ציוני דרך, נקודות יסוד כדי להתמצא
.1 צמיחת אוכלוסין
אוכלוסיית אירופה מוכפלת במאה ה18- מסביבות ה100- מיליון לכמעט 200 מיליון (במאה
ה19- תוכפל שוב)
זה אומר שתעשיינים מודאגים. תחזיות קודרות: תומאס רוברט מלתוס )Malthus( – 1766-1834
מלתוס מסתכל, עושה חישובים סטטיסטיים, ואומר – יש בעיה, האוכלוסיה גדלה מהר מדי,
אין מזון, תהיה הצפה. הוא לא יכול היה לחזות את השינויים האחרים שיבואו עם זה – למשל, המהפיכה
התעשייתית, וכך דוקא יצטרכו כמה שיותר ידים עובדות.
נעסוק בענייני דמוגרפיה בהרצאה 5 (המהפיכה התעשייתית)
.2 אוליגרכיה של בעלי קרקעות
יש פה קבוצה קטנה שהיא בעלי הקרקעות. פוליטיקה נשלטת בידי האצולה.
אריסטוקרטיה 2-3% מהאוכלוסיה (בפולין מעל .)10% פערים בין בעלי קרקעות עשירים לאצולה נמוכה (בולט בפולין, ספרד, סיציליה.) יש כל מיני
סוגים של אצולה לעתים – נמוכה, ואף מרוששת. כלומר, יש מלא פערים. ויש לזה השלכות. הכלכלנים בתקופה הזאת (ראשית הכלכלנים – הפיזיוקרטים. רואים את הערך העיקרי של הכלכלה – בעלות על אדמות. מה שמניבה החקלאות שלהם. כלכלה לא
תעשייתית.)
נכיר בכך שיש כמורה, ושהיא קשורה לאצולה באיזשהו מקום. יש להם אדמות עצומות
בבעלותם.
לידם , עוד מעמד – בורגנות (מעמד הביניים.)
ß מרבית האוכלוסייה, מעל 90% מהאוכלוסייה הכפרית: איכרים.
אריסים במזרח אירופה (רוסיה, פולין.) איכרות שחלקה משוללת זכויות לחלוטין. איפה הם עומדים, איך זה יסתדר, מה יקרה עם
המודרנה איתם? יהיו מהפיכות. (בשיעור השלישי ניכנס לזה.)
.3 מבחינת המפה של אירופה
אירופה היא לא מיקשה אחת. אולי ההבחנה הבולטת ביותר היא הבחנה של מזרח-מערב.
נהר האלבה בערך חותך את זה. ההבדל – כמה תהליכים מואצים שקורים במערב אירופה ומשפיעים על מזרח אירופה בקצב
אחר ובצורה אחרת.
חלק גדול מהזמן נדבר על אנגליה, גרמניה, צרפת, אבל יש גם תהליכים אחרים.
עוד חלוקה שכדאי לשים לב אליה – דרום וצפון! יש פערים עצומים בין צפון אירופה לדרום
אירופה. צריך להיות מודעים אליהם. אירופה היא בפירוש לא הומוגנית.
.4 עיור
יש תהליכים של עיור כבר מוקדם יותר. יש מעט מאד ערים גדולות עדיין. הן יצמחו בשלב
מסוים. כשנתחיל את הקורס, ערב המאה ה19- הארוכה יש מעט ערים גדולות. לונדון –
מיליון, פריז, חצי מיליון, ביתר המקומות – עוד בערך 20 ערים עם 100 אלף תושבים. הרבה ערים פונקציונאליות, ערים קטנות. גם זה ישתנה לנגד עיננו. החברה משתנה, כרגע
היא בעיקר כפרית.
בתוך הערים – בעיקר הבורגנים!
.5 גיון מעמדות הבינים
מסחר, מלאכה, ייצור, מקצועות חופשיים (עורכי דין, רופאים)
אנגליה כ'אומה של חנוונים' – בולטת בהקשר של מעמד הביניים. אומה שבה אנשים מנהלים
חנויות ולא חושבים בגדול, בוז של אליטות ישנות, מה זה הבורגנים האלה.
מעבר מסוים של מתעשרים לאצולה – יש ניידות מסוימת, צבירה של הון מצוין.
סימנים ראשונים של כלכלה קפיטליסטית – 1723-1790 Smith Adam כותב את מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות )1776( – מנסה להבין למה יש מדינות עשירות ולמה יש מדינות עניות. חשיבה כלכלית ליברלית: faire ,laissez חלוקת עבודה. סמית' מדבר על
שוק חופשי – השוק צריך לפעול לבד.
וחשוב לו שתהיה חלוקת עבודה – לא כולם עוסקים בכל. הוא נותן דוגמה של איך לעשות סיכה – בשביל אדם אחד, אומן צריך יום שלם כדי לייצר
מחט אחת.
אבל אם ניקח עשרה אנשים ונעשה שרשרת ייצור – הם ייצרו מאות מחטים.
ברגע שיש חלוקת עבודה אפשר לחשוב על כלכלה אחרת.
.6 קולוניאליזם
ג'ימס קוק 1728-1779 Cook James מיפוי האוקיינוסים – הוא שט מלא, ראינו מפה מפוצצת
יבשות נשארות ללא מיפוי מלא
התיישבות קולוניאלית חלקית –
חלקית. אין עדיין מעבר מסיבי.
השלכות כלכליות – סחר גלובאלי. (עבדים שנלקחים מאפריקה, מובאים לארה"ב, עובדים,
התוצרת נמכרת לאירופה.) גם אם נעסוק באירופה, נעסוק בעולם גלובאלי.
.7 מאבקים על הגמוניה: מלמת שבע השנים )1756-1763(
מי שולט בעולם?
– פרוסיה מוכיחה את עצמה כמעצמה צבאית יבשתית (כמו גרמניה רק לא) (הציור של
Carl rochling, attack of the Prussian infantry)
כולן יורדות מהמפה מבחינה צבאית. (היא מביסה את הסדנקינבים, רוסיה, אנגליה,
צרפת… זה מורכב, לא ניכנס לזה)
– בריטניה הופכת למעצמה הקולוניאלית המובילה. מכה בצרפת. (בצפון אמריקה)
התערבות בריטית בהודו – כוחות בריטים שנמצאים בהודו, או פרטיים או של המדינה.
יש מאבק על הגמוניה שמוכרע לטובת בריטניה.
– גילויי פטריוטיות. סביב המאבקים האלו נוצרת הפטריוטיות. פעם היו נאמנים למלך,
למחוז, האיזור, וכבר כאן אנחנו רואות שיח כזה. הפטריוטיזם נולד.
אנגליה מרגישה שהיא אומה ייחודית ומנצחת.
.8 ביקורת על האבסולוטיזם
המלך שלט על כולם וכו.'
קריאות לרפורמה (בכל המובנים – הכלכלי והחברתי. לא רק הפוליטי. רפורמה זה גם השבחת קרקע
– האצולה מזניחה את הקרקע)
ביקורת על הפריוילגיות של האצולה והכמורה.
שיח ראשוני של חירויות. אפילו המוזיקה מסמלת חירויות שמופיעות שם.
וכן השיח על נאורות.
והגענו אל פתח התקופה שבה נעסוק! ולכן נחזור אחורה ונעשה מחדש: מבוא פחות שגרתי
קראנו חלק קטן מ"הבושם" על סירחון עצום
וכעת נדבר על שיניים!
ראינו תמונה של וושינגטון, גיבור המהפיכה האמריקאית, הנשיא הראשון של ארצות הברית. קרב טרנטון 26.12.1776 – נקודת המהפך. עד אז היה נראה שבריטניה תנצח וברגע הזאת
וושינגטון עשוי לנצח.
ובכן בדיוקן הזה יש לו צלקת כזאת על לחי שמאל. כל הזמן הוא סבל מכאבי שיניים!
בואו נדבר על תרבות פופלרית
אם אנחנו קוראות בדיחה בהיסטוריה והיא לא מצחיקה אותנו – נעצור וננסה לחשוב.
1697-1764 – Hogarth שצייר ציור
השלב הראשון של אכזריות (התעללות בבעלי חיים)…
טבח החתולים הגדול
מה אנחנו לומדות מהמסמך?
המעמדות, טקסט שנכתב מלמטה, לא מלמעלה.
קונטה – עובד בבית דפוס. כותב ספר של אנקדוטות.
אחווה נגד האדונים! (או נגד החתולים של האדונים) של השוליות ובעלי המלאכה. הם ואנחנו.
באמצע הלילה, באופן מסודר, עם תליין ושופט וכו.'
האם זה ביטוי של משהו שהולך לקרות? האם יש כאן משמעויות רחבות?
זמן קצר לפני המהפיכה הצרפתית – מהפיכה סמלית וטקסית.
כל הסיפור הזה בתוך הבורגנות העירונית.
קוראים לזה מיקרו היסטוריה
לקחת קוריוז, אנקדוטה, לנתח לעומק, ללמוד הכל מתוך משהו.
