אחריות חברתית של עסקים
התחומים הקלאסיים: קשרי קהילה, זכויות אדם ואזרח, סביבת עבודה וזכויות עובדים, איכות הסביבה, אתיקה בעסקים, שותפים ושרשרת אספקה, שיווק חברתי, משילות תאגידית,
- קשרי קהילה: אחריות חברתית בתחום זה כוללת שיתופי פעולה עם הקהילה בה היא פוכלת לשם קידום והעצמת הקהילה. אלו מושגים באמצעות פיתוח ההון האנושי של הקהילה דרך יצירת הזדמנויות תעסוקה והכשרה, הקצאת משאבים כספיים למטרות חברתיות, עידוד התנדבות עובדים בקהילה והקצאת זמן להתנדבות על חשבון הפירמה ושיתופי פעולה עם גורמים המייצגים את האינטרסים של הקהילה. המטרה היא קידום ופיתוח ההון האנושי. המשמעות מאוד גדולה – למשל לפני 15 שנים מדינת ישראל קיבלה החלטה להקים מכללות איזוריות (אחווה למשל) מתוך הבנה שיש צורך בפיתוח קהילות מקומיות חזקות ושגם תושבים בפריפריה יוכלו ללמוד. בשביל להפוך אותם לחזקות זה הרעיון פה שאם חברת 'טבע' מזהה שבישראל יש נטייה פוחתת לתלמידים לבחור בכימיה היא תהיה בבעיה ולכן מהיום בוחרת לתת מלגות לאותם תחומים על מנת שעוד 10 שנים תהיה לה בחירה של עובדים מתוך הבנה שזה יצור תחושת נאמנות אצל הסטודנט. (טבע אפילו מדדה את התוצאות)
הכלים שמשתמשים בהם: ברמה הפרקטית, מערכת היחסים של הפירמה עם הקהילה כוללת כמה סוגי נתינה ופעולות עיקריים (בעבר עיקר הפעילות הייתה בתרומות בכסף. היום מדברים יותר על פיתוח): *תרומות הנהלה *תרומות בשווה הכסף (למשל טמבור – נותנת צבעים. רוב התרומות בשווה כסף לא נרשמות כתרומה ולא מקבלות החזר מס וגם לא באות לידי ביטוי בדוחות הכספיים). * התנדבות עובדים (שעות התנדבות העובדים זה גם כסף) *שילוב תרומות כספיות של עובדים והנהלה ופעילות התנדבותית *ייזום פרוייקט חברתי *פיתוח קהילתי כלכלי.
דוגמא לקשרי קהילה: Chase Manhattan Bank: תפיסה צרה שהייתה בענף. סוף שנות ה-80. סניפי הבנק היו פזורים ברחבי מנהטן בלבד בעוד שבהארלם לא היה סניף אחד ואף לא כספומטץ חנרטצ שלמנהלי הבנק היה ברור מלכתחילה כי סניף בנק בהארלם לא יהיה הרווחי או המשגשג ביותר, הם החליטו להקים שם סניף חדש. הקמתו ופעילותו של סניף זה יצרה שני תהליכים מרכזיים שהניעו שינוי גדול:
- צריכת חומרים ושירותים – שירותי בנייה, משאבי אנוש, שירותי מזון, ניקיון ואבטחה היו חלק מתעשיית אספקת השירותים והחומרים אשר התפתחה בהארלם סביב הבנק. מנהלי הסניף הקפידו על התקשרות עם ספקים מקומיים (בני הארלם) בלבד.
- משיכת גופים עסקיים נוספים- תאגידים נוספים כמו רשתות סופרמרקטים, ריהוט, מזון מהיר, ביגוד ועוד הדירו רגליהם בעבר מהאיזור הבעייתי, אולם כאשר ראו את CHASE עושים זאת, הוסרו החששות והחלה נהירה של מותגים רבים להארלם.
יוזמת הבנק יצרה בסופו של דבר סיטואציה של WIN WIN.
מצד האוכלוסיה בהארלם: הרוויחה אפשרויות תעסוקה רבות יותר, אפשרויות צריכה מגוונות יותר, מצב כלכלי טוב יותר ואף סוף לתחושת קיפוח מצד התאגידים הגדולים.
- זכויות אדם ואזרח: כוללות את המודעות לזכויותיו הבסיסיות של העובד כאדם ושמירה על חופש הבעת הדעה, השתייכות רעיונית ומניעת אפליה על רקע של דת, גזע, מין, העדפה מינית ועוד. מודעות ושמירה על זכויות האדם של עובדים או של גורמים אחרים אשר מעורב בהם המשאב האנושי, מהוות חלק בלתי נפרד מארגון המתיימר להיות 'אחראי חברתית' ואי שמירה על זכויות אדם מהווה סיכון עסקי ממדרגה ראשונה. זה דבר תחת חוק ויש זכויות מוגדות. השאלה היא איך עושים את זה בתוך הארגון? התחום הזה כשמדברים על אחריות חברתית – מימד זה מהווה חלק ממדיניות ניהול הסיכונים של הארגון. ביצועי החברה בתחום זה משפיעים ישירות על הביצועים הכספיים, בעיקר כאשר מדובר בהשפעה שלילית (פרסום שלילי). שאם זה יפגע הכיס ייפגע. כי כאשר תובעים ארגון על אפליה זה בדרך כלל יתורגם בכסף שידרש לשלם. חברות בעלות מוניטין גרוע בנושא השמירה על זכויות אדם תיתקלנה בקושי בגיוס עובדים וכן במאמצים להשגת לקוחות. (למשל – אפל המוניטין שלהם פוגע והרבה מתכנתים למשל יעדיפו ללכת לאלטרנטיבה אחרת). מאידך, פירמות אשר מציגות מחויבות מתמשכת לזכויות האדם נהנות בסופו של דבר מרמה גבוהה של אמון הציבור, משיפור במוניטין וכפועל יוצא מכך גם מעלייה במכירות.
דוגמא לזכויות אדם ואזרח: בנק ברקליס. בנק ברקליס הבריטי היה חברה הבריטית הראשונה שיצאה מדרום אפריקה ב86 לאחר שפעילי זכויות אדם וסטודנטים מחו על ההשקעות במדינת האפרטהייד[1]. נתח השוק של הבנק בקרב הלוואות הסטודנטים הצטמצם משמעותית בעקבות המחאות שקראו להפסקת פעילות הבנק במדינה. בנק ברלקליס יצר זרם של שינוי – הם יצאו מדרום אפריקה עקב קמפיין שסטודנטים עשו – זה ניהול סיכונים כי אם היו ממשיכים באפרטהייד הם היו מפסידים הרבה לקוחות.
גוגל: בסין (קומוניסטים) אין שקיפות והממשל מפקח. בשביל שגוגל תיכנס לסין היא יצרה הסכם שמנוע החיפוש יעבור דרך מסננת הממשלה (צינזור) וכשמישהו יחפש למשל מילים כמו הפגנה, זכויות אדם – אז גוגל מחוייבת לתת את אותו מידע על הבן אדם לממשלה. בהתחלה גוגל הסכימה וגרמה לפגיעה בזכויות האדם לדעת ולקבל מידע. לפני שנתיים הייתה שמועה סין מענישה ושולחת את אותם אנשים לכלא. ואז התחיל מאבק בין גוגל לממשלת סין לשינוי הצנזורה. ממשלת סין הפילה את האתר ועודדה תאגידים בסין להפסיק לעבוד עם גוגל ולנתק כל קשר עימם. החל מאבק על גבי התקשורת הבינלאומית. גוגל יצאה מסין ואחרי חצי שנה, בגלל האנדרואיד נכנסה שוב.
[1] אפרטהייד – גזענות חוקתיית כלפי שחורים – מדיניות ומשטר גזעניים שהונהגו על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה 1948-1994. מדיניות שהושתתה על עקרונות הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעוניים. מתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן.
