כדאי לדעת

התפתחות דתיות חדשה: יש שילובים של סוגים שונים של דתיות ומיסטיקה, חיבורים של רוחניות ואלמנטים של ניו-אייג,' נכתבו ספרים על התופעה הזו של הדתיות החדשה

הערות מקדימות: א. מקום הדת בחברות המודרניות: משחר ההיסטוריה יש לדתות חשיבות מאוד משמעותית. בעשורים האחרונים יש שינוי ביחסים שבין המדינה לדת, זה קשור למקום

. תעסוקה – פרוליטריזציה: לאורך השנים חלו שינויים דיי משמעותיים בנושא התעסוקה – המשמעותי ביותר הוא פרולטריזציה. אם בשנות ה60- מחצית מהפלסטינית עבדו בחקלאות –

מאמרים: חילון ללא חילוניות \ גיא בן פורת מטרת המאמר: לבחון את הקשר שבין תהליכי החילון לבין הליברליזם תוך ניסיון להסביר את הסתירה שמתקיימת לכאורה

חרדים-מזרחים: ש״ס · הסברים לצמיחת-התפשטות ש״ס: ש״ס צמחה ב84- ומאז היא שחקנית מאוד משמעותית בפוליטיקה הישראלית. זה אחד הנושאים הנחקרים ביותר, אולי כי הם נתפשים

·   התרחבות והתפרקות חברת הלומדים: o   התרחבות: § גידול מואץ של הקהילות החרדיות. ב48- היו 30 אלף חרדים בישראל, ב2009- 750 אלף חרדים, ב2017- קצת

ציונות דתית: ·   משותפים זוטרים לתחושת עליונות: עד 1967 או 74 )הקמת גוש אמונים,( הציונות הדתית בישראל הייתה קבוצה חברתית ופוליטית שהייתה שותפה זוטרה של

א. חילוניים/חופשיים: פרופ' גיא בן פורת כתב ספר ב2016- בשם ״חילונו של המרחב הציבוריבישראל״, והוא מעלה טענה מאוד מעניינת לגבי מה שקורה ביחסים שבין דתיים

מהתגוננות להתפשטות: החברה החרדית הלכה וגדלה מבחינה מספרית לאורךזמן. ב1948- הקהילה החרדית בישראל מתוך אוכלוסייה של 700 אלף מנתה כ30- אלף. ב,1990- החברה החרדית מונה

ההיבט המשפטי: חופש דת אך לא חופש מהדת א. דיני אישות – נישואין וגירושין: הנישואין בישראל הם נישואים דתיים בלבד שמעוגנים על ידי הרבנות הראשית,

היבט גיאוגרפי–מרחבי: אפשר לומר שככל שעולה רמת הדתיות, כך עולה רמת ההתבדלות הגיאוגרפית או להיפך. ההנחה היא שהמיעוט מתבדל מהרוב אבל לא בהכרח. ·   התבדלות

מדידה של הקבוצות השונות: גודל הקבוצות תלוי בקריטריונים ·   הגדרה עצמית: מכון גוטמן/למ״ס: סקרים ומחקרים שואלים אנשים איפה הם נמצאים על הרצף הזה. מכון גוטמן

ההקשר החברתי:א. חלוקה לגוונים: דתיים לאומיים: הציונות הדתית מתאפיינת כקבוצה שמייצגת תפישה שרואה דת ולאום כמקשה אחת – תורת ישראל לעם ישראל בארץ ישראל. זו

סגירת תרבותית: בשנים הראשונות של ההגירה מברה״מ )עד (2000 התנהלו ויכוחים מאוד גדולים בקרב המהגרים והאליטות של המהגרים לגבי הסוגיה של האם צריך להיטמע בחברה

·   כשרות: חלק גדול מהיהודים מברה״מ היו רגילים מהבית לאכול אוכל לא כשר. מבחינת העלויות, בשר לבן הרבה יותר זול מבשר פרה. המהגרים, חלק מהם

אין ספק שחלק גדול ממה שקרה פה בשנות ה90- קשור להגירה מברה״מ. מה קרה להגירה מברה״מ כאשר הם הגיעו לכאן? צריך להבחין בין השנים הראשונות

ההגירה מברה״מ לשעבר ומתחים אתניים: חלק ניכר מהמהגרים הגיעו לכאן בלית ברירה, ורבים הגיעו לארץ מכיוון שמנעו מהם את האפשרות ללכת לארה״ב. זו אוכלוסייה שהמוטיבציה

סכסוך, מלחמה וצבא . היחלשות האומה במדים – מצבא עם לצבא מקצועי: האומה במדים שנוצרה בתקופה הטרום-מדינתית הלכה והתחזקה בשנות ה60- וה,70- ואפשר לומר שעד

ההגירה של שנות ה90- מברה״מ לשעבר: מאפיינים דמוגרפיים: דפוסי קליטה: ·   בתקופה הטרום-מדינתית: קליטת שוק וקליטה פוליטית: מנגנון עיקרי של קליטה היה ״קליטת שוק״ –

ההגירה של שנות ה90- מברה״מ לשעבר:  מאפיינים דמוגרפיים: ·   גיל: האוכלוסייה של העולים מברה״מ היא אוכלוסייה הרבה יותר מבוגרת מהאוכלוסייה הוותיקה. הגיל החציוני שלהם הוא

ישראל היא חברת הגירה. רוב הישראלים הם מהגרים בעצמם או דור ראשון למהגרים )למרות שגדל מספר הישראלים שנולדו בישראל.( חוויית ההגירה עדיין מאוד משמעותית. היו

הבדלים תרבותיים: החברה בישראל מורכבת מקבוצות שונות עם תרבויות שונות. מדיניות ״כור ההיתוך״ שהופעלה בשנות ה50- שאפה ופעלה כדי להביא להטמעה של המהגרים השונים בתוך

.   גורמים למבנה ריבודי על בסיס עדתי: ·   גורמי פתיחה: o   המהגרים נכנסו למבנה שעוצב על ידי יוצאי אירופה, וחלוקת משאבים שבוצעה על פי שייכות

תעסוקה ומשלחי יד: אם מסתכלים על סוגים של עבודות, ניתן לדבר על חלוקה עדתית בשוק העבודה. לפני כן, חשוב לראות שמה שקרה לאורך זמן –

היבטים ריבודיים: ·   השכלה: כשמדברים על השכלה, צריך להיות ערים לכמה תהליכים שהתרחשו לאורך זמן: o   צמצום פערי השכלה ברמות נמוכות: הפערים הגדולים בין מזרחים

היבט מרחבי של החלוקה העדתית: עד שנות ה90- התקיימה במידה רבה בישראל חלוקה עדתית בתוך המרחב. חלק גדול מהמזרחים התגוררו בעיירות פיתוח, במושבים ובשכונות העוני

השסע האתני בקרב יהודים ממדים מרכזיים בניתוח: א.  הגדרת האוכלוסייה: ·   הגדרה ״אובייקטיבית״: אסיה–אפריקה – אירופה–אמריקה. הגדרה שנוצרה על ידי רשויות המדינה, הלמ״ס ומשרדים ממשלתיים.

שנות ה80- – תהליכי שינוי: o  עלייה ברמת ההשכלה של יוצאי אסיה–אפריקה: עלייה הדרגתית, בהתחלה השכלה תיכונית ואחר כך אקדמית. זה הביא לכך שהתחיל להיווצר

המדינה והתעצמות העוני בחברה החרדית: אם אנחנו רוצים להבין את העוני הרב בחברה החרדית בישראל, צריך להסתכל איך המדינה תרמה בפעולות שלה ליצירת העניים החרדים

.  כיצד נוצר המבנה הריבודי – ניתוח לאורך זמן: המדינה הישראלית מפעילה מדיניות של הפקעת קרקעות בכמה צורות. צורה אחת של הפקעה זה באמצעות נכסי

התרחבות פערים בחברה בישראל: שנות ה50- וה:90- נקודת זמן אחת שבה חלו התרחבות של פערים היא בשנות ה50- והשנייה בשנות ה,90- בשתי הנקודות האלה השפיע

המעמד הבינוני – :45% המעמד הבינוני בישראל מורכב מאנשים שמועסקים במקצועות של פקידות, שירותים, טכנאים, הנדסאים, עצמאיים קטנים, שכירים וכו.' מדברים על הישראלי הממוצע, אנשים

א. מקורות אי-השוויון: אי-שוויון היא תופעה שקיימת בכל החברות האנושיות שמוכרות לנו, מהפשוטות ביותר מבחינה טכנולוגית ועד המורכבות ביותר. אי-השוויון קיים מסיבה בסיסית – נדירות

דמוקרטיה אתנית דמוקרטיה אתנית היא משטר דמוקרטי שבו מוענקות זכויות לא לכל האזרחים, אלא יש העדפה של קבוצת לאום. בדמוקרטיה מסוג זה, העקרונות הבסיסיים של

סטיות הדמוקרטיה הישראלית מהדגם הליברלי: .1 היעדר חוקה: החוקה משמשת כלי לריסון השלטון, להחלשת העוצמה שלו. כל מי שמכיר היסטוריה של חברות אחרות, יודע שגם

המושג המרכזי: הדמוקרטיה הליברלית המרכז בדמוקרטיה הליברלית הוא האזרח – זה סטטוס אוניברסלי שלא תלוי במוצא או במגדר. יש לו זכויות וחובות במסגרת מדינת הלאום.

מאז 1977 ועד 1996 ניתן לומר שחל שינוי דרמטי בפוליטיקה הישראלית. זו מערכת פוליטית עם שני גושים גדולים – גוש ימין וגוש שמאל, כאשר בתוך

הקשר שבין מעמד, אתניות והצבעה בישראל: אם נסתכל על התקופה שלפני הקמת המדינה, היה קשר מובהק בין מעמד כלכלי חברתי לבין הצבעה פוליטית. שכירים ובעיקר

התפתחות הפוליטיקה הפופוליסטית: דני פילק מתייחס במאמרו לכך שקיימת חוסר בהירות לגבי המושג פופוליזם. לטענתו, יש שני סוגים של פופוליזם – סוג אחד הוא פופוליזם

·   התפתחות הפוליטיקה הקורפורטיסטית ושקיעתה: אם נסתכל בתחום של חברה וכלכלה, נראה שלאורך הזמן החשיבות של המפלגות בישראל הלכה ונחלשה, ומקומן נתפס על ידי שחקנים

.  כיצד נוצר המבנה הריבודי – ניתוח לאורך זמן: .I     תקופת טרום המדינה: החברה בישראל היא חברה חדשה. יש לזה משמעויות מאוד גדולות מבחינת הריבוד,

הפוליטיקה בישראל חודרת לתחומי חיים שונים יותר מהמקובל במדינות מערביות אחרות. אם מסתכלים לאורך זמן ניתן לראות שחלו שינויים מאוד משמעותיים בפוליטיקה בישראל: מצד אחד,

תוכנית הייצוב של 1985 והניאו-ליברליזם: תוכנית הייצוב נועדה להחזיר את ההתנהגות הכלכלית הסבירה לכלכלה בישראל. מכאן ואילך יחול שינוי מאוד גדול בכלכלה ובחברה בישראל –

תהליכי גלובליזציה ויחסי מדינה-חברה: אירועים בסביבה העולמית משפיעים גם על יחסי המדינה וחברה בישראל. יש ויכוחים מאוד גדולים בין חוקרים בנוגע לתהליכים אלה: יש חוקרים

§   שליטה באוכלוסייה ובטריטוריה הפלשתינית בשטחים: עד הסכם אוסלו, ישראל ניהלה את השטחים הללו באמצעות המשטר הצבאי שבראשו עומד מנהל פעילות הממשלה בשטחים, שהוא קצין

בינוי כלכלה מלמעלה: המדינה השתלטה על כל המשאבים ובשנות ה50- עד אמצע שנות ה80- בישראל היה דפוס של מדיניות כלכלית שידועה בשם ״מדינה מפתחת״. זה

מרכזיות המדינה ושינויים במעמדה: ניתוח לאורך זמן מושגים מרכזיים: מדינה, חברה אזרחית, הגמוניה )עמדה של קבוצה מסוימת או קבוצות מסוימות השולטות באמצעי הייצור, בהון הכלכלי,

  יחסים עם ארגונים לא מדינתיים: o   תחום הביטחון – פירוק מטה הפלמ״ח: הפלמ״ח ב1948- היה הפיקוד המאורגן ביותר בצבא וניו בו 3 חטיבות מרכזיות.

.2 פיריודיזציה: ברוב ספרי ההיסטוריה, מחלקים את העולים לפי עליות. אך מניין מגיעה החלוקה הזו? היא לא מבוססת על ממצאים היסטוריים אלא על פרי התודעה

המשכיות ושינוי .1 מקורות היסטוריים של החברה הישראלית: אם נסתכל על החברה בישראל בתקופה המודרנית, אנחנו יכולים לדבר על שלוש תקופות: התקופה העותמנית )עד ,(1917