כדאי לדעת

"הרומן של ססוסטריז" – היו כמה פרעונים שקראו להם באותו שם, אבל בעצם כל השליטים האלו בעבודה האת התקבצו לאדם אחד שהפך להיות גיבור אגדי

המצרים והחוק התלמי: ההתייחסות ליהודים וליהדות בכתבים שנכתבו במצרים, בתקופה המאה השלישי לפני הספירה. חייבים להתייחס לספרות שנכתבה במצרים לאו דווקא בקשר ליהודים. תלמי: הצאצאים

עוד נימוק נגד האותנטיות של הקטע- יוסף נותן במקום אחר רשימה של כל הכוהנים הגדולים וחזקיה      לא נמצא שם. יש אפשרות שהמילה שהוא מתרגם ארכי

עדותו של הקטאיוס אצל יוסף בן מתתיהו ואצל דיאודורוס, האם הטון זה אותו טון? האם ההתיחסות היא דומה בשני המקרים או שהיא שונה? אצל דיאודורוס

תאופרסטוס עוסק בנושא כללי: מהי צורת הפולחן הטובה ביותר? הוא מבדיל בין שתי תקופות- השלב הראשון של האנושות והשלב השני. ..   בשלב הראשון הוא טוען

התקופה ההלניסטית העניין בעמים מזרחיים התחיל עוד לפני התקופה של אלכסנדר. סוף המאה הרביעית לפנה"ס. אנחנו מוצאים טענה  להתחלה של התרבות  מחוץ  ליוון- מזרחית  או 

חברתית- כל החיילים של אלכסנדר שמפוזרים בכל העולם מקימים משפחות. כעת יש שילוב של יוונים עם אחרים. מבחינה חברתית יש חידוש משמעותי בתקופה זו. כלכלית-

מאורעות היסטוריים בארץ בימי אלכסנדר: א.  הכרה בזכות לחיות ע"פ חוקי האבות- למשל, חוק השמיטה. כל שנה שביעית, קיבלו פטור ממסים. ב.  בנייין המקדש השומרוני-

אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית השם אלכסנדרוס נגזר מהפועל אלקסו=מגן ומהשם עצם אנר\אנדרוס= איש. המשמעות: מגן האנשים אלכסנדרוס היה יחסית טוב ליהודים ולכן באזור

חשיבות ההכרה ביהודים אצל היוונים בפולמוס בין היוונים ליהודים בזמנו של בן מתיתיהו ולפני כן: ליהודים היה כל אינטרס למצוא זכר של מודעות לקיום שלהם

נשאלת השאלה מתי היוונים שמו לב בפעם הראשונה לתושבים באזורם, ובייחוד היהודים. באזור החוף  של א"י ישבו הפלישתים והפיניקים ועסקו במסחר. לכן היו יחסים מסחריים

מה המקום של המדינה עצמה בכלכלה בישראל? אפשר לטעון שמאז שנות ה,80- המדינה בישראל נסוגה מהפעילות הכלכלית והיא פחות מעורבת בכלכלה. אבל זה לא הדבר

סכסוך,מלחמה, צבא שינויים פנימיים בחברה בישראלית: o   המאבק על הזהות הקולקטיבית: יש מאבק נמשך על מהי הישראליות ואיך מגדירים אותה. זה מאבק שמתנהל בזירות שונות,

סכסוך, מלחמה וצבא א. שאלות מרכזיות בספרות על יחסי צבא-חברה: ·   גישת יחסי צבא–חברה – הורוביץ וליסק: בין המערכת הצבאית לפוליטית התפתחו יחסי גומלין על

.7 סוגיית הזהות: א. בקרב המיעוט: ישראליזציה-פלסטינזציה ·   מערכות זהות: o   הזהות הלאומית – זהות שקשורה לטריטוריה לאומית )מצרית, ירדנית, איראנית, לבנונית ופלסטינית.( o   זהות

.  פערים כלכליים: ·   הכנסה – פערים ניכרים: במהלך השנים הפערים העצומים בהכנסות הלכו והצטמצמו אבל גם כיום קיימים פערים גדולים – פא״י מרוויח 67%

4 הפרדה: א. הפרדה תרבותית: ישנן שתי קבוצות לאומיות עם מאפיינים לאומיים שונים – היסטוריה, דתיות, לאומיות וכו.' אבל לאורך השנים אפשר לזהות בתחום של

1הערות מוקדמות: א. השסע החריף ביותר בחברה הישראלית: זה שסע שחריפותו באה לידי ביטוי בכך שיש לו בסיסיים לאומיים, ריבודיים, חברתיים ופוליטיים. מקורות השסע הם

התפתחות דתיות חדשה: יש שילובים של סוגים שונים של דתיות ומיסטיקה, חיבורים של רוחניות ואלמנטים של ניו-אייג,' נכתבו ספרים על התופעה הזו של הדתיות החדשה

הערות מקדימות: א. מקום הדת בחברות המודרניות: משחר ההיסטוריה יש לדתות חשיבות מאוד משמעותית. בעשורים האחרונים יש שינוי ביחסים שבין המדינה לדת, זה קשור למקום

. תעסוקה – פרוליטריזציה: לאורך השנים חלו שינויים דיי משמעותיים בנושא התעסוקה – המשמעותי ביותר הוא פרולטריזציה. אם בשנות ה60- מחצית מהפלסטינית עבדו בחקלאות –

מאמרים: חילון ללא חילוניות \ גיא בן פורת מטרת המאמר: לבחון את הקשר שבין תהליכי החילון לבין הליברליזם תוך ניסיון להסביר את הסתירה שמתקיימת לכאורה

חרדים-מזרחים: ש״ס · הסברים לצמיחת-התפשטות ש״ס: ש״ס צמחה ב84- ומאז היא שחקנית מאוד משמעותית בפוליטיקה הישראלית. זה אחד הנושאים הנחקרים ביותר, אולי כי הם נתפשים

·   התרחבות והתפרקות חברת הלומדים: o   התרחבות: § גידול מואץ של הקהילות החרדיות. ב48- היו 30 אלף חרדים בישראל, ב2009- 750 אלף חרדים, ב2017- קצת

ציונות דתית: ·   משותפים זוטרים לתחושת עליונות: עד 1967 או 74 )הקמת גוש אמונים,( הציונות הדתית בישראל הייתה קבוצה חברתית ופוליטית שהייתה שותפה זוטרה של

א. חילוניים/חופשיים: פרופ' גיא בן פורת כתב ספר ב2016- בשם ״חילונו של המרחב הציבוריבישראל״, והוא מעלה טענה מאוד מעניינת לגבי מה שקורה ביחסים שבין דתיים

מהתגוננות להתפשטות: החברה החרדית הלכה וגדלה מבחינה מספרית לאורךזמן. ב1948- הקהילה החרדית בישראל מתוך אוכלוסייה של 700 אלף מנתה כ30- אלף. ב,1990- החברה החרדית מונה

ההיבט המשפטי: חופש דת אך לא חופש מהדת א. דיני אישות – נישואין וגירושין: הנישואין בישראל הם נישואים דתיים בלבד שמעוגנים על ידי הרבנות הראשית,

היבט גיאוגרפי–מרחבי: אפשר לומר שככל שעולה רמת הדתיות, כך עולה רמת ההתבדלות הגיאוגרפית או להיפך. ההנחה היא שהמיעוט מתבדל מהרוב אבל לא בהכרח. ·   התבדלות

מדידה של הקבוצות השונות: גודל הקבוצות תלוי בקריטריונים ·   הגדרה עצמית: מכון גוטמן/למ״ס: סקרים ומחקרים שואלים אנשים איפה הם נמצאים על הרצף הזה. מכון גוטמן

ההקשר החברתי:א. חלוקה לגוונים: דתיים לאומיים: הציונות הדתית מתאפיינת כקבוצה שמייצגת תפישה שרואה דת ולאום כמקשה אחת – תורת ישראל לעם ישראל בארץ ישראל. זו

סגירת תרבותית: בשנים הראשונות של ההגירה מברה״מ )עד (2000 התנהלו ויכוחים מאוד גדולים בקרב המהגרים והאליטות של המהגרים לגבי הסוגיה של האם צריך להיטמע בחברה

·   כשרות: חלק גדול מהיהודים מברה״מ היו רגילים מהבית לאכול אוכל לא כשר. מבחינת העלויות, בשר לבן הרבה יותר זול מבשר פרה. המהגרים, חלק מהם

אין ספק שחלק גדול ממה שקרה פה בשנות ה90- קשור להגירה מברה״מ. מה קרה להגירה מברה״מ כאשר הם הגיעו לכאן? צריך להבחין בין השנים הראשונות

ההגירה מברה״מ לשעבר ומתחים אתניים: חלק ניכר מהמהגרים הגיעו לכאן בלית ברירה, ורבים הגיעו לארץ מכיוון שמנעו מהם את האפשרות ללכת לארה״ב. זו אוכלוסייה שהמוטיבציה

סכסוך, מלחמה וצבא . היחלשות האומה במדים – מצבא עם לצבא מקצועי: האומה במדים שנוצרה בתקופה הטרום-מדינתית הלכה והתחזקה בשנות ה60- וה,70- ואפשר לומר שעד

ההגירה של שנות ה90- מברה״מ לשעבר: מאפיינים דמוגרפיים: דפוסי קליטה: ·   בתקופה הטרום-מדינתית: קליטת שוק וקליטה פוליטית: מנגנון עיקרי של קליטה היה ״קליטת שוק״ –

ההגירה של שנות ה90- מברה״מ לשעבר:  מאפיינים דמוגרפיים: ·   גיל: האוכלוסייה של העולים מברה״מ היא אוכלוסייה הרבה יותר מבוגרת מהאוכלוסייה הוותיקה. הגיל החציוני שלהם הוא

ישראל היא חברת הגירה. רוב הישראלים הם מהגרים בעצמם או דור ראשון למהגרים )למרות שגדל מספר הישראלים שנולדו בישראל.( חוויית ההגירה עדיין מאוד משמעותית. היו

הבדלים תרבותיים: החברה בישראל מורכבת מקבוצות שונות עם תרבויות שונות. מדיניות ״כור ההיתוך״ שהופעלה בשנות ה50- שאפה ופעלה כדי להביא להטמעה של המהגרים השונים בתוך

.   גורמים למבנה ריבודי על בסיס עדתי: ·   גורמי פתיחה: o   המהגרים נכנסו למבנה שעוצב על ידי יוצאי אירופה, וחלוקת משאבים שבוצעה על פי שייכות

תעסוקה ומשלחי יד: אם מסתכלים על סוגים של עבודות, ניתן לדבר על חלוקה עדתית בשוק העבודה. לפני כן, חשוב לראות שמה שקרה לאורך זמן –

היבטים ריבודיים: ·   השכלה: כשמדברים על השכלה, צריך להיות ערים לכמה תהליכים שהתרחשו לאורך זמן: o   צמצום פערי השכלה ברמות נמוכות: הפערים הגדולים בין מזרחים

היבט מרחבי של החלוקה העדתית: עד שנות ה90- התקיימה במידה רבה בישראל חלוקה עדתית בתוך המרחב. חלק גדול מהמזרחים התגוררו בעיירות פיתוח, במושבים ובשכונות העוני

השסע האתני בקרב יהודים ממדים מרכזיים בניתוח: א.  הגדרת האוכלוסייה: ·   הגדרה ״אובייקטיבית״: אסיה–אפריקה – אירופה–אמריקה. הגדרה שנוצרה על ידי רשויות המדינה, הלמ״ס ומשרדים ממשלתיים.

שנות ה80- – תהליכי שינוי: o  עלייה ברמת ההשכלה של יוצאי אסיה–אפריקה: עלייה הדרגתית, בהתחלה השכלה תיכונית ואחר כך אקדמית. זה הביא לכך שהתחיל להיווצר

המדינה והתעצמות העוני בחברה החרדית: אם אנחנו רוצים להבין את העוני הרב בחברה החרדית בישראל, צריך להסתכל איך המדינה תרמה בפעולות שלה ליצירת העניים החרדים

.  כיצד נוצר המבנה הריבודי – ניתוח לאורך זמן: המדינה הישראלית מפעילה מדיניות של הפקעת קרקעות בכמה צורות. צורה אחת של הפקעה זה באמצעות נכסי

התרחבות פערים בחברה בישראל: שנות ה50- וה:90- נקודת זמן אחת שבה חלו התרחבות של פערים היא בשנות ה50- והשנייה בשנות ה,90- בשתי הנקודות האלה השפיע