול מותר, הכול יכול להשתנות לטובה.

·   המלך מוכרז "אבי העם" ו"משיב החירויות הצרפתיות." אין וויתור על המלך ויש לו

תפקיד אך הוא לא שולט בעם, יש לו חובה לעם והוא צריך להושיב את החירויות

הצרפתיות. ישנה רגולציה של השלטון, שלטון טוב יותר.

·  שאיפה למלוכה חוקתית המבוססת על אינטרסים ובעלי עניין. יהיו זכויות יסוד, חוקים

והמלך גם יהיה כפוף לחוקים.

–  הצהרת זכויות האדם והאזרח:)26.8.1789(

· שיח הנאורות הופך לשיח פוליטי מעשי.

·     הכותבים של ההצהרה הם נציגי העם הצרפתי, ישנה אסיפה לאומית, האסיפה שייכת

ללאום.

· ישנן רפורמות בגלל שחיתות של הממשלות, הם רוצים להסדיר את הזכויות והחובות.

·    ישנה הפרדת רשויות(רשות מחוקקת ומבצעת.)

·    שמירה על טובת הכלל.

·  כל זאת בנוכחותה ובחסותה של הישות העליונה.

·   כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות – ישנו שוויון בפני החוק, זוהי

זכות יסוד, טבעית.

· מטרת ההתאגדות היא לשמור על הזכויות הטבעיות של האדם.

·  הריבון הוא האומה – לא המלך.

·  חופש – יש לאדם חופש מוחלט כל עוד הוא לא פוגע באדם אחר.

·  אין למנוע פעולות אשר החוק לא אסר עליו.

·  אין להאשים או לכלוא אף אדם – ישנו משפט הוגן, עם עורכי דין.

·  אין להעניש אדם, אלא בתוקף החוק – אדם הוא חף מפשע עד שנקבעת אשמתו.

·   אין להטריד אדם בשם דעותיו – חופשת דעות, חופשת דת, חופש ביטוי.

· הבטחת זכויותיו של האדם והאזרח מצריכות כוח ציבורי – הקמת המשמר הלאומי, כדי

להגן על העם.

·   את נטל המיסים צריך להטיל בצורה שווה על כל האוכלוסייה – האזרחים שותפים

לקביעת המס.

·  יהיו נציגים של הציבור ולהם חייבים דין וחשבון.

· הפרדת סמכויות.

·  זכות לקניין – אנשים בעלי קניין רוצים לשמור על הרכוש שלהם, קניין נחשב לזכות יסוד.

האזרח הוא אדם בעל רכוש.

–   הבאת המלך לפריס)6.10.1789( – ההמונים באים ללוות את המלך לפריס, הם רוצים אותו קרוב

אליהם ולא בורסאי.

נשים במהפכה

מתחיל להתעורר שיח אחר וחשוב להזכיר את המרקיז דה קונדורסה)1743-1793( אשר כותב

פמפלט פוליטי על זכויות נשים.