במטרה להרגיע את הרוחות הסוערות מינתה ממשלת ישראל (בראשות ביבי נתניהו) את ועדת טרכטנברג (פרופסור מנואל טרכטנברג). מטרת הוודעה – לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפער שבין המעמדות. הוועדה כללה 14 חברים מהמגזר הציבורי, הפרטי, מהאקדמיה ושני שרים שמונו כשמקיפים בוועדה.
לוועדה שישה צוותים מקצועיים, חמישה כלכליים וצוות הידברות. הצוותים הכלכליים כללו את נושאי: מיסוי, דיור, תחרותיות ויוקר מחייה, שירותים ציבוריים, מאקרו-כלכלה. צוות ההידברות מורכב משלושה תתי צוות: הידברות עם המאהלים, הידברות פורמלית ומפגשי שיתוף ושימוע, וצוות הידברות ברשתות חברתיות באינטרנט. במקביל לוועדת טרכטנברג בה אנשים לא האמינו כי חשבו שתטה לטובת המדינה, נכתב דו"ח וועדה אלטרנטיבית שנתן המלצות משלה.
26/9/2011 – הגישה הוועדה את המלצותיה.
9/10/2011 – הממשלה אישרה את דו"ח הוועדה ברוב גדול (לא כל הדוח נכנס אבל הממשלה מאשרת ומצביעים על כל פיסקה בדוח וישנה הקצבה. כאן מתחיל הצד הפוליטי להסכים לקצץ מהבטחון)
התכנית התקציבית שהוועדה ממליצה מייעדת לטובת הציבור סך כולל של כ-60 מיליארד ש"ח על פני 5 שנים. המלצות הוועדה מגדילות את תוספת התקציב ליעדים חברתיים ב5-6 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע למשך 5 שנים ובסף הכל 3- מיליארד ש"ח. מקורות המימון הנדרש ליישום מסקנות הוועדה באים מתוך התקציב, ובפרט מקיצוץ בתקציב הביטחון.
- דרישות מול המלצות – וועדת טרכטנברג: הדבר היחיד שנכנס הוא חוק חינוך אבל לא נכנס בפועל במקומות בהם אין מימון, אין יכולת ביצוע כי אין תשתית, אין יזמים שיעשו זאת.
מחאות בעולם – ספרד:
גל המחאות הספרדי החל ב-15/5. את הניצוץ למאבק הצית ספרו של הפילוסוף הצרפתי – סטפן הסל הקורא לאמץ מחדש את ערכי המהפכה הצרפתית ולא להסס להילחם למען שיוויון וצדק. קבוצה של סטודנטים צעירים ספרדיים החליטה לקבל את ההמלצות של הסל והקימה מאהל בלב מדריד. תוך ימים ספורים קיבצו סביבם מיליוני תומכים שיצאו לרחובות בכל הערים המרכזיות בספרד.
התפשטות המחאה: בעקבות המחאה בספרד וישראל, החלה מחאות וול-סטריט שיוצאת בין היתר נגד אי-שיוויון חברתי וכלכלי בארה"ב, השחיתות וההתנהלות חסרת האחריות לטענתם של וול סטריט וכן על כוחם הרב של הלוביסטים במשרדי הממשלה והשפעתן על החלטות מדיניות וכלכליות.
המחאה בעולם: באנגליה החלו להתארגן קבוצות דומות, המרכזית ביניהן – כיבוש לונדון, המוחות גם הן על המדיניות הכלכלית של מדינתן בפרט והאיחוד האירופי בכלל. ברומא – הפגנות ומחאות שגלשו למחוזות אלימים אשר הניבו נזק חומרי שמוערך ביותר ממליון יורו. המחאה התפשטה לעוד ועוד מדינות אשר בהן התושבים קוראים לקץ החזירות הקפיטליסטית.
על רקע כל שתואר לעיל, מתברר ומתחדד הצורך בקיום שיתוף פעולה מגוון בין מגזרים. העידן הנוכחי מציב בפני חברות אנושיות אתגרים מורכבים. שותפויות בין מגזרים מהוות כלי אפקטיבי ואולי אף הכרחי להתמודדות עם אתגרים אלו. הן מאפשרות למצות טוב יותר את המשאבים השונים העומדים לרשות החברה. במדינות רבות מתפשטת בקרב שלושת המגזרים ההכרה בתלות ההדדית שביניהם ובצורך בשיתוף פעולה למיקסום הערך המשותף של המגזרים.
- חברות לתועלת הציבור (חל"צ) ß מתנ"סים, מהות החיים (המגזר השלישי יושב תחת חוק חברות. הרעיון הוא שזוהי חברה המקדמת את מטרות הציבור. הם צריכים להגיש דוחות לרשם החברות. למה להירשם כעמותה? כי לעמותה אין בעלים. גם אם אני היזם ניתן שיצביעו נגדי ויוציאו אותי ואז אני נשארת חברה כמו היתר ואין לי יכולת השפעה. בבסיס ארגון מכזר שלישי יש אידיאולוגיה. בחברה לתועלת הציבור יש בעלים ולכל בעלים יש מניה בשווי 0 – אין ערך פיננסי אבל יש כוח בקבלת החלטות. הקול של כל מניה הוא זהה. יש דריקטוריון ויש ניהול – ממש כמו חברה. עומדים תחת התקנות של רשם החברות.
- הקדשות ß בית כנסת למשל (אני מצווה נכס מסויים לקידום מטרה חברתית ואני נותן למישהו להיות נאמן לנכס – הקדש. יש לי נכס ואני רוצה לתת אותו כתרומה לעובדים זרים ואני ממנה מישהו שיהיה נאמן. זה יכול להיות הון או אדמה. זה נעשה דרך רשם ההקדשים. עמותה יכולה לשנות את המטרות שלה בהחלטת הרוב אבל הקדש לא נותן – ניתן רק בעזרת ביהמ"ש העליון. ישנם הקדשים דתיים כמו בית הכנסת.
- הארגונים הם פרטיים: הם אינם חלק מהמערכת הציבורית ואינם נשלטים על ידיה (גם לא מהמערכת העסקית). זה לא אומר שהם לא יכולים לקבל מימון או שתהיה בהם השפעה מסוימת של הממשלה. קרן – נותנת מימון – בזה היא עוסקת זה לא סוג של התארגנות. הרבה מהקרנות מקורן לא בישראל. אי אפשר שעסק יהיה בעל מניות של חברה לתועלת הציבור כי אז זה מוציא את החברה לתועלת הציבור מההגדרה שלה כי מישהו שולט בה מהתחום העסקי.
