הקטע שקראנו נכתב במצרים במאה השלישית לפנה"ס ובאותה תקופה תורגמה התורה ליוונית במצרים. לכן, היה זה טבעי שתרגום זה, שעוסק בירידת היהודים במצרים ובשהותם במצרים,
"הרומן של ססוסטריז" – היו כמה פרעונים שקראו להם באותו שם, אבל בעצם כל השליטים האלו בעבודה האת התקבצו לאדם אחד שהפך להיות גיבור אגדי
המצרים והחוק התלמי: ההתייחסות ליהודים וליהדות בכתבים שנכתבו במצרים, בתקופה המאה השלישי לפני הספירה. חייבים להתייחס לספרות שנכתבה במצרים לאו דווקא בקשר ליהודים. תלמי: הצאצאים
עוד נימוק נגד האותנטיות של הקטע- יוסף נותן במקום אחר רשימה של כל הכוהנים הגדולים וחזקיה לא נמצא שם. יש אפשרות שהמילה שהוא מתרגם ארכי
עדותו של הקטאיוס אצל יוסף בן מתתיהו ואצל דיאודורוס, האם הטון זה אותו טון? האם ההתיחסות היא דומה בשני המקרים או שהיא שונה? אצל דיאודורוס
תאופרסטוס עוסק בנושא כללי: מהי צורת הפולחן הטובה ביותר? הוא מבדיל בין שתי תקופות- השלב הראשון של האנושות והשלב השני. .. בשלב הראשון הוא טוען
התקופה ההלניסטית העניין בעמים מזרחיים התחיל עוד לפני התקופה של אלכסנדר. סוף המאה הרביעית לפנה"ס. אנחנו מוצאים טענה להתחלה של התרבות מחוץ ליוון- מזרחית או
חברתית- כל החיילים של אלכסנדר שמפוזרים בכל העולם מקימים משפחות. כעת יש שילוב של יוונים עם אחרים. מבחינה חברתית יש חידוש משמעותי בתקופה זו. כלכלית-
מאורעות היסטוריים בארץ בימי אלכסנדר: א. הכרה בזכות לחיות ע"פ חוקי האבות- למשל, חוק השמיטה. כל שנה שביעית, קיבלו פטור ממסים. ב. בנייין המקדש השומרוני-
אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית השם אלכסנדרוס נגזר מהפועל אלקסו=מגן ומהשם עצם אנר\אנדרוס= איש. המשמעות: מגן האנשים אלכסנדרוס היה יחסית טוב ליהודים ולכן באזור